2.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 23)
מהי עבודת לילה ומה התשלום עבורה?

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 (להלן: החוק),  קובע כי עבודת לילה  היא עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 לבין 06.00. כלומר: מספיק ששעתיים בלבד מתוך יום עבודה יחולו בטווח השעות הנ"ל, כדי שהעובד יחשב כמי שכל עבודתו הייתה עבודת לילה.

לכתבות נוספות:
* זכויות עובדים - דעו את זכויותיכם!
* מהי משרה מלאה לעניין תשלום שכר מינימום?
* זכויות עובדים - לקט שני

סעיף 2 לחוק קובע, כי יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה. עם זאת, נקבע כי בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה. כלומר: לעבודת לילה נקבע בחוק יום עבודה קצר יותר בשעה, 7 שעות ולא 8 שעות. זאת, בהתחשב במאמץ שנדרש מעובד אשר עובד בלילה.

באשר לעבודת לילה נקבע בחוק, כי במפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד מתוך שלושה שבועות.

ישנם מקומות עבודה רבים, כגון: מפעלי תעשייה, בתי חולים, מסעדות ובתי מלון אשר פועלים 24 שעות ביממה, בין אם בשל אופי השירות ובין אם  כדי להפיק את התועלת המקסימלית מהציוד ומכח האדם. על עובדים שמועסקים במקומות אלו חלות הוראות חוק ספציפיות שמסדירות עבודה בלילה.

האם מגיע שכר גבוה יותר עבור עבודת לילה?
באשר לשכר המגיע לעובדת אשר עובד עבודת לילה, חשוב לציין כי החוק לא קובע או מחייב תשלום גבוה יותר מהשכר הרגיל שמשתלם במשמרת רגילה. אולם, כאמור, בסעיף 2 לחוק נקבע כי בעבודת לילה יום העבודה המקסימלי יהיה בן 7 שעות.
מכך עולה, כי יש לשלם לעובד גמול שעות נוספות בזמן שהוא עובד עבודת לילה, כבר מהשעה השמינית והלאה.(ע"פ סעיף 16 לחוק, עבור שתי השעות הנוספות הראשונות, ישלום לעובד שכר עבודה שלא יפחת מ- 125% מהשכר הרגיל, ועבור כל שעה נוספת לא פחות מ- 150% מהשכר הרגיל).
כאמור, חוק שעות עבודה ומנוחה לא מסדיר תשלום מיוחד עבור עבודת לילה, אך לא מן הנמנע שתגמול כזה יקבע בהסכם אישי, קיבוצי או בצו הרחבה.

האם יש מגבלות על העסקת נשים בלילה?
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע בסעיף 2 תנאים לעבודת לילה. ע"פ החוק, שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לעניין בריאותה או בטיחותה; התקנות יכולות להיות באופן כללי או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה על העבדת עובדת בלילה.

חוק זה מגדיר לילה כ- פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.

עוד קובע החוק, כי מעביד  לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה.

עם זאת, הוראה זו לא תחול על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים אלו: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה; (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; (3) בעיתונות, להוציא הדפסת עיתונים; (4) בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה . (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי-חיים; (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים; (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה; (8) בשירותי תעופה וים; (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות.

בסעיף 4 לחוק עבודת נשים נקבע, כי עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי היא לא מסכימה לעבודה בלילה.

חוק עבודת נשים קובע, כי  מעביד לא יעביד עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 , במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, שפורטו לעיל. בסעיף זה, "עבודת לילה"  היא עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בטווח השעות שבין 22:00 ל- 06:00 .