3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
הוצאת ילדים מבתיהם - היד הקלה על ההדק

מה קובע חוק הנוער לגבי הוצאת קטינים מבתיהם?

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 נחקק כדי להגן על קטינים שנמצאים במצב סכנה ולאפשר למדינה להעניק להם חסות מיידית. על פי הגדרת החוק "קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה: (1) לא נמצא אחראי עליו; (2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה; (3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים; (4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953; (5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה; (6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת".

תיקון 11א' לחוק הזה קובע, כי: "היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין".

כלומר, במקרה שבו רשויות הרווחה סבורות כי הילד נמצא בסכנה, הן רשאיות להוציא אותו מביתו למרכז חירום, באופן מיידי וללא התראה מוקדמת.

מהי סמכות הרשויות במקרה כזה?

כאשר עובד סוציאלי מחליט כי קטין מסוים נמצא בסיכון, הוא יכול להוציאו מביתו מיידית למרכז חירום, הממוקם במספר ערים בארץ. הקטין שוהה במרכז חירום ובמקביל משרד הרווחה פותח הליכים משפטיים נגד ההורים כדי לברר את העניין בבית משפט, שמחליט האם הקטין יוחזר למשפחתו, יועבר לפנימייה או אף יימסר למשפחת אומנה, אפילו שייתכן כי התנאים שם יותר גרועים מהתנאים בבית.

מה קורה בפועל לגבי הוצאת קטין מביתו?

על פניו, החוק הוא חוק חשוב שנועד לתת מענה לכל אותם ילדים שבאמת מצויים בסכנה. אולם בפועל, ישנם מקרים רבים שבהם מוצאים ילדים מבתים טובים וממשפחה חמה, רק כי "האצבע היתה קלה על ההדק". הדוגמא הנפוצה ביותר, היא מקרים בהם ילד מבית טוב, מספר בבית הספר, בגן או לעובד סוציאלי על סיטואציה "אלימה", כגון: "אתמול בצחוק הלכתי מכות עם אבא", והדברים מתקבלים בצורה מוגזמת אצל אותו גורם שמחליט לפעול מיידית ולהודיע על כך למשטרה/ למשרד הרווחה וכו', ולא בהכרח עם הסבר ראוי להורים. 

במקרה הפחות גרוע, ההורים מקבלים זימון לחקירה במשטרה, ונפתח נגדם תיק במשרד הרווחה. במקרה הגרוע, מגיעים נציגים של משרד הרווחה כדי להוציא את הילד ממשפחתו באופן פיזי ו/או מגיעים שוטרים למקום העבודה של האב או האם ולוקחים אותם לחקירה במשטרה. כך, בלי שאף אחד יעשה מאמץ אמיתי לבדוק את אמיתות ומוגזמות הדברים, מוצאות את עצמן משפחות  רבות מסובכות בלי שום סיבה. 

הסיטואציה הזו יכולה לקרות בכל משפחה, אך היא נפוצה וקשה יותר בקרב עולים חדשים, שאינם מבינים את השפה, אינם מכירים את החוק, אינם יודעים כיצד להתנהל מול הרשויות ובמקרים רבים, אינם מסוגלים לעמוד בנטל הכלכלי של שכירת עורך דין פרטי, ונאלצים להסתמך על המערכת העמוסה של עורך דין מטעם המדינה.

 

עם הוצאת הילד למרכז חירום ופתיחת הליכים משפטיים מצד משרד הרווחה נגד ההורים, נקבעים דיונים בבית המשפט לנוער הקרוב למקום מגורים של המשפחה. בדיון הראשון מנסה בית המשפט לבדוק את המצב לאשורו, ולגבש סדר פעולות להשבת הקטין לביתו

כיצד מתנהל ההליך המשפטי?

עם הוצאת הילד למרכז חירום ופתיחת הליכים משפטיים מצד משרד הרווחה נגד ההורים, נקבעים דיונים בבית המשפט לנוער הקרוב למקום מגורים של המשפחה. בדיון הראשון מנסה בית המשפט לבדוק את המצב לאשורו, ולגבש סדר פעולות להשבת הקטין לביתו. מכיוון שברוב המקרים מדובר בגרסה מול גרסה, על ההורים להוכיח שהילדים הוצאו ללא סיבה ולהראות שההורים לא משתמשים בסמים, לא צורכים אלכוהול ולא נוקטים באלימות כלפי הילדים. כדי לחזק את טענות ההורים, מומלץ להביא חוות דעת של שכנים, חברים, מעסיקים, תדפיסי חשבון בנק וכל ממצא אחר שיעיד על טיבם של ההורים. ממצאים אלה ימצאו ביטוי לאחר מכן בתסקיר אותו יגיש משרד הרווחה לבית משפט בעניין המשפחה. 

עם תום הדיונים, יחליט בית משפט האם להשיב את הילד לביתו, להעבירו לפנימייה או לשלחו למשפחת אומנה, תוך שבית המשפט יכול לקבוע, כי המשפחה תוכל לחזור לבית משפט כעבור תקופה מסוימת עם בקשה חוזרת להחזרת הילד למשפחה.

חשוב לציין, כי בתי המשפט נותנים חשיבות רבה לתא המשפחתי ולא מוציאים ילדים מביתם כסנקציה, אלא כדי לעזור להורים להשתפר. ילד יוצא ממשפחתו, רק בנסיבות חריגות במיוחד, בעיקר כאשר מוכח שימוש של ההורים בסמים, אלכוהול או אלימות פיזית. 

ברוב המקרים, בית המשפט מתנה את חזרת הילדים בפעולות שיקום של המשפחה. כך למשל, מקרה בו הוצאו הילדים מהבית בחשד שהאם עושה שימוש בסמים ומחליפה בני זוג, שמפגינים אלימות כלפי ילדים, באופן קבוע. במקרה זה בית המשפט פסק,  כי האם תוכל לחזור לבית משפט כעבור חצי שנה ושוב לבקש להחזיר את הילדים הביתה,  וזאת בתנאי שבזמן זה, תתייצב האם בקביעות בסדנה מיוחדת מטעם משרד הרווחה.

 

מה יכולים הורים שילדם הוצא מהבית לעשות?

עם הוצאת הילד מביתו, יפתח משרד הרווחה הליכים משפטיים נגד המשפחה בבית המשפט לנוער. במסגרת הליכים אלה, על המשפחה להראות, כי הילד הוצא מהמשפחה ללא הצדקה. לתסקיר אותו יגיש משרד הרווחה בעניין הילד ולבדיקת מסוגלות הורית אותה יצטרכו ההורים לעבור, תהיה השפעה מכרעת על החלטה של בית המשפט.  

כמה זמן לוקח ההליך?

זמן ההליך תלוי בלוח זמנים בית המשפט, אך ברוב המקרים מדובר בהליכים יחסית לא ארוכים. 

מה אפשר לעשות אם בית המשפט החליט להוציא את הילד מהבית בתום הדיון המשפטי?

אם בית המשפט החליט להוציא את הילד לפנימייה, ניתן לבקש דיון חוזר, ולהציג את הפעולות שעשתה המשפחה על מנת להשתפר. לרבות, ההורים יכולים לבקש לעבור מבחן מסוגלות הורית כעבור מספר חודשים. 

אם בית המשפט החליט לשלוח את הילד למשפחת אומנה , הדברים קצת מסובכים יותר, מכיוון שלרוב מדובר במקרים מיוחדים ובילדים בגילאי 3-7. בית משפט לא יקל ראש וישלח ילד קטן למשפחת אומנה, אם לא ידע באופן ודאי שיש סיבה מוצדקת לכך, ואם לא הוצגו בפניו ראיות ממשיות להתנהגות לא הולמת מצד ההורים, שגובלת בעבירה על החוק. במקרה כזה, כדי  להשיב את הילד, המשפחה תצטרך, ברוב המקרים, לנתק קשרים עם הסביבה הקבועה, לצאת לעבוד, לשנות אורך חיים, להיות בקשר רציף, לתקופה של שנה-שנתיים, עם משרד הרווחה ולבנות לעצמה חיים חדשים.