אושר סופית: תוארך תקופת ההתיישנות לתביעה בשל הטרדה מינית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 7), התשע"ב-2010, של חברת הכנסת ציפי חוטובלי (הליכוד).

מטרת הצעת החוק, שאושרה סופית, היא להשוות את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק למניעת הטרדה מינית, אשר עומדת כיום על שלוש שנים, לתקופת ההתיישנות בדין הכללי, העומדת כיום על שבע שנים.

לשאלות בנושא ולדיון רציני, היכנסו עכשיו לפורום זכויות נשים

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998 במטרה לחזק את המאבק בתופעת ההטרדה המינית, להעלות את מודעות הציבור לתופעה זו, ולקדם את ערך כבוד האדם ואת השוויון בין המינים. החוק מאפשר לנפגע מהטרדה מינית מספר דרכים לפעולה, וביניהן הגשת תביעה אזרחית, במסגרתה ניתן לתבוע גם פיצויים ללא הוכחת נזק.

הגשת תביעות אזרחיות על פי החוק תורמת ברמה החברתית להכרה בתופעת ההטרדה המינית, להרתעה כלכלית ולעידוד מעסיקים לפעול לצמצום התופעה במקומות העבודה, ומבחינת הנפגע – יש בה כדי להעצים אותו, להחזיר לידיו את השליטה במהלך הדברים ולסייע לשיקומו.

תקופת התיישנות מקוצרת פוגעת ביכולת להגיש תביעה

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ויוזמת החוק, הח"כית חוטובלי, הציגה את ההצעה, ואמרה כי: "כיום החוק קובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד להגשת תביעה אזרחית, בעוד שכאמור תקופת ההתיישנות הרגילה עומדת על שבע שנים. תקופת התיישנות מקוצרת זו פוגעת ביכולתם של נפגעים להגיש תביעה מכוח החוק ולפיכך פוגעת ביעילותו של כלי זה".

חוטובלי הוסיפה, כי: "לנוכח מאפייניה הייחודיים של ההטרדה המינית מוצדק דווקא להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה. בהטרדה מינית כרוכים קשיים המביאים לשיהוי בהגשת התביעה, תהליך ארוך הנדרש לנפגע כדי להכיר בפגיעה שעבר, התמודדות עם תחושות בושה ואשמה וחששות מפני ההשלכות של חשיפת המקרה, כולל אובדן מקום העבודה. מעבר לכך, מובן שכאשר הפגיעה נגרמת במסגרת מערכות יחסים המתאפיינות במרות או בתלות בין הפוגע לנפגע כגון יחסי עבודה, יחסי מורה - תלמיד או יחסי מטופל - מטפל, הנפגע מתקשה להגיש תביעה כל עוד אותה מערכת יחסים נמשכת".

13 ח"כים תמכו בהצעת החוק בקריאה השנייה, שעברה ללא מתנגדים.
8 ח"כים תמכו בהצעת החוק בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.

לידיעה קודמת בנושא>>>

מסר חשוב לפוגעים ולמעסיקים

ע"פ איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מדובר בהצעה חשובה לא רק עבור אותן נשים מוטרדות שיוכלו לממש את זכותן ולקבל לפיצוי מן המטריד, אלא גם במסר חשוב לפוגעים ולמעסיקים כנגד תופעת ההטרדות המיניות.

לדברי עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
"הניסיון המצטבר של מרכזי הסיוע מראה כי כאשר מדובר בעבירות מין, אליהן מתלוות תחושות אשמה עצמית, בושה, חשש מפני חשיפה ותגובות קשות נוספות שהינן חלק בלתי נפרד מהפגיעה, חשוב לאפשר לנפגעת זמן מה על מנת שתוכל לאזור עוז ולפתוח בהליכים בעקבות הפגיעה שחוותה".

מסקר שמפרסם משרד התמ"ת בימים אלה, עולה כי 15 אלף נשים הפסיקו את עבודתן מכיון שחוו הטרדה מינית. 4,000 מהן פוטרו על ידי המעסיק.
עוד עולה מהסקר, כי מבין כלל הנשים שהוטרדו מינית רק 7.6% הגישו תלונה- ככל הנראה בשל החשש שייאבדו את מקום העבודה, פגיעה בפרטיות או חשש מהתנכלויות. לכן, פעמים רבות מוגשת התלונה שנים לאחר הפגיעה.

הארכת תקופת ההתיישנות לשבע שנים תסייע, ככל הנראה, למוטרדות רבות לעבור את התהליך הנדרש, להכיר בעוול שנגרם להן ובסופו של דבר גם לממש את זכותן לפיצוי מן המטריד.