3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי אושרה סופית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012, של חברת הכנסת רוחמה אברהם - בלילא (קדימה).

הצעת החוק, שאושרה סופית, קובעת הוראות בעניין הזכות להתגורר בדירה ציבורית במקרה של פירוד בין בני זוג אשר התגוררו בה יחדיו. כיום, עניין זה מוסדר באופן חלקי בנהלים של משרד הבינוי והשיכון, הקובעים כי ההורה המחזיק ברוב הילדים יהיה זכאי להמשך המגורים בדירה הציבורית. עוד קובעים הנהלים, כי אם מספר הילדים בהחזקתו של כל הורה שווה, בני הזוג הם שיכריעו על פי שיקול דעתם מי מהם ימשיך להתגורר בדירה הציבורית.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום מקרקעין

למציאת עו"ד מתחום מקרקעין באינדקס משפטי

מטרת ההצעה: למנוע הפעלת לחץ שנועד "לסחוט" גט או לוותר על זכויות

ח"כ דניאל בן סימון (העבודה), הציג את ההצעה בשם הוועדה לקידום מעמד האישה, ואמר כי: "בעת פירוד בין בני זוג מתגבשת לרוב חלוקה כלשהי של הנכסים והזכויות, אך הזכות למגורים בדירה הציבורית אינה זכות שניתן לחלק בין בני הזוג, ואף לא ניתן לוותר עליה תמורת נכסים אחרים. הדירה היא דירה ציבורית וההחלטה מי יגור בה נעשית על פי קביעת משרדי הממשלה הרלוונטיים בלבד".

לדבריו: "היוזמה להצעת החוק באה לאור החלטות שניתנו בבתי דין רבניים אזוריים בדבר חלוקת הזכויות בדירה הציבורית, חלוקה שכפי שציינתי אינה אפשרית, ובעיקר כדי למנוע הפעלת לחץ על מי מבני הזוג לוותר על הזכות להתגורר בדירה בתמורה למתן או לקבלת הגט או לוותר על נכסים אחרים בתמורה לזכות להתגורר בדירה, ויתורים שאין להם בסיס משפטי".

הזכות אינה ניתנת להעברה או לוויתור

בחוק שהתקבל, נקבע במפורש כי הזכות למגורים בדירה הציבורית אינה ניתנת להעברה או לוויתור כלפי בן זוג, ואינה ניתנת לחלוקה או לאיזון במסגרת חלוקת רכוש בין בני הזוג, וכי הקביעה מי יגור בדירה הציבורית אינה מעניקה לבן הזוג השני זכות לקבל פיצוי מבן הזוג שזכאי למגורים.

החוק קובע בנוסף, כי המועד לקביעת הזכאות למגורים בדירה הציבורית יוקדם, כך שלא יהיה כרוך במתן או בקבלת הגט. כמו כן החוק קובע רשימת מקרים המלמדים על פירוד בפועל, בדומה לתיקון שנעשה בשנת 2004 בחוק יחסי ממון בין בני זוג. הנסיבות שייחשבו כפירוד הן: חלוף תקופה של תשעה חודשים מפתיחת הליך משפטי שעניינו פירוק קשר הנישואין, חלוקת רכוש, קבלת מזונות או החזקת הילדים;

גם החלטה סופית בעניין החזקת הילדים תאפשר הפעלת ההוראות לפי החוק, וכן קביעה שיפוטית בדבר קיומו של קרע ממשי בין בני הזוג או על כך שבפועל הם חיים בנפרד לפחות תשעה חודשים מתוך שנה אחת, אפילו אם באותה דירה (דבר שקורה אצל זוגות חסרי אמצעים משום שאינם יכולים להרשות לעצמם דירות מגורים נפרדות).

הבטחת טובת ילדי בני הזוג

מכיון שהנהלים של משרד השיכון בעניין זה הם חלקיים, לא מפורסמים לציבור באופן שוטף, לא מובאים לאישור הכנסת ולא נותנים מענה למגוון המצבים האפשריים, נקבע כי מעתה הנושא יוסדר בתקנות שיקבע שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה ושל הוועדה לקידום מעמד האישה. בדומה לנוהל הקיים, גם ההוראות החדשות שייקבעו בתקנות יבטיחו ככל הניתן את טובת ילדי בני הזוג.

במקרה נדיר שבו הזכות למגורים בדירה הציבורית ניתנה בשל מוגבלות של אחד מבני הזוג, יהיה על הוראות התקנות לקבוע איזון ראוי בין זכותו של אותו בן זוג לבין טובת הילדים. על משרד השיכון להביא את התקנות הראשונות לאישור הוועדה המשותפת לכל המאוחר בתוך 3 חודשים מיום פרסום החוק.

החוק כולל בנוסף, הוראה שמטרתה למנוע פגיעה בזכות למגורים בדירה הציבורית בשל עזיבת הדירה כתוצאה מאלימות של אחד מבני הזוג, ובייחוד כאשר מדובר על נשים שעזבו את הדירה הציבורית למקלט לנשים מוכות.

13 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה, שעברה ללא מתנגדים.
12 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.