"אמא, איך קוראים לאבא שלי?"

בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם פונה קטין, באמצעות אימו כאפוטרופוס לבית המשפט לענייני משפחה ומבקש צו לבחינת אבהותו של אדם. לאור חוק המידע הגנטי הדרך היחידה לביצוע בדיקת אבהות עוברת דרך שערי בתי המשפט לשם קבלת צו שיפוטי.

רוצים לשאול שאלה ולקבל תשובת מומחה? היכנסו לפורום משמורת ואבהות

בית המשפט בבוחנו את המקרה, מתחשב בשיקולים רבים וביניהם: טובת הילד, זכותו של הילד לדעת מיהו אביו, זכות האדם הנתבע לפרטיותו ולשלמות גופו, וכן ההשלכות השונות שיהיו לקביעתו.

עדיפות לזכות הילד לדעת מיהו אביו

בחינה סטטיסטית של פסקי הדין בתחום האבהות מלמדת, כי החלטות בית המשפט במרבית המקרים נותנות עדיפות לזכותו של הילד לדעת מיהו אביו, וזאת גם תוך פגיעה בזכותו הבסיסית של אדם לשלמות גופו ולאוטונומית הרצון הפרטי שלו.

בעבר, התקשו בתי המשפט לכפות על אדם לבצע בדיקת רקמות וזאת לאור העובדה שהיה צורך לערוך בדיקת דם אשר נחשבת כפולשנית יותר. במידה שהנתבע סרב ודבק בסירובו, ניתן היה לראות בכך כראייה נגדו, ובמקרים מסוימים בתי המשפט אף הכריזו על אותו אדם כאביו של הקטין על אף העובדה שבדיקת הרקמות לא בוצעה בפועל.

בשנים האחרונות קפץ בית המשפט מדרגה במעורבותו במרחב הפרטי של אדם אשר מסרב לבצע בדיקת רקמות, וישנן החלטות לפיהן כופה בית המשפט את ביצועה של בדיקת הרקמות. ניתן לחשוב על שתי סיבות מרכזיות לשינוי בגישתו של בית המשפט: האחת, בדיקת הרקמות אינה פולשנית כפי שהייתה, שכן די בלקיחת דגימת שיער או רוק לשם ביצועה. השנייה, תיקון חוק המידע הגנטי מהשנים האחרונות מאפשר חיובו של אדם בביצוע הבדיקה.

לאחר קבלת הצו, מבוצעת בדיקת רקמות של הנתבע והקטין, ובתוך מספר שבועות ניתן לדעת האם קיימת התאמה גנטית בין שניהם בהסתברות של כמעט 100%.

מטרת תביעת האבהות הינה מתן אסמכתא משפטית וחד משמעית לכך שאדם מסוים הוא אביו הביולוגי של הקטין. פסק דין הצהרתי שמכריז על אבהותו של אדם ומקים לקטין זכויות רבות כגון: מזונות, זכויות בירושה על פי דין ועוד.

גניבת זרע - טענה נפוצה בקרב האבות הנתבעים

טענה שנשמעת רבות מפי האבות הנתבעים בהליך הינה טענה בדבר גניבת זרע, קרי כאשר אישה הרתה מזרעו של גבר בניגוד להסכמתו או ידיעתו ורצונו, במקרה זה נשאלת השאלה, האם ניתן לחייב אדם להיות אבא בישראל? בתי המשפט פסקו באופן נחרץ, כי התשובה על כך חיובית. בית המשפט העליון בפסיקתו קבע, כי טענה ל"גניבת זרע"  אינה יכולה לפטור אדם מלקיחת אחריות על מעשיו, שכן גבר המקיים יחסי מין עם אישה צריך לקחת בחשבון את האפשרות הסבירה לכניסתה להריון.

הילד אינו צד להתחייבות בין ההורים

חמור מכך הוא מצב בו נחתם הסכם בין הצדדים הכולל התחייבות מצד האישה שלא לתבוע מזונות מהאב וזאת לאור העובדה שהוא תרם לה זרע או לאור העובדה שהיא נכנסה להריון במרמה שלא מתוך הסכמה. במקרה זה נשאלת השאלה, האם מדובר בהסכם חוקי וכיצד על בית המשפט לפסוק במקרה זה? התשובה שניתנה לסיטואציות אלה היא, שהסכם זה נוגד את תקנת הציבור ובוודאי שנוגד את טובתו של הקטין ומכאן שלא יכול להתקיים. גם במידה שקיימת התחייבות חוזית בין ההורים, הרי שהילד אינו צד לה ויכול לתבוע את מזונותיו. בפרקטיקה קיימים שופטים שייפסקו על פי השקפת עולמם מזונות מינימאליים שאינם מכילים הוצאות שונות ומיוחדות, ובכך ימזערו את הנזק שנגרם לאדם.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

1. ראשית, חשוב להבין שהמונח "גניבת זרע" אינו תופס מבחינה משפטית וישנה נטייה של בתי המשפט להטיל אחריות מלאה על האב, גם במקרה בו הוכח כי האישה גנבה באופן ברור את זרעו של הגבר מתוך הקונדום. מכאן האחריות הרבה שמוטלת על אדם לנהוג ביתר זהירות בפעילותו המינית.

2. רישום האב בתעודת לידה - במידה שהאב רשום בתעודת הלידה הרי שיהיה קל יותר לאם לתבוע מזונות, וזאת על אף העובדה שהאב מסרב להכיר בקטין. במקרה זה, יצטרך האב להגיש תביעה, לפיה הוא אינו אבי הילוד, ולבקש את ביצועה של בדיקת הרקמות. כמובן שבמידה שהאב אינו רשום בתעודת הלידה והוא מסרב לרישומו, קיים קושי משמעותי לאישה לתבוע מזונות הילוד ויהיה עליה, קודם לכן, להגיש תביעה שתצהיר על אבהותו.

3. תביעת סרק - במידה שהוגשה נגד אדם תביעת אבהות ולאחר ביצועה של הבדיקה התברר כי אותו אדם איננו אבי הקטין, הרי שבכוחו לתבוע את הוצאותיו וכן פיצוי כספי בנזיקין.

4. אדם שמרגיש כי הוא רומה או נוצל על ידי אישה יכול להגיש תביעה הן על פי פקודת הנזיקין והן על פי חוק החוזים. פקודת הנזיקין קובעת, כי אין להציג מצג שווא בפני אדם ואילו חוק החוזים מחייב התנהגות בתום לב. יחד עם זאת, טענות אלה קשות להוכחה לאור העובדה שמדובר במערכת יחסים אינטימית בין בני הזוג ומכאן שהכלים המשפטיים אינם תמיד מתאימים.

הערה: מידע זה אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.


* עורכות הדין טל מירון ונטע כהן-סלמן ממשרד מירון & סלמן המתמחה בתחום דיני המשפחה והמקרקעין .

עו"ד טל מירון בגוגל פלוס