3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
נדחתה תביעה לגמלת שמירת הריון

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעה דן בתביעה של גננת לגמלת שמירת הריון, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, וזאת מן הטעם שהפסקת עבודת הגננת אינה עקב שמירת היריון, ומאחר שלא צורף אישור כדין מרופא נשים. בית הדין קבע, כי לא היה בתקופת הריונה של התובעת מצב בו היה סיכון רפואי לחייה או לחיי עוברה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי

למציאת עו"ד בנושא זכויות עובדים באינדקס משפטי

השתלשלות הדברים:

התובעת, גננת במקצועה, המציאה למוסד לביטוח לאומי אישורים רפואיים של רופאה פנימאית, רופאה תעסוקתית ורופא תעסוקתי הקובעים, כי אינה כשירה לעבודתה מיום 12/11/08 ועד לתום ההריון.
כמו כן הגישה התובעת בדיעבד מכתב לא חתום של רופא נשים אשר ניתן לאחר הלידה, ובו הוא מאשר לתובעת שמירת הריון מיום 24/11/08, כאשר רק מאוחר יותר נחתם המכתב.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את התביעה, בקובעו כי:

א. הגמלה לשמירת הריון משולמת למבוטחת מכוח סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי בשל "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכול בהתאם לאישור רפואי בכתב".

התכלית אשר על יסודה מושתת תשלום גמלת שמירת הריון הינה, כי גמלה זו תינתן רק אם תהיה אסמכתא לכך שהמשך עבודתה של מבוטחת עלול לסכן את חייה או את חיי עוברה. מי שיכול להעיד על פי מומחיותו בשאלת קיום סיכון לחיי המבוטחת או עוברה הוא רופא הנשים המומחה בתחום זה.

מחוקק המשנה (ראה: תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991), ייחס חשיבות מיוחדת למועד שבו מתבצעת הבדיקה אשר על יסודה מחליט המומחה (רופא נשים) שיש צורך בשמירת הריון ועליו לפרט את הסיבות לכך ואת מועדי הבדיקות שביצע, כאשר בתקנה זו נקבע כי לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים שקדמו ליום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע כי היא זקוקה לשמירת הריון.

לשאלות בנושא היכנסו לפורום דיני עבודה

ב.  בית הדין הוסיף וקבע בהסתמכו על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 1158/01 המל"ל נ' הק, כי אין די בהצגת אישור על פי סעיף 58 לחוק כדי לאשר אוטומטית את הגמלה, אלא לפקיד התביעות שיקול הדעת לדחות את התביעה בהסתמך על חוות דעתו של רופא מוסמך מטעמו של הנתבע.

לא צוין כי מקום העבודה מהווה סכנה

ג.  מקרה שבנדון התברר, כי אישור רופא הנשים שהמציאה התובעת ביסס את קביעותיו "על פי המלצת רופא תעסוקתי", אך הוא לא כלל כל  אסמכתא או סיבה שרופא הנשים ציין כסיבה שכמומחה לרפואת נשים ראה הוא כצורך במתן האישור, והוא אף לא ציין ששמירת ההריון דרושה לדעתו בגלל שמצבה הרפואי של הנבדקת הנובע מן ההיריון ומסכן אותה או את עוברה.
האסמכתא היחידה לפיה ציין כי מקום העבודה או סוג העבודה מהווה סכנה לתובעת או לעוברה, לא התבססה על מומחיותו כרופא נשים או על בדיקות שהוא בעצמו ערך לנבדקת, אלא בהסתמך על אישור הרופא התעסוקתי.

יתרה מכך, עיון באישור שניתן מלמד כי הוא מתייחס לבדיקה שנערכה לתובעת כחודשיים קודם למועד מתן האישור ועל כן גם מטעם זה אין האישור עונה על דרישת התקנות.

אי לכך וכבר בטעמים אלו, די כדי לדחות את תביעתה של התובעת מהטעם הפשוט שלא המציאה אישור רפואי לעניין גמלת שמירת הריון כנדרש בדין.

לא היה בהריון מצב רפואי שסכן את היולדת

ד. יתרה מכך, בחוות דעתו, ועל יסוד החומר הרפואי שהיה בפניו, קבע המומחה הרפואי, כי לא היה בהיריון התובעת מצב רפואי אשר סיכן את היולדת או את העובר ולכן ההמלצות על שמירת הריון לכל תקופה שהיא כולל פרק הזמן שמ-15.12.08 ועד מועד הלידה 17.4.09 לא היו מבוססות ואין מקום לתשלום גמלת שמירת היריון, לאחר שדן אחת לאחת בחוות הדעת של הרופאים שהוצגו בפניו.
 
בית הדין אימץ את חוות דעתו של המומחה בקובעו כי מדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת המתייחסת לחומר הרפואי שהיה בפני המומחה ולהמלצות המומחים מטעמה של התובעת, ודחה את השגותיה של התובעת על מסקנות חוות הדעת של מומחה מטעם הדין בקובעו, כי המאמרים אליהם הפנתה התובעת אינם רלבנטיים למקרה הנדון, שכן התובעת כלל לא אובחנה כמי שסובלת מרעלת הריון וכל שנכתב על ידי רופא הנשים הוא כי ישנו "חשד להתפתחות רעלת הריון" בתובעת, הא ותו לא.

התובעת לא חויבה בהוצאות.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ב"ל 8875-08-09 חגית (סבח) רביבו נ' המוסד לביטוח לאומי)