4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
 "שלום בית" - אמירה כנה או מניפולציה?

על בעל המגרש את אשתו שנו חכמים, כי: "המזבח מזיל עליו דמעה".

אכן גירושין לעיתים קרובות הם הליך כואב, שכן מדובר בפרידה ממי שליווה אותנו בחיינו כברת דרך, ומי שגידלנו עמו יחדיו את ילדינו, וחווינו וחלקנו עמו פרק בחיינו. אין ספק, כי מדובר בחוויה קשה ביותר.
לדאבון הלב, הנתונים "היבשים" מצביעים על כך שכשליש מהנישאים, סופם להתגרש, וחלק גדול מהם- בשנות הנישואין הראשונות.

רוצים לשאול שאלה ולקבל תשובת מומחה? היכנסו לפורום בית דין רבני

מובן שבמציאות זו, המונח "שלום בית" נשמע כאופציה נעימה ויפה: האפשרות להשלים, לחזור לחיות ביחד, לאחות את השבר ולהשיב את החיים ההרמוניים לבני הזוג.
כאשר בני זוג מגיעים להתגרש בבית הדין הרבני, הגם שבידיהם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, הדיינים נוהגים לשאול שאת בני הזוג אם ניסו לעבור הליך של יעוץ נישואין. הם מוודאים שבני הזוג שלמים בדעתם להתגרש, בטרם הם מגרשים אותם זה מזו.

שלום בית - נסיון אמיתי או "סחיטת" בן הזוג?

למרות זאת, יש לציין כי המונח שנשמע כה אידילי: "שלום בית", הופך יותר ויותר לאמירה חסרת כנות ואמינות, שמטרתה אינה לנסות ולשקם בכנות את חיי הנישואין, אלא להשיג יתרונות בגירושין באמצעות "סחיטת" בן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.

כך לא אחת, ניתן לשמוע  במסדרונות בית הדין את האיש אומר לאישה:" את רוצה גט? תוותרי לי על סכומי מזונות, שלמי לי כספים, ותרי לי על הבית" וכיו"ב, וכאשר בת הזוג אינה מסכימה ,האיש אומר לדיינים: "רוצה אני בשלום בית", ובכך מטרפד את הליך הגירושין.
המציאות ההפוכה נכונה גם היא, באמצעות טענות "שלום בית" האישה לעיתים קרובות "סוחטת" תנאים לא הוגנים מהאיש שרוצה להתגרש.

שימוש ב"שלום בית" לצורך עיכוב מכירת דירת המגורים

כיום, בית הדין הרבני משתמש גם בעילת "שלום הבית" כדי לעכב מכירת בית/דירת בני הזוג, וכך מונע חלוקת רכוש, אף שניתן פסק דין למכירת הבית בבית המשפט למשפחה. זאת, משום שלשיטת בית הדין, "בלי בית" אין "שלום בית."כך נפתח פתח נרחב לסחיטת תנאים לא הגונים מבן/בת הזוג החפץ/חפצה להתגרש.
בית המשפט העליון מגבה אף הוא עד כה את החלטות בית הדין הרבני לעניין זה.

כיצד ניתן להתמודד עם טענת "שלום בית"?

בידי עורך הדין ישנם כלים להתמודד עם טענה זו כמו גם השיקולים מתי ליישמה.
במקרה שבן/בת הזוג גומרים אומר בדעתם להתגרש,  חשוב מאוד להבין היטב, כי ניתן להתגרש במישור האזרחי ,"דה פקטו", להבטיח את זכויות המשמורת על הילדים, מזונותיהם, חלוקת הרכוש והפרידה הפיזית מבן/בת הזוג ללא פנייה לבית הדין וללא גט, אלא באישור הסכם גירושין בבית המשפט למשפחה לאחר הגשת תביעות מתאימות שם.

עוד יש להבהיר, כי גם הערכאות הדנות בחלק האזרחי והמהותי של  הפרידה ובחלקה ההלכתי, אינן בהכרח זהות. בעוד שנושא מתן הגט הינו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, נושא הכספים, הרכוש והמזונות יכול שידון בבית הדין הרבני או בבימ"ש למשפחה כאשר עורך הדין מפעיל את שיקול דעתו לגבי הערכאה המתאימה יותר.

יש להבטיח ניהול חיים עצמאיים ללא תלות בטקס הגירושין

בעידן המודרני שבו בני זוג יכולים לנהל חיים עצמאיים מבלי להתגרש מבחינה הלכתית, חשוב מאוד להבטיח שבן/בת הזוג יוכלו לנהל חיים כלכליים ואף רגשיים עצמאיים, מבלי להיות תלויים בבן הזוג. עניין זה אינו תלוי בעריכת טקס הגט בבית הדין הרבני כלל וכלל.
טקס הגירושין בבית הדין הרבני הינו בכדי לאפשר נישואין לבן /בת זוג אחר/ת בלבד, ותו לא.

לעיתים קרובות, ככל שתראו לבן /בת הזוג את הצורך העז להתגרש, הוא/היא ינצלו עובדה זו, ולעיתם קרובות ינסו לסחוט "הטבות" בכדי לקבל "הסכמתו/ה"לגירושין. על כן, לעיתים קרובות אין לחשוף בגלוי כוונות אלו, אלא לאחר שיקול דעת וייעוץ מעו"ד מומחה בתחום דיני משפחה.

עו"ד בועז גורק במשפטי