zap group mishpati logo

המפעל נסגר ונפתח - על זכויות עובדי מפעל "פרי הגליל"

העובדים שבו לעבודתם הסדירה, אך חשוב שיהיו מודעים לזכויותיהם במידה שיקלעו בעתיד לסיטואציה דומה

מאת: עו"ד שי נותקין פולניצר
01.03.12
תאריך עדכון: 30.03.16
5 דק'

בימים האחרונים נחשפנו פעם נוספת למציאות העגומה של מפעל "פרי הגליל" בחצור הגלילית ושל עובדיו.
המפעל מעסיק מאות עובדים, רובם ככולם בתנאים מינימליים. עם זאת, העובדים מתפרנסים בכבוד שנים רבות במפעל שהפך לחלק מהם והם לחלק ממנו, ואשר בלעדיו אפשרויות התעסוקה והפרנסה של תושבי העיר כמעט בלתי קיימות. אמנם גם הפעם נמצא הפיתרון שמאפשר את המשך פעילותו של המפעל, אולם במהלך השנים האחרונות העובדים מצאו עצמם פעם אחר פעם מול עומדים חסרי אונים מול איומי סגירתו.

בטור זה נסקור את המצבים השונים בפניהם עמדו העובדים בעבר, שכן עובדי פרי הגליל עשויים לעמוד מולם גם בעתיד.

למציאת עו"ד בתחום זכויות עובדים במשפטי

חופשה ללא תשלום (חל"ת)

כפי שדווח, עם סגירתו הזמנית של המפעל הוצאו כל עובדיו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) כפויה. חל"ת שנכפית על העובדים מעמידה אותם במצב בעייתי ביותר - מחד, עדיין יש בינם לבין מעסיקם יחסי עובד-מעביד, כך שהם ממשיכים להיות מחויבים למקום עבודתם, ומאידך הם אינם עובדים ואינם מקבלים שכר בגין ימי החופשה הללו.
אלא אם סוכם אחרת בין המעסיק לבין העובדים, בתקופת החל"ת חוזה העבודה מושעה.

זכויות העובד התלויות בוותק מושעות גם הן, ואינן ממשיכות להצבר במהלך תקופת החל"ת. הדבר יכול להיות בעייתי בכל הקשור להפרשות לקרנות פנסיה, שכן, אם לא סוכם אחרת בין המעסיק לעובד, במהלך החל"ת אין חובה על המעסיק להפריש לקרן הפנסיה של העובד.

מכיוון שקרנות הפנסיה דורשות בדרך כלל רצף הפקדות לשם שמירה על זכויות העובד - בתקופת החל"ת מומלץ לעובד להפריש באופן עצמאי כספים לקרן הפנסיה שלו על מנת שלא יפגעו זכויותיו בקרן הפנסיה.
והנה עוד נטל על כתפי העובדים - שלא רק שמשכורותיהם אינן מהגבוהות במשק (בלשון המעטה), וכאילו לא די בכך שבמהלך החל"ת לא ישתכרו - הם צריכים לדאוג להפרשות לקרנות הפנסיה מכיסם.

פיטורי העובדים מהמפעל

בשנים האחרונות פוטרו מעבודתם במפעל פרי הגליל עשרות עובדים. גם במשבר האחרון הייתה חרב הפיטורים תלויה מעל לצווארם של העובדים במפעל. ואילו היו מפוטרים? במקרה כזה על המעסיק לשלם פיצויי פיטורין לעובדים בעלי ותק של למעלה משנה. ככלל, סכום פיצויי הפיטורין מחושב לפי המשכורת החודשית האחרונה כפול מס' שנות הותק של העובד במקום העבודה. כך שעובד שהשתכר 7,000 ₪ לחודש והיה בעל ותק של 14 שנות עבודה במפעל יהיה זכאי לפיצויי פיטורין בסך של 98,000 ₪.

ואולם, זהו חישוב גס שאינו לוקח בחשבון מרכיבים שונים שמשפיעים על חישוב פיצויי הפיטורין (רכיבי השכר השונים, תקופות של חל"ת מעבר ל- 14 ימים בשנה ועוד).

כמו כן, עובד שפוטר מעבודתו יכול להיות זכאי לדמי אבטלה בהתאם לקריטריונים שאת פירוטם ניתן למצוא באתר המוסד לביטוח לאומי.

בהמשך לאמור, חשוב להבהיר בנוסף, כי היה והחל"ת נמשכת, והעובדים אינם מפוטרים, ייתכן שהעובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה גם בתקופת החל"ת, על אף שהם עדיין מוגדרים "עובדים" (משום שלא פוטרו). הדבר אינו מובטח והוא תלוי נסיבות. בית המשפט, כשנדרש לסוגיה, מנה את הקריטריונים שיש לקחת בחשבון בנסיבות החל"ת לשם הקביעה האם העובד זכאי לדמי אבטלה או לא. בין היתר ינתן משקל לזהות הצד שיזם את החל"ת (האם ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד? כאשר מדובר בחל"ת שנכפתה על העובד על ידי המעסיק – הסבירות לזכאות לדמי אבטלה גבוהה יותר), למשך החל"ת ולשאלה האם יש לעובד הכנסה ממקורות חלופיים במהלך החל"ת.

התפטרות במהלך חל"ת

לעובד, באשר הוא עובד, שמורה הזכות להתפטר מעבודתו. בדרך כלל, כאשר עובד מתפטר הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורין, וכן הדבר מונע ממנו, לתקופה מסוימת (בד"כ של כ- 3 חודשים), קבלת דמי אבטלה.

ואולם, ישנן נסיבות בהן רואים בהתפטרות העובד כפיטורין המזכים אותו בפיצויי פיטורין. אחת מהן היא מקרה של התפטרות עובד במהלך חל"ת כפויה מצד המעסיק. מצב זה, של חל"ת כפויה שלא בהסכמת העובד, נחשב להרעה מוחשית בתנאי ההעסקה באופן שמזכה את העובד להתפטר כאילו פוטר ולקבל את הזכויות המגיעות לו כאילו פוטר.

לסיכום, ניתן לומר שאילו לא היה המפעל פותח שעריו בפני עובדיו ומחזירם לעבודה סדירה, בפני העובדים היו עומדות 2 אפשרויות לשם שיפור ולו במעט של מצבם הכלכלי לתקופה מסוימת – האחת, לפנות בתביעה לקבלת דמי אבטלה במהלך תקופת החל"ת. השניה, להתפטר כאילו פוטרו, לקבל את פיצויי הפיטורין שלהם ולתבוע דמי אבטלה לאחר מכן.

העובדים יצטרפו לרשימת הנושים?

חשוב להדגיש, כי המציאות עלולה להיות מסובכת יותר מכך. במצב הדברים בו המפעל סוגר שעריו עקב קשיים כלכליים ועובדיו מפוטרים, לא מן הנמנע שלחברת ויטה פרי הגליל בע"מ לא ימצאו הכספים לשם תשלום פיצויי הפיטורין לעובדים, על אף חובתה החוקית לעשות כן. במצב כזה, העובדים מצטרפים לרשימת הנושים, בעלי החוב, של החברה.

במסגרת הליכי כינוס הנכסים של החברה, במסגרתם החברה מוכרת את נכסיה לשם כיסוי חובותיה, הכסף המתקבל בתמורה לנכסי החברה מתחלק בין בעלי החוב על-פי סדר עדיפות שנקבע בחוק. חובות החברה לעובדיה בגין שכר עבודה (לרבות פיצויי פיטורין) ממוקמים גבוה יחסית ברשימת החובות שיש לפרוע, אך הם אינם ראשונים ברשימה. לפני תשלום החוב לעובדים, על החברה לשלם בין היתר לרשויות המס ולבעלי שעבודים קבועים.

לסיכום ייאמר, כי על אף שלעת עתה נמצא הפתרון והעובדים שבו לעבודתם הסדירה, חשוב כי זכויותיהם תשמרנה, וכי הם יהיו מודעים לזכויותיהם במצבים השונים אליהם נקלעו ואליהם הם עשויים להיקלע בעתיד, וכן לאפשרויות העומדות בפניהם.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה