פקודת השטרות - חשיבותה והנושאים שהיא מסדירה

דיני השטרות בישראל מוסדרים בעיקרם באמצעות פקודת השטרות. פקודת השטרות נחקקה ב-1929.

בשנת 1957 שונה הנוסח שלה, אך העקרונות המשפטיים שחלו עליה וחלים גם כיום, לא השתנו.
פקודת השטרות עוסקת בשלושה סוגי השטרות העיקריים: שטר חליפין, שיק ושטר חוב. הפקודה מסדירה את עבירות השטרות הללו, הסיחור שלהם ודרך ניהולם. הפקודה מתייחסת לתמורת השטר, אחיזה כשורה, חילול שטר ועוד.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תביעות בנקים

למציאת עו"ד גביית חובות באינדקס משפטי

להורדה בחינם של שטר חוב, בקרו בעמוד ההסכמים

סיחור של שטרות

הפקודה מגדירה סיחור כך: "משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר - השטר מסוחר" התכונה המרכזית של שטר היא היכולת להסב אותו לצדדים שלישיים, כאשר לא נפל פגם בעסקה הראשונית בין הצדדים לשטר. הפקודה מתייחסת בהרחבה לכל ההיבטים של היסב, וקובעת מהן זכויותיו של מי שאוחז בשטר: הוא יכול לתבוע ע"פ השטר בשם עצמו, אם הוא אוחז כשורה - הרי שהוא אוחז את השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו.

ע"פ הפקודה אוחז כשורה בשטר הוא מי שהשטר הוסב לטובתו, והוא בעל יכולת תביעה עצמאית על בסיס השטר.

בפקודה מצוינות מספר תכונות, אשר על אוחז כשורה למלא אותן: השטר ניטל על ידו, כאשר חזות השטר שלמה ותקינה ומועד הפרעון עדיין לא חלף. כמו-כן על הנטילה להיעשות בתום-לב, בעד מתן תמורה ומבלי שהאוחז ידע על פגם כלשהו בשטר.

אוחז כשורה, אשר עומד בתנאים הללו, פטור מפגם בזכות הקניין של הצדדים הקודמים לשטר ומכל טענת הגנה שמתקיימת ביניהם. אחיזה כשורה מאפשרות לאוחז לאכוף את פירעון השטר על הצד שמחוייב לכך.
חשוב לציין, כי על אף החשיבות של תכונת הסיחור של שטרות, אפשר ומומלץ להגבילה ע"י ציון המילים "למוטב בלבד" על גבי השיק/השטר, ומחיקת המילה "לפקודת" לצד שם הנפרע.

פירעון שטרות

הפקודה קובעת מהו פירעון כשורה של שטר: " השטר נפקע בפרעון כשורה על ידי הנמשך או ע"י הקבל או מטעמם. "פרעון כשורה" פירושו - פרעון השטר לאוחז בו, בחלותו של השטר או לאחריה, בתום לב וללא ידיעה שזכות קנינו של האוחז בשטר פגומה".

הפקודה מתייחסת לשינוי בשטר (למשל: שינוי בפרטים של שיק), וקובעת כי :" שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעשה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו; אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול לאכוף פרעונו לפי כתבו המקורי". הפקודה מגדירה שינויים מהותיים כשינוי בתאריך, בסכום העומד לפירעון, בזמן הפירעון או במקום הפירעון ומקום שקיבולו של השטר הוא כללי - הוספת מקום הפרעון בלי הסכמתו של הקבל.

פגמים בשטר

חשוב לציין, כי ישנם שני סוגי פגמים עיקריים בשטר: מדובר בפגמים קנייניים וחפציים. פגמים קניינים נגרמים בעקבות השגת השטר או ביצוע הקיבול בנסיבות שיש בהן משום כפייה, רמאות, נקיטת אלימות, מעילה באמון וכד'. ע"פ הקבוע בפקודת השטרות, פגמים מסוג זה פוגעים בזכותו של מסב השטר, אך הם אינם פוגעים בזכותו של האוחז כשורה, אליו הוסב השטר.

פגמים חפציים הם, למעשה, פגמים מהותיים, אשר מעקרים את השטר מתוכן, באופן שמי שמחזיק בו - מסב השטר או האוחז כשורה, לא יכולים עוד לעשות בו שימוש. במסגרת זו אפשר למנות את הפגמים הבאים: זיוף שטר או זיוף חתימה על גבי השטר, חוסר כשרות משפטית של יוצר השטר וכד'.

כישלון תמורה

נושא חשוב שיש להתייחס אליו הוא כישלון תמורה, כלומר: פגם קנייני שיכול לפגוע בשטר. הפקודה קובעת, כי אם לא ניתנה תמורה בעד השטר, יוצר השטר רשאי לבטל אותו.
סוגים נפוצים של כישלון תמורה הם: כישלון תמורה מלא וכישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר חלק מהסחורה סופק, וניתן לזהות את היחידות שסופקו ואת מחירן. כישלון חלקי לא קצוב, גם הוא סוג נפוץ, משמע: כאשר סופקה סחורה פגומה, למשל.