2.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
האם ניתן לאכוף הסדרי ראיה על הורה?

יוסי ורינה היו נשואים 3 שנים. בהחלטה משותפת, הסכימו הצדדים כי רינה תמשיך בעבודתה כרואת חשבון עצמאית, ויוסי יתפטר מעבודתו ויקדיש את זמנו לטיפול הבית והילדים.
חלפו הימים וליוסי ורינה נולדו 3 ילדים.

החיים המושלמים שנרקמו בין השניים החלו להיסדק, ומשגברו הוויכוחים החליטו בהחלטה משותפת להביא את חייהם המשותפים לכלל סיום - להתגרש.

יוסי ורינה ביקשו לסיים את חייהם מבלי ליצור חיכוכים מרובים, ופנו למגשר ובאמצעותו הגיעו לידי הסכמות אשר קיבלו תוקף של פס"ד בביהמ"ש לענייני משפחה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משמורת

בין היתר נקבע בהסכם, כי רינה תשלם סך של 3000 ₪ מזונות ליוסי. עוד נקבע, כי משמורת הילדים תהא אצל יוסי ורינה תיקח את הילדים פעמים בשבוע וכל שבת שנייה, ובחגים יחלקו הילדים את זמנם לסירוגין. היינו, ראש השנה אצל רינה ויום כיפור אצל יוסי וכך הלאה ובשנה הבאה במהופך.

לכאורה, היו אלה גירושין נפלאים, לא היו וויכוחים והיו הסכמות בין הצדדים, ובסופו של דבר פנו הצדדים לביה"ד הרבני ושם ניתן האקורד האחרון - גט פיטורין.

בתחילה, נהגה רינה להגיע בקביעות לקחת את הילדים ולהחזירם בשעה היעודה, אך לא חלפו 3 חודשים ורינה החלה לדלג על ביקורים במהלך השבוע ובהמשך אף לא טרחה כלל לקחת את הקטינים.
יוסי שהחל בעבודה חדשה, על מנת שיהא בידו לפרנס את משפחתו, נאלץ להתמודד הן עם בכיים של הילדים והבלבול הנפשי הגדול בשל העדר אימם והן עם הקושי הגדול למצוא מטפלת לשעות בהן נקבע, כי רינה תהא עם הקטינים. 
יוסי אובד עצות ואינו מה לעשות. האם הוא יכול להכריח את רינה להתראות עם הילדים?

חובת ההורה לממש את הסדרי הראיה

סוגית הסדרי הראיה נדונה בבתי המשפט, שם נקבע בין היתר, כי זכות המשמורת היא זכותו של הילד וחובתו של ההורה לממש את הזכות.
הסדרי ראיה נקבעים בהסכם בין ההורים, הסכם הטעון אישור ביהמ"ש או ביה"ד הרבני, ואם אין הסכמה בין הצדדים, אזי בהוראת ביהמ"ש/ביה"ד הרבני תוך התחשבות בהמלצת הגורמים המטפלים באמצעות תסקיר של פקידת סעד.
לרוב, הסדרי ראיה נקבעים במשולב עם קביעת המשמורת, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות.

הפרת הסדרי הראיה, יכולה להיות הן ע"י ההורה המשמורן המסרב לקיים את הסדרי הראיה ולאפשר לילד להיפגש עם ההורה השני שאינו משמורן והן ע"י ההורה הלא משמורן אשר אינו מקיים את הסדרי הראיה. מקרה אפשרי נוסף של הפרה היא כאשר ההפרה מתבצעת ע"י הילד עצמו או מתוך השפעת ההורה המשמורן, המסרב להיפגש עם ההורה הלא משמורן.

יוסי פנה להתייעץ עם עוה"ד, ולמד כי יש בפניו מס' אפשריות: האחת הגשת תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה להגדלת המזונות ולחילופין אפשרות של אכיפת הסכם הטומנת בחובה סנקציה.


אפשרות נוספת העומדת בפני יוסי היא לאכוף את הסדרי הראיה באמצעות הליכים לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש.
פקודת בזיון בית המשפט, מסמיכה את בית המשפט לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. על פי רוב בית המשפט יברור תחילה את הסעד המתון יותר של חיוב בקנס קודם שינקוט בסעד הקיצוני של מאסר.

יוסי פתח בהליכים לביזיון ביהמ"ש, בד בבד עם תביעה להגדלת מזונות.

רינה נדרשה לשלם על העדרה קנס בשווי של 1000 ₪, ובנוסף נקבע כי אי ביצוע בעתיד של הסדרי ראיה, יגרור אחריו פיצוי כספי.

*הכותבת עו"ד איילת מצויינים, עוסקת בתחום מעמד אישי, צוואות ירושות והוצאה לפועל

הפרופיל של עו"ד איילת מצויינים באתר משפטי

**רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד.