5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
הליך שימוע פלילי - מהותו וחשיבותו

מהו הליך שימוע?

הליך שימוע הוא הליך שנקבע על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי, ובעיקרו נמצאות זכות היידוע וזכות השימוע של חשוד בעבירה פלילית, שאינו עצור, אשר העונש בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר. במסגרת הליך השימוע זכאי החשוד לקבל הודעה על העברת חומר החקירה לידי הפרקליטות, ולהגיב לטענות נגדו, טרם ההחלטה על הגשת כתב אישום.

מהי חשיבותו של הליך שימוע?

להליך השימוע יש חשיבות רבה, הניכרת גם בהתייחסות של בתי הדין לתקינותו. מטרתו של ההליך, היא להעניק לחשוד הזדמנות הוגנת להציג את גרסתו ואת טענותיו לתביעה, כדי שיילקחו בחשבון בשקלול הנתונים ובהחלטה על הגשת או אי-הגשת כתב אישום ותיקונו במידת הצורך. 
במקרים בהם החשוד לא קיבל את זכות השימוע או שהליך השימוע לא בוצע על פי הדין, רשאים בתי המשפט לבטל את כתב האישום או לבצע הליך של שימוע בדיעבד. 

כיצד מתנהל הליך שימוע?

לאחר חקירת חשוד בתחנת המשטרה וכאשר הוא משוחרר לביתו, החקירה ממשיכה ומתבצעים הליכים של איסוף נתונים הכוללים איסוף ראיות, חקירת עדים ועוד. במידה שהמשטרה מוצאת לנכון, היא מעבירה את חומר החקירה לתביעות, וזו שוקלת האם להגיש נגד החשוד כתב אישום או לסגור את התיק.

במידה שהתביעה שוקלת להגיש כתב אישום נגד החשוד, ובמידה שמדובר בעבירה שהעונש בגינה הוא מעל ל-3 שנות מאסר, היא מחויבת בהליך שימוע - להודיע לחשוד בכתב על החלטתה. עם קבלת ההודעה, יש לחשוד את הזכות לבקש מהתביעה את חומר החקירה המלא, או לכל הפחות, את עיקרי חומר החקירה ולהגיב על הטענות שנגדו, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה.

במידה שהתביעה שוקלת להגיש כתב אישום נגד החשוד, ובמידה שמדובר בעבירה שהעונש בגינה הוא מעל ל-3 שנות מאסר, היא מחויבת בהליך שימוע - להודיע לחשוד בכתב על החלטתה. עם קבלת ההודעה, יש לחשוד את הזכות לבקש מהתביעה את חומר החקירה המלא, או לכל הפחות, את עיקרי חומר החקירה ולהגיב על הטענות שנגדו

מהו החיסרון הטמון בהליך שימוע?

כאמור, היתרון הבולט של הליך שימוע, הוא באפשרות שיש לחשוד להשמיע את דבריו ולהשפיע על החלטת התביעה, לצמצם ולרכך את כתב האישום, להגיע להסדר טיעון, או אפילו לאי הגשת כתב האישום וסגירת התיק הפלילי. 

לצד זה, חשוב לקחת בחשבון את העובדה, שמכיוון שהחשוד מפרט את טענותיו, הרי שבמידה שיוחלט להגיש כתב אישום, הליך השימוע מסכן את החשוד בחשיפת הטענות העיקריות בכתב ההגנה, ומאפשר לתביעה לערוך מקצה שיפורים, בעקבות טענות שהועלו בהליך השימוע. 

האם ניתן להגיש בקשה להליך שימוע באופן עצמאי?

מבחינה חוקית, כל אדם רשאי להגיב בעצמו למכתב השימוע שנשלח על ידי התביעה. 

אולם, מכיוון שמדובר בעבירות פליליות שהעונש עליהן הוא מעל ל-3 שנות מאסר, ומכיוון שאזרח מן השורה אינו יודע לרוב להתמודד עם טענות משפטיות שונות ועלול ליפול בלשונו או אף בזמן התגובה שלו, ולהפוך את היתרונות של הליך השימוע לחסרונות כנגדו, מומלץ מאוד להיוועץ ולהסתייע בעורך דין פלילי. 

עורך דין פלילי שמכיר את ההליך, רואה את התמונה המלאה, וידע לנסח את הטיעונים בצורה נכונה ויעילה, להגישם בזמן ו/או לבקש הארכת זמן במקרה הצורך. אם נקח לדוגמא חשד לעבירות אינוס, בהן אחת הטענות של החשוד יכולה להיות שהתקיימו יחסים בהסכמה, ואז מדובר ב'מילה כנגד מילה'. אם החשוד יכחיש שפגש את המתלוננת, אך לחקירה יהיו סימוכין נוגדים, שהוא אינו יודע עליהם בשלב הגשת ההליך, הוא עלול להיתפס כלא אמין. מצד שני, אם יחשוף בהליך את כל ההוכחות שברשותו והתביעה תחליט בכל זאת להגיש נגדו כתב אישום, הרי שפגע לעצמו בקו בהגנה, ואפשר לפרקליטות להיערך כנגד טענותיו. 

מהם הדברים החשובים שצריכים לכלול הטיעונים בהליך שימוע?

אין מבנה ספציפי או רשמי של טיעונים כאלו. הטענות שמובאות במסגרת הליך השימוע תלויות בטענות המוגשות כנגד החשוד ובדברים שאמר בחקירה המשטרתית. כל מקרה נבחן לגופו וההליך מותאם לו באופן אישי.

באיזה שלב מומלץ לקחת עורך דין?

חשוב לזכור, שתיק פתוח שמתנהל הוא עול נפשי וכלכלי עצום על כתפיו של החשוד, ולכן כדאי לפעול נכון ובמהירות, על מנת לסגור אותו. 
לכן, באופן עקרוני, ההמלצה הטובה ביותר היא להתייעץ עם עו"ד פלילי כבר לפני החקירה המשטרתית, שכן לדברים הנאמרים בחקירה יש השלכות משמעותיות על החלטת התביעה והמשך ההליך. 

במידה שהחשוד זומן לחקירה ושוחרר לביתו, מומלץ לפנות לעורך דין סמוך ככל האפשר לסיום החקירה, ולהגיש באמצעותו בקשה דחופה לסגירת התיק. בקשה זו מהווה מעין הליך שימוע מוקדם, עוד לפני שממצאי החקירה מועברים לתביעה ויכולה לחסוך זמן, כסף וטרדה רבה. 

מקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ, הוא מקרה שבו התנהלה נגד החשוד חקירה משטרתית בחשד לעבירת אינוס, סעיף 345 (א) לחוק העונשין. החשוד נפגש עם בחורה אקראית, השניים הגיעו לדירתו ושם מתפצלות הגרסאות. לאחר החקירה, הוא שוחרר לביתו וכעבור כשנה קיבל מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום. באמצעות הח"מ, הוגשה בקשה דחופה לפרקליטות מחוז ת"א להימנע מהגשת כתב אישום, תוך פירוט הנסיבות שעלו בחקירה, ואף הבאת הוכחות מטעם ההגנה, יחד עם נסיבות האישיות על אורח חייו הנורמטיבי של החשוד. לאחר בחינה מדוקדקת, החליטה אחראית הפרקליטות לקבל את טענותיו, לא להעמידו לדין ולסגור את התיק. 

מה קורה לאחר שמתבצע הליך השימוע?

הפרקליטות מקבלת לידיה את טענות החשוד, דנה בתיק ומחליטה האם להגיש נגדו כתב אישום או לסגור את התיק מפאת חוסר אשמה, מפאת חוסר ראיות או מפאת חוסר עניין לציבור. לאחר קבלת ההחלטה, נשלחת לחשוד הודעה רשמית.

 מה קורה לאחר שמתבצע הליך שימוע?

האם יש משמעות עתידית לסיבת ההחלטה על סגירת התיק?

במידה שהסיבה היא חוסר אשמה, לא יופיע לחשוד רישום במרשם הפלילי, ולכן זוהי התוצאה הטובה ביותר. במקרים בהם התיק נסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, ובמידה שהנסיבות מאפשרות, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.

 

לאתר עו"ד אלון שליכטר - עורך דין פלילי