2.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
טוב שם טוב משמן טוב: תביעת לשון הרע

הרשתות החברתיות הפכו את רשת האינטרנט לכיכר העיר ואת המקלדת לנשק בעזרתו מוקיעים ומענישים כל שבוע קורבן חדש שמובל לבמה בבושת פנים ועובר שיימינג בהצלפות מקלדת כששמו הטוב נרמס. כשהאווירה כה קשה ומאבקים פוליטיים, אידאולוגיים, תרבותיים ועדתיים גולשים לפסים של אלימות מילולית והכפשות פושעות בהינף מקלדת, חוק לשון הרע הוא אמצעי ההרתעה המתבקש.

מה חוק איסור לשון הרע?

חוק לשון הרע הוא חוק הקובע את התנאים והנסיבות בהם אדם או גוף יכולים לפעול נגד מי שהוציא דיבתם. מטרת החוק היא למנוע השפלה וביזוי של אחר ולאסור פרסומים שעלולים לפגוע בכבודו ובשמו הטוב של אדם, שמהווים זכות יסוד חשובה ראויה להגנה. הנפגע יכול לפעול במישור פלילי ולהגיש קובלנה פלילית שתגרור הטלת עונש של עד שנת מאסר; ותביעה אזרחית לפיצוי כספי -  תביעת לשון הרע.

מהי תביעת לשון הרע?

תביעת לשון הרע היא הליך משפטי נגד אדם שפגע בשמו הטוב או בכבודו של התובע. את התביעה ניתן להגיש בתנאים שקובע החוק והגשתה מניעה הליך משפטי לבירורה, בסופו אולי התובע יזכה לפיצוי. 

מהם התנאים להגשת תביעת לשון הרע?

ראשית, קיומה של השמצה: הנתבע השמיץ התובע באופן ברור. השמצה יכולה להיות כינוי גנאי, קללה, האשמה, כתיבת שקר לגבי התובע, התנהלותו עברו, משלח ידו, אמונתו, מוצאו, נטייתו המינית ועוד. כך למשל, כל אמירה מהבאות יכולה להיחשב כהשמצה שהינה בבחינת לשון הרע: האשמה בגניבה, ברשלנות, בשחיתות, ברמאות, בבגידה, בהטרדה מינית ובפשע.

שנית, פומביות: הדברים נאמרו לפחות לאדם אחד זר פרט לתובע. כמובן שכל פרסום ברשת החברתית ובכלי תקשורת ייחשב לפומבי וכך גם הפצת פליירים, פרסום מודעה, או ראיון בכלי התקשורת; אבל גם מצבים פחות ברורים ומוכרים נחשבים פומביים. כך, למשל העברת מכתב משמיץ לאדם נוסף מלבד התובע, שיחה טלפונית או שיחת רחוב על התובע בפני אדם נוסף, הודעה בקבוצת ווטסאפ ואפילו טוקבק באינטרנט יכול להיחשב ללשון הרע פומבי.

שלישית, עמידה מאחורי הדברים: המשמיץ סירב לחזור בו על אף שהתבקש לתקן את דבריו או שחזר בו באופן חלקי ולא מספק.

אין חובה להוכיח שהפרסום גרם נזק, משום שחוק איסור לשון הרע מעניק פיצוי גם ללא נזק, ובמקרה זה ניתן לתבוע סכום של עד 50,000 שקלים 

מה נחוץ להוכיח במסגרת תביעת לשון הרע?

על התובע להוכיח, כי התנאים הללו התקיימו. אין חובה להוכיח שהפרסום גרם נזק, משום שחוק איסור לשון הרע מעניק פיצוי גם ללא נזק, ובמקרה זה ניתן לתבוע סכום של עד 50,000 שקלים.
אם יוכח שהנתבע פעל בכוונת זדון ורצה לפגוע בתובע, ניתן לתבוע גם סכום כפול- 100,000 ש"ח.
במידה שכן נגרם לתובע נזק, ניתן לקבל פיצוי בגינו, למשל, במקרים בהם התובע פוטר מעבודתו בשל הפרסום, או שבוטלה עסקה מניבה שהיתה יוצאת לאור לולא הפרסום, או אם מחזור הכנסותיו נפגע ועוד. במקרה זה גובה הפיצוי בלתי מוגבל ושיעורו הינו נגזרת של גובה הנזק שיוכח.

כיצד נתבע יכול להתגונן מפני תביעת לשון הרע?

כאשר ישנן עדויות לדברים שנאמרו, והן תועדו, הנתבע לא יכול לטעון שלא היו דברים מעולם. פעמים רבות הבסיס לתביעה הוא דברים שנכתבו ותועדו או שודרו והוקלטו, ואין מחלוקת על אמירתם ועל פומביותם. לפיכך, ההגנה של הנתבע בתביעת לשון הרע היא שהפרסום חוסה תחת ההגנות שקובע החוק.  

מהן ההגנות הבולטות בתביעת לשון הרע?

פרסומים מותרים: ישנם כ-11 פרסומים מותרים בחוק שבהתקיימם גם אמירה פוגענית שנאמרה בזדון, ללא תום לב והינה שקרית, לא תגרור פיצוי. כך, למשל, אמירות של צדדים בהליך משפטי, דברי שופט, דברי ביקורת של מבקר, דו"ח ועדת חקירה ועוד. 

הגנת תום הלב: כאשר הפרסום נעשה בתום לב, מתוך יושר, צדק והוגנות.

הגנת אמת הפרסום - "אמת דיברתי": במקרים בהם האמירה נכונה, אמיתית ובבחינת עובדה מדויקת ויש בפרסום עניין ציבורי והוא משרת אינטרס ציבורי, אזי יש להתיר את הפרסום ולהכשירו. 

שתי ההגנות הללו - הגנת תום לב ואמת דברתי - יושמו לאחרונה בפסק דין מרתק שדן בתביעה של מכון לבדיקת קרינה שתבע אב לתלמידות שבבית ספרן ערך המכון בדיקות קרינה. האב, מהנדס במקצועו, פרסם בפייסבוק אמירות נגד המכון ואופן פעולתו והאשים את נציגיו, בין היתר, ברשלנות. האב נתבע וטען להגנתו "אמת דברתי". בית המשפט קבע, כי פרסום המידע ראוי בשל חשיבות העניין ובשל האינטרס הציבורי - ההורה המודאג הפיץ מידע חשוב ופעל בתום לב למען בריאות ילדי היישוב, ולכן אין לפצות את התובעת. את המהנדס ייצג הח"מ.

על מי הנטל להוכיח כי התקיימה אחת מההגנות?

הטענה לתחולת אחת מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ביחס לפרסום מסוים, צריכה להיות מועלית ע"י הנתבע בכתב הגנתו.