• תגיות:
3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

מליאת הכנסת אישרה לאחרונה שורה של תיקונים לחוק מס ערך מוסף במסגרת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב – 2012.

תיקון זה הוא תיקון חשוב שכן מחד הוא בא לתקן עוולות שנעשו, ומאידך הוא מקל במידה רבה עם אותם יצרנים קטנים כיוון שהוא מונע מצב בו היצרן טרם קיבל מהלקוח את התמורה עבור הנכס ולכן אין לו מקורות לתשלום המס.

המטרה: להקל על עוסקים קטנים
הרציונל העומד מאחורי תיקון 42 לחוק מע"מ הוא להקל על עוסקים קטנים ונותני שירותים, ומנגד להחמיר עם עוסקים המעלימים עסקאות. בתיקון זה נקבע במסגרת הוראת שעה שתוקפה לשנה כאשר בסמכות שר האוצר להאריכה, כי בעסקה של יצרן שמחזור עסקו השנתי נמוך מ-1.95 מליון ₪ ובעסקו מועסקים לא יותר מ-6 עובדים, מועד החיוב בהוצאת חשבונית יהיה על בסיס מזומן ולא במועד גמר השרות.

עד לתיקון 42 עיקרון זה היה נחלתם של בעלי מקצוע חופשיים בלבד, כגון: רופאים, רואה-חשבון, עורכי דין וכו' וכעת הרחיבו עקרון זה לעוסקים חדשים מתוך כוונה להקל על העוסק ולמנוע מצבים בהם לקוחות מפעילים לחצים על העוסקים, שיפיקו להם חשבונית מס בטרם מתן התמורה. כך למעשה תיקון 42 מונע מהם את החיוב במע"מ מבעוד מועד.

עד לתיקון זה, עוסקים רבים התמודדו עם קושי תזרימי שהקשה על התנהלות עסקם, ולעיתים הביא אותם למצבים אבסורדיים בהם נדרשו לשלם מע"מ במועד גמר מתן השרות וזאת בטרם קיבלו את כספם מהלקוח. עיקרון זה פגע פגיעה קשה ביצרנים הקטנים, שנאלצו לשלם מע'מ בגין החשבונית שהוציאו בגמר השרות כאשר בפועל קיבלו את כספי המע'מ מהלקוח מספר חודשים מאוחר יותר או במקרים קיצוניים אף לא קיבלו בפועל תמורה מהלקוח.

תיקונים נוספים בחוק המע"מ
בנוסף, תיקון 42 כולל מספר תיקונים נוספים כגון:

• ניכוי תשומות עד 5 שנים מיום הוצאת החשבונית, ובמקרה של ערעור על קנס מרשות המסים, יידחה התשלום עד לתום הבירור בעניין. זאת, בניגוד למצב הנהוג כיום בו העוסק נאלץ קודם כל לשלם ורק ואחר-כך העניין עובר לבירור.

• הצעת החוק מחמירה במקרים של העלמת מס תשומות. על פי קביעת החוק טרם תיקונו, ניתן להטיל קנס של עד 1% מהמחזור על חייב במס שלא ניהל ספרים, או ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהוראות החוק והתקנות. בהתאם לתיקון 42, במקרים בהם אי-ניהול הספרים כולל גם אי– רישום חשבוניות או מסמכים אחרים המאפשרים ניכוי תשומות, יוטל על החייב קנס בשווי של 30% מאותן תשומות שהעלים, ואשר הוא ניכה אותן במועד מאוחר.

הטעם להחמרה זו נובע מהעובדה שלרוב, אי רישום מסמכים, מטרתו היא העלמת עסקאות, באופן הכולל גם אי רישום תשומות ואי ניכוין. התיקון מבטיח, כי עוסק שנהג בניגוד לדין ולא שילם את מס העסקאות הנובע מכל העסקאות שביצע, וכמו כן לא ניכה את מס התשומות במועד והמנהל הכיר לו בניכוי במועד מאוחר יותר, יהיה חייב בקנס בשיעור של 30% משיעור מס התשומות.

• התיקון מסדיר את הסמכויות לדון בערעורים על קנסות שהוטלו הן בגין אי-ניהול ספרים, והן בגין העלמת תשומות. נקבע, כי במקרה בו הוגש ערעור על קנס כאמור, יידחה תשלום הקנס עד למועד סיום הדיון בערעור ולמעשה עד תום הבירור בעניינו. זאת, בשונה מהמצב לפני התיקון, בו נדרש החייב לשלם את הקנס גם במידה שהגיש עליו ערעור.

• התיקון מאפשר המרת מאסר בפועל במקרה של עבירות מסוימות בנושא המס, כגון בגין הכנסה/הוצאה של טובין לארץ מחו"ל בניגוד להוראות. במקרים כאלו העבירות יהפכו לעבירות מנהליות (הדבר מקודם במקביל בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת).

• עוסקים שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על סך 1.5 מליון ₪ (במקום מחזור של עד 835,000 ₪) יחויבו בהגשת דו"ח דו-חודשי למע'מ במקום דו"ח חודשי.

• במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין העוסק ללקוח, הדיווח למע'מ יהיה על בסיס מצטבר ולא על בסיס מזומן, קרי: תשלום המע'מ יעשה במועד גמר מתן השרות.

* עו"ד תמיר פורר ועו"ד חיים נורמטוב