לפני מספר חודשים סערה המדינה סביב סיפורה של מאמנת הכושר המפורסמת, שתמונת עירום שלה נגנבה על ידי האקר ממחשבה הפרטי והופצה לציבור הרחב. אז, התייחסה לחומרת המקרה גם שרת המשפטים איילת שקד והזכירה לציבור את חוק הגנת הפרטיות והעונש הניתן בגין עבירה עליו. לאחרונה שוב עלתה לכותרות סוגיית החדירה לפרטיות והפצת חומרים שהודלפו ברשתות החברתיות ובווטסאפ, לאחר שסרטון וידאו של ספורטאי מפורסם, הכולל תוכן מיני פרטי, הופץ באמצעים אלו וגרר בעקבותיו רמיזות רבות באשר לפרטיו של אותו ספורטאי.
מה קובע חוק הגנת הפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות וחוק לשון הרע הם חוקים דרקוניים וחד משמעיים, שנועדו להבהיר לכולם, כי 'טוב שם טוב משמן טוב', וכי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובענייניו הפרטיים הינה פגיעה הגרועה בהרבה מנזק כספי כזה או אחר.
מטרתו של החוק היא לאפשר לאדם להגן על פרטיותו ולדאוג לכך שכל המידע לגבי חייו הפרטיים יישאר אצלו ובשליטתו המלאה והבלעדית, לרבות המידע שהוא עצמו מעביר לרופאיו, לפסיכולוג, לעורך דינו וכיוצ"ב.
חוק הגנת הפרטיות קובע, כי: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", והגדרות החוק המפורטות הן: "(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9); (11) פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד".
עד כמה החוק מחמיר?
החוק בישראל מחמיר מאוד בנושא הגנה על הפרטיות ולשון הרע, וחשוב לזכור שפגיעה בפרטיות, אינה רק עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית שעונשה המרבי הוא 5 שנות מאסר!
הפצה ברבים והחומרה שבדבר
בעידן הרשתות החברתיות והווטסאפ, הפכה הפעולה הפצת החומרים לפשוטה ומהירה, כאש בשדה קוצים. תחושת הנאיביות של "רק צילמתי...", או "רק העברתי...", היא תחושה שגויה. שכן, די בצילום של כל אדם ברשות היחיד, או בפרסום של צילום מבזה של אדם ברבים בשביל להיות חשוף לתביעה, ובטח כשמדובר בפגיעה משמעותית כמו הפצת צילומים או סרטונים בעלי אופי מיני.
מי האשם כשמופץ חומר פרטי?
לכאורה, יש צורך לבצע הבחנה בין מי שמקבל את ההודעה, פותח אותה ומסתכל בעצמו, לבין מי שמעביר אותה הלאה. כאשר אדם מקבל לידיו הודעה הכוללת מידע אישית לגבי אדם אחר, אין בעצם חשיפתו למידע פגיעה בפרטיות, שכן החומר הועבר אליו מבלי שביקש. האחריות הוודאית חלה על מי שחשף את הנפגע בשמו הפרטי. עם זאת, חובה על האדם שמקבל את המידע לא להפיצו הלאה ובמידה שעשה כן, עליו לדעת כי הוא עובר בכך על חוק הגנת הפרטיות, ועלול, כמו כל מי שעובר על החוק, להיתבע הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, ואי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.
לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין לעבודה, שחייב מעביד בתשלום של עשרות אלפי שקלים לאחד מעובדיו, בשל העובדה ששלח מידע על כך שהעובד משתמש בקנאביס. פסק הדין הזה בא כדי להבהיר עד כמה רואה המחוקק בפגיעה בשמו הטוב של אדם עניין שיש לנהל כנגדו מלחמת חורמה.
בנושא זה צריך לזכור שהיוצאים מהכלל הם אנשי הביטחון- משטרת ישראל, המוסד או השב"כ, וזאת כל עוד הפגיעה בפרטיות האחר נעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילוי התפקיד.
מה באשר לרמיזות לגבי פרטיו של אותו אדם?
תופעה נפוצה היא שכאשר נחשפת פרשייה מסוג זה, מתמלאות הרשתות החברתיות בפוסטים הרומזים על זהותו של אותו נפגע. במקרה הזה, מוטב לנהוג בזהירות, ואל לו לאדם להכניס עצמו למצב שכתב פוסט עמום, או פוסט שנראה לו, שלא יהיה ניתן להגיע לאותו נפגע באמצעות הפרטים הכתובים בפוסט.
השליטה שלנו על המידע נגמרת ברגע שהוא נשלח לחלל הווירטואלי, ודי שמישהו אחר יגיב על הפוסט העמום ויחשוף את זהותו של הנפגע, בכדי שנמצא את עצמנו במצב של חוסר בהירות וחשופים לתביעה בגין פגיעה בפרטיות.
במידה שמישהו נפגע בפרטיותו או כתוצאה מלשון הרע, הוא זכאי להגיש תביעה כספית כנגד הפוגע, ובנוסף הוא יכול להגיש תלונה במשטרה, שלעיתים יהיה בה כדי להוביל לניהול הליך פלילי כנגד הפוגע
מה ניתן לעשות כאשר ישנה פגיעה בפרטיות?
במידה שמישהו נפגע בפרטיותו או כתוצאה מלשון הרע, הוא זכאי להגיש תביעה כספית כנגד הפוגע, ובנוסף הוא יכול להגיש תלונה במשטרה, שלעיתים יהיה בה כדי להוביל לניהול הליך פלילי כנגד הפוגע. הליך שיכול להסתיים, בהתאם לסעיף 5 לחוק, במאסר של 5 שנים.
כיצד ניתן להימנע מחשיפה לתביעה?
אדם שפרטיותו נפגעה, רשאי להגיש תביעה רק נגד חושף שמו, ובאותה הזדמנות, להגיש תביעה גם כנגד כל הכותבים בשרשרת.
לכן, כדי לא 'להכניס ראש בריא למיטה חולה', מומלץ לכל הגולשים/ כותבי הודעות הווטסאפ למיניהם, שככל שבידם מידע בנוגע לאדם אחר, שעצם פרסומו מהווה פגיעה בצנעת חייו האישיים של אותו אדם, לרבות עברו המיני, מצב בריאותו או התנהגותו ברשות היחיד, טוב יעשו אם יותירו את המידע הזה לעצמם.
אם לא עשו כן והם מרגישים צורך דחוף להעביר את המידע הלאה, חובתם לקחת בחשבון כי הם עלול להיתבע על כך ולשלם על כך מחיר, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
* סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת משפטי
