התפטרות קולקטיבית או התפטרות אישית? דיון בעניין הרופאים המתמחים

ביום 4/9/11 הכריע בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בעניין הרופאים המתמחים אשר ביקשו להתפטר עקב תנאי העסקתם הגרועים בבתי החולים בישראל. השאלה שעמדה על הפרק היתה, האם מדובר בהתפטרות קולקטיבית או בהתפטרות אישית של כל אחד ואחד מהרופאים המתמחים?
בית הדין הארצי לעבודה קבע בהתייחסו לעצם הנסיבות המשותפות אשר הובילו את המתמחים ביחד להודיע על התפטרותם, כי מדובר בהתפטרות קולקטיבית חסרת תוקף.
לפיכך, מכתבי ההתפטרות של הרופאים מתמחים לבתי החולים השונים במדינה מבוטלים ועליהם לשוב לעבודה סדירה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

טענות הצדדים
המדינה טענה בעתירתה לבית הדין הארצי לעבודה כי מדובר בהתפטרות קולקטיבית המהווה למעשה "שביתה בתחפושת" שמטרתה להשפיע על תנאי השכר והעבודה בגינם נחתם עמה ביום 25/8/11 הסכם קיבוצי לאחר מו"מ ממושך באמצעות הארגון היציג של הרופאים "ההסתדרות הרפואית בישראל" ( להלן:" הר"י") ואשר הביא לסיומה של שביתה בת 160 יום.

עוד טענה המדינה, כי התפטרותם הקולקטיבית של הרופאים המתמחים נועדה להפר את ההסכם הקיבוצי שנחתם עמה בו קבועים סעיפי מיצוי תביעות ושקט תעשייתי עד לחודש ינואר שנת 2020.

שירותי בריאות כללית הצטרפה לצד המדינה, וטענה כי נטישת רופאים מתמחים תגרום לה לנזקים חמורים ביותר בלתי הפיכים במערך השירותים הרפואיים לציבור בבתי החולים שבבעלותה.

הר"י טענה מצידה, כי לא התקיימו התנאים שביסוד זכותו האישית של כל אחד מהמתמחים להתפטר.

הרופאים המתמחים הגישו טענותיהם באמצעות עמותה בשם" עמותת מרש"ם " אשר אינה מייצגת את כלל הרופאים המתמחים, וציינו כי הרופאים המתמחים ורופאים צעירים נוספים הגישו מכתבי התפטרות אישיים לאחר שכל אחד מהמתפטרים שקל והחליט באופן עצמאי, כי הוא אינו מעוניין להמשיך בעבודתו ולכן מדובר בהתפטרות אישית ולא התפטרות קולקטיבית.
משכך, המדינה צריכה לקבל את מכתבי ההתפטרות שלהם ולאפשר להם סיום יחסי עבודה לאחר מתן מסירת הודעה מוקדמת בת 30 יום כדין.

הכרעת בית הדין
כידוע, הזכות לשבות הנה זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה במשפט הישראלי, אך היא אינה זכות מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכויות יסוד אחרות.

רק ארגון עובדים יציג שנבחר על ידי רוב העובדים המקצועיים החברים בו דוגמת ארגון הר"י רשאי להכריז על סכסוך עבודה בתחום המקצועי ולנקוט בשביתה. שביתה שאינה מטעם ארגון עובדים יציג תיחשב כשביתה לא חוקית.

המאבק הארגוני מגיע לסיומו בחתימת הסכם קיבוצי לאחר מו"מ ואיזון בין הדרישות של העובדים באמצעות הארגון היציג שלו לבין המעסיק או המעסיקים של אותה קבוצת עובדים כפי שנחתם עם הרופאים כאמור ביום 25/8/11.

הסכם קיבוצי הוא אשר קובע לכלל העובדים בתחום המקצועי את תנאי העסקתם, גם אם הרופאים המתמחים לא היו שותפים ישירים להליכי מו"מ היה זה הר"י הארגון היציג הנבחר שפעל בשמם.
עקרון הוודאות וההסתמכות על הסכם קיבוצי החל בין הצדדים לו מהווה יסוד בשיטת משפט העבודה הישראלי עליו נסמכת מערכת יחסי העבודה הקיבוצית המאגדת ציבור עובדים גדול כדוגמת הרופאים המעניקים שירותי רפואה חיוניים לכלל הציבור בישראל.

הרופאים המתמחים ביקשו למחות על ההסכם הקיבוצי שנחתם מאחר שאינו משפר את תנאי עבודתם באופן משמעותי, וכובל אותם לתקופה בת 8 שנים שבהם הם נדונים ל"עבדות" כדבריהם. אשר על כן מכתבי ההתפטרות הרבים שלהם הינם אישיים חוקיים ולגיטימיים. 

על זכויות והתפטרות
זכות יסוד של כל אדם בישראל הנה לעבוד וחלק מהותי בה הנה זכותו להתפטר. זכות יסוד זו נובעת מהזכות לאוטונומיה אישית ולכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק.
התפטרות כדין צריכה לענות על דרישות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות של מתן  הודעה מוקדמת בכתב הכוללת  מועד לסיום יחסי העבודה.

התפטרות הינה מעשה רצוני של עובד ועליו להביע רצון זה בצורה ברורה וחד משמעית בכתב בעל פה או בהתנהגות. כוונת העובד נבחנת על פי האמור במכתב ההתפטרות שלו והיה אם יש בו דו משמעות כי אז אפשר להיעזר בנסיבות חיצוניות המתלוות אליו.
נסיבות המקרה הספציפי מגלות, כי התפטרות קולקטיבית של עובדים כמסווה לפעולה קיבוצית מתואמת ולמאבק מקצועי במקום העבודה אינה התפטרות אוטנטית ולכן היא חסרת תוקף.

בית המשפט העליון קבע, לפני יותר משלושים שנה, במקרה של התפטרות משותפת בכתב של 18 עובדים במפעל אלקו בה אין דרישה קונקרטית לשינוי מצב ולהמשך עבודה אלא אך ורק דרישות הקשורות בעזיבה כי התפטרות זו היא בעלת תוקף.

מסקנה: התפטרות קולקטיבית חסר תוקף
מכתבי ההתפטרות של הרופאים המתמחים התבצעו בסמיכות למאבק לשינוי תנאי העסקתם, חלקם של מכתבי ההתפטרות הוגשו באמצעות עמותת מרש"ם והופקדו בנאמנות במשרדה וחלקם הועברו ישירות על ידי הרופאים המתמחים, מתוך מטרה ברורה ליצור לחץ קולקטיבי המנוהל על ידי גוף שאינו מהווה ארגון יציג כדי להיטיב מצבם התעסוקתי.

לפיכך, מדובר בהתפטרות על תנאי המותנית בהחלטת הגוף המופקד על ניהול המאבק הארגוני וקידום מטרותיו, ואין לראות במכתבי ההתפטרות כוונה חד משמעית של המתפטר לנתק את יחסי העבודה עם מעסיקו.

לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי המשיכה הפעולה הארגונית של הרופאים המתמחים שלא על דעת  הארגון היציג הר"י בתמיכתם של רופאים בכירים שהבטיחו לשמור למתפטרים על מקום עבודתם ובכך יש להעיד על מהות ההתפטרות ההמונית של הרופאים המתמחים כצעד ארגוני מתואם להשגת מטרותיהם שלא מתוך כוונה ברורה וחד משמעית בהתפטרות.

אשר על כן, מדובר בהתפטרות קולקטיבית חסרת תוקף במישור משפט העבודה. 
       
( סק"כ 11 – 09 – 722 מ"י- משרד הבריאות ומשרד האוצר, שירותי בריאות כללית  נ' הר"י ועמותת מרש"ם)

ליחצו כאן לקריאה מורחבת על זכויות עובדים