תאונת פגע וברח - החטא ועונשו

מהו החוק לגבי התנהלות בתאונת דרכים?

סעיף 64א לפקודת התעבורה קובע, כי חובתו של נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, או שעשוי היה להיפגע אדם, לעצור  במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה מתאימה, בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה. 
בכלל זה, הנוהג ברכב הפוגע, וכן מי שמצוי ברכבו, מחויבים להזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים, להמתין ליד הנפגע עד להגעתם, לדאוג ככל יכולתו למניעת כל נזק נוסף לנפגע ולהגיש לנפגע עזרה ראשונה, אם ביכולתם להגישה על פי הכשרתו.

מה מוגדר כהפקרה?

אין ספק כי מבחינות רבות, ומבחינה רגשית בפרט, עצם המעורבות בתאונה היא קשה מאוד גם לנהג הפוגע, בין אם התאונה אירעה באשמתו ובין אם לאו. מדובר בסיטואציה פתאומית ומזעזעת, שכל אחד מקווה שלא ייאלץ לחוות, וסביר להניח כי כל מי שמעורב בתאונת דרכים, צפוי לעבור טראומה כלשהי, השונה בעוצמתה מאדם לאדם, בהתאם לאופיו, לנסיבות המקרה ולחומרת התוצאה. יחד עם זאת, גם בסיטואציה קשה זו, נדרש הנהג הפוגע לעמוד בחובה המינימאלית המצופה מכל בן-אנוש: כיבוד ערך חיי-אדם, הפגנת יחס אנושי וחמלה בסיסית כלפי האחר, ובפרט, כשמדובר בקרבן תמים של מעשיו שלו. 
על פי סעיף 64א' לפקודת התעבורה, הפקרה אחרי פגיעה היא מצב בו נהג המעורב בתאונה, ידע, או היה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, והוא לא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה. 

האם החובה להגיש עזרה חלה רק על הנהג?

חשוב להדגיש, כי החובה להגיש עזרה הוטלה לא רק על הנהג המעורב אלא גם על נוסע ברכבו. לפי החוק, גם נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, כפי שמחייב אותו החוק.
פקודת התעבורה מושתת על חוק היסוד 'לא תעמוד על דם רעך', שקובע באופן מפורש, כי אין זה משנה אם הנהג הוא זה שגרם לתאונה, היה מעורב בה, או היה עד ונכח בקרות התאונה. מכאן, שחובות אלו חלות גם על מי שאינו אחראי לתאונה ולתוצאותיה וגם על מי שלא ידע כי היה מעורב בתאונה, אך היה עליו לדעת זאת. כך לדוגמא, נהג הנוהג ברחוב צר ושומע מכה מוזרה ברכבו, וסבור כי פגע עם מראת הרכב בעצם אחר וממשיך בדרכו, עלול למצוא עצמו מעורב בתאונת פגע וברח, אם יתברר כי פגע בילד קטן שגובהו היה כגובה המראה. אי לכך, יש לעצור ולבדוק את סיבת המכה שנשמעה ברכב.

מהו יחס בתי המשפט לעבירת ההפקרה?

בתי המשפט והמחוקק מתייחסים לעבירת ההפקרה כעבירה מהחמורות בספר החוקים. בפסקי הדין נקבע לא אחת, כי הפקרה אחרי פגיעה, היא עבירה קשה ומכוערת. ברע"פ 3626/01 ויצמן נ' מדינת ישראל עמד ביהמ"ש על החומרה שבעבירת ההפקרה בציינו כי: "עבירת ההפקרה לאחר פגיעה היא מהבזויות שבעבירות, עבירה שיש בה חומרה וכיעור, ובאיש אשר יחטא בה דבק פגם מוסרי וחברתי כבד". 

לדברי כבוד השופט חשין בע"פ 3626/01 הנ"ל: "עבירת ההפקרה אחרי פגיעה עבירה קשה היא; לא עוד אלא שעבירה היא הפוקדת עצמה עם העבירות שיש בהן כיעור. הנה זה שרוע על הכביש, מתבוסס בדמו, אדם שזה עתה נפגע בתאונה שהנהג היה מעורב בה – אדם שאפשר ניתן לעזור לו, אפשר ניתן להצילו – ותחת אשר יעצור ויושיט עזרה לפגוע, לוחץ הנהג על דוושת ההאצה ובורח מן הזירה למלט נפשו מחיוב בעונשין. חומרה וכיעור אלה שבמעשה הנהג הביאו לבריאתה של העבירה ולקביעת עונש חמור בצדה."... "מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידריות החברתית והאישית המינימאלית לקיומה של חברה תקינה; בריחתו של הנהג מן המקום היא מעשה אנטי-חברתי ואנטי-מוסרי מובהק, וראוי הוא כי ייענש בכל חומר הדין".

נהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה - דינו הוא מאסר לשלוש שנים

מהו העונש על תאונות פגע וברח?

בשנים האחרונות, עקב לחץ ציבורי על המחוקק ובעקבות אירועי תאונות הפקרה רבים שהתרחשו בכבישים, הוחמרה מאד הענישה בגין תאונת פגע וברח. בתי המשפט אינם מהססים להטיל מספר שנות מאסר על נהג שפגע, גם אם הוא לא נמצא אשם בתאונה וכשהאשמה גם רובצת לפתחו, הרי שרף הענישה עולה עוד יותר.
אמנם, רק במקרים נדירים, יוטלו על הנהגים העונשים המרביים הקבועים בחוק, אך מגמת פסיקת בתי המשפט משנה לשנה היא להעלות את רף הענישה. 

עונש הנוהג ברכב: החוק מחלק את עבירת ההפקרה לשני מצבים נפשיים של הנהג: 

המצב הראשון, זהו מצב נפשי של רשלנות, בו הנהג אמנם לא ידע שפגע, אך נחשב כמי שהיה עליו לדעת שפגע. כלומר, נהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה - דינו הוא מאסר לשלוש שנים.

המצב השני, זהו מצב בו מדובר בנהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם והוא מודע לכך, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או שעצר אך לא הזעיק עזרה - דינו במקרה זה - מאסר לשבע שנים. 
אם כתוצאה מהתאונה, נגרמה לנפגע חבלה חמורה או שהנפגע נפטר, דינו של הנהג – מאסר ל-14 שנים.

עונש הנוסע: נוסע שעבר על הוראת חוק ההפקרה, צפוי למחצית העונש הקבוע לנהג עצמו, כשהמחוקק פטר מחובה זו קטין עד גיל 16 שנים.

מה קורה כאשר הנהג שברח חזר למקום האירוע?

בתי המשפט עמדו על קיומו של החוק כלשונו. כך, נהג אשר נס מהמקום, אך חזר למקום לאחר מכן, יורשע בעבירת הפקרה, גם אם בסופו של דבר הסגיר עצמו למשטרה. בתי המשפט ראו טעם להדגיש, כי העיקרון המנחה הוא לא רק מתן הסיוע לנפגע, אלא גם מתן סיוע למשטרה בהבנת נסיבות האירוע. 
טענות של נאשמים כי לא הפקירו אדם, שכן ממילא הנפגע מת במקום, נדחו על ידי בתי המשפט, כמו גם הטענה כי הנהג המפקיר ראה שבסביבה יש אנשים רבים, המזעיקים את כוחות ההצלה ומושיטים עזרה, ולכן לא מצא לנכון להישאר במקום. אפילו טענת נהג שחש מאוים על ידי הקהל שהתאסף במקום, נדחתה על ידי בית המשפט. 

למה מתייחס בית המשפט בקביעת העונש?

בעת שקילת העונש, יתחשב בית המשפט בפעולות שנקט הנהג בעת האירוע ולאחריו- מיידיות פנייתו לגורמי ההצלה מייד לאחר האירוע, כמו גם פעולות שביצע, אם ביצע, לטשטוש הראיות ולהעלמתן. 

האם ביטוח החובה מכסה עבירות הפקרה?

עבירת פגע וברח אינה חריג להוראות פוליסת ביטוח החובה ואין בפוליסה הסטנדרטית הוראת  האומרת  שאם הנהג המבוטח היה מעורב בתאונת פגע וברח, הוא לא יכוסה בפוליסה. אי לכך, במקרה כזה וככל שהפוליסה תקפה, הנזק יכוסה על ידי חברת הביטוח.

 

 

* הכותב הוא עו"ד מומחה בתחום התעבורה, ממייסדי עמותת אור ירוק ושימש במשך שנים רבות יו"ר ועדת התעבורה הארצית בלשכת עורכי הדין 

** סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי