5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
בית הדין הרבני - לא מה שחשבתם

אנשים רבים סבורים, כי בית הדין הרבני הוא מוסד אפל בעל דעות קדומות, שוביניסט ואנכרוניסטי.
כותב שורות אלו סבור, כי קיימת טעות גדולה בקרב רוב הציבור בתפיסתו את גישת בית הדין, התנהלותו ומקומו בחברתנו.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בית דין רבני

הנה מספר דוגמאות מהתקופה האחרונה המתייחסות להיבטים שונים בהתייחסות בית הדין בסוגיות מרכזיות הבאות לפתחו. לדעת הכותב, יש בדוגמאות אלו כדי להפריך את הסטיגמה שיצא לבית הדין הרבני.

טובת הילדים
הכותב ייצג לאחרונה  בדיון בבית הדין הרבני אישה, אשר בעלה טען כי בגדה בו.
הבעל טען כי בשל בגידת האישה, היא אינה יכולה להקנות ערכים ראויים לילדים ולפיכך אינה ראויה להיות אם משמורנית, והילדים צריכים לעבור למשמורתו.
האישה טענה שהיא ראויה להיות המשמורנית  על הילדים, שכן היא קשובה לילדים, מבינה את צרכיהם וזמינה להם יותר. מה החליט בית הדין?

בית הדין מינה פסיכולוגית מומחית לבדיקת המשמורן הראוי.
הפסיכולוגית שאותה מינה בית הדין היא אישה פיקחית ואינטליגנטית מאוד, היא אינה דתיה ויש לה דעות מאוד ליברליות ומתקדמות. היא יודעת להבחין היטב בין טובת הילדים לבין השמצות שאינן רלוונטיות לסכסוך.
הפסיכולוגית המליצה באופן חד משמעי, כי המשמורת על הילדים צריכה להיות בידי אמם, הואיל והיא מודעת יותר לצרכיהם ורגשותיהם ואף זמינה יותר עבורם.

בית הדין אימץ במלואו את המלצת המומחית, ולא נתן פתחון פה כלשהו לטענת הבעל על בגידת האישה.
בית הדין, בבואו להתמודד עם דילמה זו, שם למול עיניו דבר אחד בלבד- טובת הילד, וקבע כי יש לבדוק אצל מי מההורים יסופקו צרכיו הרגשיים ונפשיים בצורה ראויה יותר.

בדיקת בית הדין הייתה מהירה ויעילה, המומחית הוציאה תחת ידה את חוות הדעת בתוך כ- 21 יום ובית הדין הוציא את פסק הדין המאמץ את המלצות המומחית תוך מספר ימים לאחר מכן.
בית הדין קבע, כי נושא האשמה כלל לא רלוואנטי לסוגיית המשמורת.

כיצד בית המשפט למשפחה היה בודק סוגיה זו?
בבית המשפט למשפחה בדיקת הורה משמורן אינה נעשית ע"י פסיכולוגית מומחית אלא ע"י פקידת הסעד.
התהליך אצל פקידת הסעד הממונה ע"י משרד הרווחה הוא ארוך ומייגע. מאז קבלת מינוי ע"י בית המשפט ועד למתן חוות הדעת חולפים חודשים רבים. באזורים מסוימים בארץ העניין אורך כחצי שנה ויותר ובמהלך תקופה זו נגרם סבל עצום לבני הזוג אשר רבים ומתכתשים לעיתים תחת אותה קורת גג .

במקרה זה בית הדין פעל בצורה עניינית, מקדמת ויעילה הרבה יותר מבית המשפט למשפחה, וביטל לחלוטין את טענת הבגידה הואיל והיא לא קשרה כלל לסוגית טובת הילד.

חלוקת הרכוש
גם בעניין התייחסות בית הדין לאופן חלוקת הרכוש חלו תמורות ושינויים רבים.

כותב שורות אלו  ייצג זה מכבר בבית הדין הרבני אישה אשר בעלה ייחס לה בגידה, וטען כי בשל כך היא איבדה את חלקה בזכויותיו  הסוציאליות.

טענה זו נדחתה על הסף ע"י בית הדין אשר הבהיר, כי הוא כפוף לחוק יחסי ממון והפנה גם לבג"ץ לעניין זה.
בסוגיה זו בית הדין הבהיר לאיש, כי אין טעם בהמשך מערכת היחסים, וכי עליו לקבל טיפול לאחר הגירושין ולהסתייע לשם כך באנשי מקצוע.

כאמור, בית הדין קבע כי אין כל משמעות לסוגיית הבגידה בחלוקת הרכוש.
בית הדין קבע, כי על הרכוש המשותף להתחלק באופן שוויוני בין בני הזוג, וקבע כי סוגיית האשמה כלל לא רלוונטית לעניין זה.

צרכים כלכליים ואנושיים של בת הזוג והילדים
זה מכבר הובא בפני בית הדין תיק בו כותב שורות אלו ייצג את האישה אשר בעלה תבע גירושין ומכירת הדירה.
האישה, קשת יום, משתכרת שכר מינימום ומתגוררת (עם ילדיה) בדירת בני הזוג בלוד. מדובר בדירה קטנה אשר שוויה אינו רב, אך זה כל רכושה של האשה עלי אדמות. האיש עזב את הדירה לפני שנים.

בית הדין הרבני הורה, כי בשום אופן אין למכור את דירת בני הזוג המשמשת  קורת הגג היחידה של האישה והילדים, והפנה את הזוג לטיפול אצל נציג העדה אליה הם משתייכים.

אין לכותב ספק, שבבית המשפט למשפחה הגישה הייתה שונה לחלוטין. בהתאם לחוק המקרקעין סיכוי רב שבית המשפט היה מורה על מכירת דירה זו חלוקת הסכומים הזעומים ממנה בין בני זוג, הייתה תוצאה הרת אסון מבחינת האישה והילדים.

סיכום
אין בכוונת כותב שורות אלו לומר, כי באופן גורף יש להעדיף את בית הדין הרבני לבירור סוגיות בפרידה על פני בית המשפט למשפחה. כמובן שיש לבדוק בצורה יסודית מאוד איזה מקרה מתאים להפנות לבית הדין ואיזה להפנות לבית המשפט. לעיתים יש לחלק בין הסוגיות אותן יש לברר בבית הדין לאלו הראויות להתברר בבית המשפט.

עם זאת חשוב לציין, כי לעיתים קרובות אנו מוצאים אצל הדיינים בבית הדין אוזן קשבת, גישה אמפטית, מקצועיות, נכונות לסייע לקידום סיום הסכסוך בצורה מכוונת ויעילה בהרבה מאוד תבונה- לעיתים קרובות, הרבה יותר מבית המשפט למשפחה.