• תגיות:
בית המשפט: בנק לאומי התנהל בצורה לא תקינה

בית משפט השלום בחדרה דחה בקשה לביצוע שטר חוב, שהגיש בנק לאומי בע"מ בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, על סך 19,059 ₪.

רוצים לשאול שאלה? הכנסו: פורום תביעות בנקים


שטר החוב נחתם על ידי הנתבע כערבות להלוואה שלקחו שניים אחרים.
לטענת הנתבע, הוא לא ידע שהבנק החתים אותו על שטר הערבות נשוא תיק זה, ואף לא ידע שהוא חותם על ערבות לאדם כלשהו, וכי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו כערב, הפרה המהווה הטעיה, והגוררת ביטול של הערבות.

הטלת חובת גילוי על הבנק
השופטת הדסה אסיף קבעה, בין היתר, כי פער הכוחות המובהק בין הלקוח ו/או הערב, לבין הבנק, מתעורר מהשלב הראשון ביותר בהתקשרות עם הבנק. המורכבות של חוזי הלוואה, ערבות ואפילו פתיחת חשבון, מעמידה קשיי-הבנה למי שאינו מנוסה בהתקשרויות כאלה, לא כל שכן כאשר מדובר באדם ששפתו אינה עברית. פער זה מצדיק הטלת חובת גילוי על הבנק במטרה "למנוע מצב שבו לקוחות יוחתמו על מסמכים ארוכים ומסובכים המנוסחים על-ידי הבנקים, כאשר אין להם כלים אלמנטאריים להתמודד עמם ולהבין כהלכה את משמעותם.

השופטת ציינה, כי מסכת העובדות שתוארה בפסק הדין מעלה תמיהות רבות אודות הדרך בה נהג הבנק להחתים לווים וערבים עולים חדשים, שחתמו על ערבויות זה לזה במעין הליך קבוצתי.
השופטת קיבלה את טענת הנתבע, לפיה הוצג בפניו מצג כאילו כל המסמכים שעליו לחתום עליהם נדרשים לצורך קבלת הלוואה לו עצמו, וקבעה בין היתר כי בכך הפר הבנק את החובות המוטלות עליו מכוח חוק הבנקאות (ראו סעיף 3 לחוק הבנקאות).

במסגרת פסק הדין התייחסה השופטת בהרחבה להתנהלות הבלתי תקינה של הבנק הן בפעולות הגבייה ולרבות הגדלת ההוצאות בתיק.

"גם  עם הגיע מועד פירעון הלוואה, ומשלא נפרעה כסדרה, לא פעל הבנק כפי שמצופה היה שיפעל. היה על  הבנק לפעול מיידית ולבדוק מה קרה ללווה, אולם גם את זה לא עשה הבנק, אלא המשיך בהתנהלות בלתי תקינה כשהוא מגדיל את ההוצאות בתיק...", כתבה השופטת בפסק הדין.

תביעת הבנק נדחתה, כאמור, והבנק חויב בהוצאות ההליך וכן בשכר טרחת עו"ד לנתבע בסך 5,800 ₪.


(תא"מ 15058-03-10 , בנק לאומי בע"מ נ' קלינין)