חסינות שופטים

זקוק לייעוץ אישי?

על היקף החסינות הראוי בדין הישראלי

עו"ד הודיה בוארון 14/03/2013
חסינות שופטים

לרשות השופטת תפקיד מרכזי בחיינו מידי יום ביומו. היא נועדה לשמש לא רק כמערכת ציבורית, עצמאית ונייטרלית העוסקת בפתרון סכסוכים, אלא כמערכת האמונה על שלטון החוק ועל זכויות האדם, תוך העברת ביקורת שיפוטית על פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

בשל כך, ואולי דווקא לאור חשיבותה, מתחדדת השאלה מי יישא באחריות לנזקים שנגרמו בעקבות התרשלותם של שופטים. למשל, בנסיבות בהן שופט לא נתן פסק דין שנים ארוכות והתובע ניזוק כשאיבד את יכולת הפירעון מהנתבע שהפך בינתיים לפושט רגל. האם ראוי להטיל אחריות על המדינה בגין התרשלותם של שופטים?

התנגשות שני עקרונות יסוד
ככלל, שני עקרונות יסוד מתנגשים בהענקת חסינות שיפוטית. מצד אחד, ניצב עקרון עצמאות השפיטה. לפי עקרון זה מחייב האינטרס הציבורי כי שופטים יפעלו באופן עצמאי, ללא תלות וללא חשש מפני חיוב באחריות אישית כלפי הניזוק מפעולתם השיפוטית. מאידך ניצב עקרון-העל בדיני נזיקין, לפיו כל נפגע זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו.

פקודת הנזיקין מעניקה כיום חסינות דיונית לשופט, לפיה נחסמת הגשה ובירור התובענה כנגד השופט עצמו. אולם החוק לא פוטר את המדינה, הנושאת באחריות להתנהלות השופט - בין מכוח אחריות שילוחית על-פיה המדינה נתפסת כמעבידה של השופטים, ובין מכוח אחריות ישירה הרואה במעשיו של השופט ומחדליו כמעשיה של המדינה ומחדליה.

פריצת חומת החסינות בפסיקה
חומת החסינות המוחלטת של שופטים נפרצה לראשונה בהחלטת בית המשפט בפרשת פרידמן. בפרשה זו הוגשה תביעה כנגד מדינת ישראל, כמעבידתו של ראש ההוצאה לפועל, בטענה עיקרית לפיה התרשל זה בעת מילוי תפקידו כאשר הוציא נגד התובע פקודת מאסר בשל חוב מזונות על סמך בקשה סתמית, מבלי שבדק את הנתונים המשתקפים בתיק. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע באופן עקרוני כי חסינותם הסטטוטורית של השופטים היא אישית ודיונית, אך אין היא שוללת הטלת אחריות על המדינה, וכי במקרים קיצוניים ובהתקיים רשלנות חמורה, יש מקום לחייב את המדינה לשאת בנזקים שנגרמו.

עם זאת, ניתן להיווכח כי בפסיקות האחרונות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, כמו בעניין בר לב, הובעה הסתייגות מהמבחן המשפטי של רשלנות חמורה מחשש לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת. אינטרס עצמאות השפיטה הינו חיוני ומרכזי בכל משטר דמוקרטי, אך התעלמות מהיבט הפגיעה בניזוקים משקפת תמונה חלקית בלבד. בהקשר זה נראה כי דווקא פסיקה המכירה בנסיבות המתאימות באפשרות לתבוע את הרשות השופטת – כמו למשל במקרים בהם הייתה רשלנות חמורה - עשויה להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט ואף לשפר את השירות לאזרח. פסיקה כזו, יש להניח, תיצור תמריץ - הן להנהלת בתי המשפט והן לשופטים - להתנהל בזהירות משנה מבלי שעננה של הטלת אחריות אישית תרחף מעל השופט.

* נרודצקי - בוארון ושות', תחומי עיסוק: ליטיגציה אזרחית-מסחרית והוצאה לפועל

** טלפון: 03-5380000, דוא"ל: lawhb@013net.net

שלח לחבר | הדפס
  • 072-3268077

    עו"ד אורן ביטון

    • פלילים
    • צבא
  • 08-8652920

    דותן לינדנברג,עו"ד ו…

    • דיני נזיקין ופיצויים
    • רשלנות רפואית
    • ביטוח לאומי
מאגר עורכי דין
 
 
חוות דעת מומחה