החוקים המגנים על עובדים בשעת חירום (למשל: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו- 2006) מתייחסים למצבים בהם נבצר מהעובדים להגיע למקום עבודתם עקב מילוי תפקיד במערך שעת חירום, עקב מחויבות אישית ועקב השבתה של מקום העבודה.
כך למשל, עובדים אשר נבצר מהם להגיע לעבודתם עקב הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף, או על מנת לטפל בילדיהם השוהים עמם עקב סגירת מוסדות הלימוד- לא ניתן יהיה לפטרם.
למציאת עו"ד בתחום דיני עבודה באינדקס משפטי
ישנם סוגים שונים של מקרים בהם החוק מגן על עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודתו כתוצאה מאירוע או מצב בטחוני והם:
1) מצב בו העסק נסגר באופן זמני עקב מצב ביטחוני
לא אחת נאלצים מעסיקים לסגור את שערי עסקיהם עקב מצב ביטחוני. עם זאת, העובדים העמידו עצמם לרשות המעסיק, ולפיכך המעסיק מחויב לשלם להם שכר עבודה גם אם הוא אינו יכול לספק להם עבודה.
החוק מתיר למעסיקים להוציא את עובדיהם לחופשה מרוכזת על חשבון ימי חופשה צבורים במקרים אלו, אולם במידה שישנם עובדים אשר לא עומדים לרשותם ימי חופשה צבורים, המעסיק יצטרך לשלם להם שכר עבודה. כמו- כן, אורך החופשה לא יעלה על שבוע ימים, שכן בהתאם לחוק חופשה שנתית, חופשה ארוכה משבוע מחייבת הודעה מראש של שבועיים.
אם ניתנה הוראה של פיקוד העורף האוסרת עבודה ביישוב בו נמצא מקום העבודה, יוכל המעסיק לתבוע פיצוי במסגרת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף).
2) מצב בו ניתנת הוראה להישאר במקלטים - האם מותר לפטר?
חוק הגנה על עובדים בעת חירום קובע איסור על פיטורי עובד אשר נעדר עקב הוראה שניתנה בשעת התקפה, בעת מצב מיוחד בעורף, או בשל היעדרות לטובת השגחה על ילדים הנמצאים עמו עקב סגירת מוסד חינוכי (בתנאי שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו ובמקום עבודתו לא נמצא סידור הולם לילד). כמו-כן, חל איסור על גרימת פיטוריו של עובד קבלן על ידי המעסיק בפועל עקב היעדרות כתוצאה מהנסיבות המפורטות.
נטל ההוכחה, כי הפיטורים בוצעו שלא על רקע המצב הביטחוני, מוטל על המעסיק כל עוד הוכיח העובד, כי הפיטורין בוצעו תוך כדי או עקב היעדרותו בשל בנסיבות המפורטות או במשך חודשיים מיום המצב ביטחוני.
עם זאת, כאשר מדובר במפעל חיוני או מפעל למתן שירותי חירום, על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, רשאי שר העבודה והרווחה להוציא צו המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה חרף המצב ביטחוני. איסור הפיטורים לא יחול במידה שלא יתייצבו לעבודה עובדים אלו.
3) מצב בו עובד נפגע פגיעה פיזית
עובד אשר נבצר ממנו להגיע למקום עבודתו עקב אי כשירות כתוצאה מפגיעה פיזית או נפשית שהתרחשה כתוצאה מהמצב הביטחוני, יוגדר כנפגע פעולת איבה ועל פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970, ויהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) ובתנאי שלא משולם לו פיצויי או שכר בזמן זה. תגמול זה ניתן למשך 9 חודשים מיום הפגיעה.
מי ישלם לעובד שלא הגיע לעבודה?
החוק אינו מחייב מעסיק לשלם שכר עבודה לעובד אשר נעדר ממקום עבודתו גם אם מדובר בהיעדרות הנובעת מחשש לביטחונו האישי או לביטחון משפחתו עקב המצב הביטחוני.
הסדרים מיוחדים לתשלום שכר מתקיימים רק לאחר הכרזה של פיקוד העורף על מצב מיוחד בעורף ומתן הוראה לעובדים באזורים מסוימים להישאר במרחבים מוגנים או בבתיהם. יחד עם זאת, בדומה למלחמת לבנון ייתכן, כי גם בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים בדרום הארץ, יגיעו להסדר בו מעסיק שבחר לשלם שכר עבודה לעובדיו חרף היעדרותם, יוכל לקבל פיצוי מהמדינה.
ראוי לציין, כי ההסתדרות מנהלת מו"מ להסדרת סוגיית הפיצוי לעובדים שלא התייצבו לעבודתם עקב המצב הביטחוני בדרום.
