ביהמ"ש קיבל בקשה לשינוי שם משפחה של קטין

שופטת בימ"ש לענייני משפחה בקריות שירי היימן קיבלה בקשת אחותה של פלונית מהצפון, שנרצחה ע"י בעלה, ואשר מהווה אפוטרופסית של קטין (בן 11.5 כיום), ומגדלת אותו ואת אחיו, לשנות את שמו של הקטין הנושא את שם אביו לשם אמו בלבד, בשל שקולי טובתו של הילד , תוך מתן משקל לרצונו להתנתק מאביו "המפלצת " ולהיטמע בחיק משפחתו, וכן תוך מתן משקל לרצון אחי האם המגדלים אותו והשפעתם עליו. זאת, למרות עמדת הגורמים הטיפוליים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משמורת ואבהות

הרקע לבקשה:
בשנת 2008 רצח אביו של הקטין, פלוני, את אמו, אלמונית והוא  מרצה עונש מאסר בגין הרצח. אחותה ואחיה של אלמונית, מונו כאפוטרופסים במשותף על גופו ורכושו של הקטין. מאז הרצח מתגוררת האחות המבקשת עם הקטין ועם אחיו הגדול ממנו, אשר נולד לאלמונית מנישואיה הקודמים, ומשמשת להם כאם. המבקשת, גרושה וללא ילדים, משקיעה את כל מרצה בגידול ובטיפול בילדים, כאשר אחיה מסייע לה בכך.

על פי עדותה של עו"ס לסדרי דין, המבקשת היא אם למופת, הקטין אוהב אותה מאוד ומרגיש שייך אליה ואל משפחתה, כל משאביה הפיזיים והרגשיים של המבקשת מושקעים בקטין ובאחיו. הוריו של הקטין לא היו נשואים והקטין נושא את שם משפחתו של אביו.

לטענת המבקשים, שינוי שם המשפחה ייתן לקטין זהות חדשה שלא תקשר אותו עם האירוע המצער אותו חוותה המשפחה ויפתח לקטין פתח לחיים חדשים.
נציגת היועץ המשפט לממשלה סברה, כי הפיתרון הראוי והנכון הוא הוספת שם משפחתה של אמו לשם משפחת אביו, כשם הראשון.
העו"ס שהמציאה שני תסקירי מבחן שינתה המלצתה הראשונית, והמליצה על הוספת שם משפחתה של האם לשם משפחת אביו, על מנת שבפועל יוכל הקטין להשתמש בשם משפחה שירצה ובעתיד עם התבגרותו ובעזרת התהליך הטיפולי יהיה בשל יותר לקבל החלטה בעניין זה.

אביו של הקטין הבהיר, כי הוא אהב ואוהב את בנו בכל ליבו ומאודו וכי מאז מעצרו, מזה ארבע שנים אין לו כל קשר ומגע עמו. הקטין הוא בנו היחיד והיחיד הממשיך את שם משפחתו וניתוקו ממנו ושינוי שם משפחתו עלולים לגרום נזק לקטין. יחד עם האמור יסכים לכך אם זה רצון הילד.

לשאלות בנושא היכנסו לפורום משפחה

טובת הילד וכיבוד רצון הילד
השופטת היימן ציינה, כי שני העקרונות המנחים בבוא בית המשפט להכריע בסוגיות הנוגעות לילדים הם עיקרון טובת הילד והעיקרון בדבר כיבוד רצונו של הילד הנגזר מעיקרון זכויות הילד.
לאחר סקירת הפסיקה, הספרות, האמנות הבינלאומיות בתחום והמלצות ועדת רוטלוי, שעסקה בנושא, ציינה השופטת היימן, כי ועדה זו המליצה, כי עיקרון טובת הילד יהיה העיקרון המנחה בעת קבלת החלטות בעניין שמו של קטין, וכי יינתן לקטין מעמד משפטי עצמאי בהליכי שינוי שמו, וזאת בניגוד למצב הנוכחי בו חוק השמות אינו מעמיד את טובת הילד כשיקול מכריע בתהליך קביעת שמו של ילד ואינו מעניק מעמד לקטינים להביע עמדתם באשר לשינוי שמם הפרטי או שם משפחתם.

השופטת היימן ציינה כי במקרה הנוכחי, קיימת לכאורה סתירה בין טובת הילד כפי שהיא נתפסת על ידי הגורמים הטיפוליים לבין רצונו של הילד, אולם טובתו של הקטין מורכבת מגורמים רבים. נפסק, כי אין ספק כי טובתו מורכבת מהתהליך הטיפולי אותו עליו לעבור, אולם טובתו נגזרת גם מהמכלול המשפחתי בו הוא גדל ומהתפיסות החברתיות בסביבה בה הוא פועל וכן מתפיסת הילד את עצמו ומצבו בחברה.

נקבע, כי מהחומר שבפני ביהמ"ש עולה, כי רצונו של הקטין בהחלפת שמו מבוסס הן על בסיס רגשי המבקש להתנתק מהאב "המפלצת" והן על נימוקים של רצון להשתלב ולהיטמע במשפחה המגדלת אותו, הרצון להנציח את שם אמו והרצון להימנע מתגובות של הסביבה והחברה בה הוא חי, המקשרת אותו למקרה הטראגי אשר פקד אותו. יש לתת משקל גם לכאבם של האחים המבקשים, המגדלים את הקטין ואשר ההתמודדות המפגש עם שם משפחתו של האב מעיק עליהם ומכאיב להם, שכן כאמור לעיל עולמו של הקטין מושפע מהתייחסות המבוגרים הסובבים אותו אליו.

טובת הקטין: שם משפחה אחד
משכך סברה השופטת, כי טובתו של הקטין היא כי ישא שם משפחה אחד, את שם משפחתה של אמו, והורתה על שינוי שם משפחתו של הקטין כמבוקש. שינוי השם יבוצע בפנקס שינוי השמות ויירשם בפנקס רישום האוכלוסין ובכל רשומה רשמית אחרת. 

(ש"ש 47597-07-11 ד' ואח' נ' פ' ואח')