3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
מומחים זרים, עובדים זרים, פנסיה ומה שביניהם - ומה אומר החוק?

שאלה שעדין מעסיקה רבים המעסיקים עובדים/מומחים זרים בישראל היא: "האם על מעסיקי עובדים זרים בישראל חלה חובת הפרשה עבור פנסיה, חרף תקופת העסקתם הקצרה בישראל"? בשנת 2008 חלה תפנית בנושא, ונקבע על ידי הגורמים הרלוונטיים כי על המעסיק הישראלי חלה החובה להפריש פנסיה לעובד הזר אותו הוא מעסיק, באמצעות ההפקדה בחשבון פיקדון מיוחד. האם הקביעה מיושמת בשטח?

מעמד העובדים הזרים לפי דיני העבודה בישראל

מעמדם של עובדים זרים במסגרת יחסי עובד-מעביד עבר שינויים רבים מאז נחקק חוק עובדים זרים בשנת 1991. חקיקתו של חוק עובדים זרים מעניקה לעובדים זרים זכויות נוספות מעבר לזכויות הקבועות בחוקי המגן והעבודה בישראל, ומטרתו למנוע למעשה ניצול של עובדים זרים במשק הישראלי.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

למציאת עו"ד דיני עבודה באינדקס משפטי

חוק עובדים זרים הניח את הבסיס להכרה במעמדם של עובדים זרים המועסקים בענפים השונים במשק הישראלי. כדי ליישם ולחייב את המעסיק הישראלי לעמוד בדרישות החוק להעסקה חוקית של עובדים זרים, החלה מדינת ישראל בשיתוף רשויות האכיפה בפעולות הרתעה והחמרת עונשים כנגד מעסיקים אשר אינם עומדים בדרישות החוק להעסקה חוקית. כחלק מפעולות ההרתעה נקבעו קנסות גבוהים במיוחד המוטלים על מעסיקים וכן החלו לנקוט בהגשת כתבי אישום במסגרת הליכים פלילים. כתבי אישום אלו הובילו במספר מקרים לעונשי מאסר בפועל.

במסגרת טיעוני ההגנה במשפטים פליליים אלו טענו לא אחת המעסיקים כי להבנתם חוקי המגן והעבודה לא נועדו לחול על עובדים זרים אלא אך ורק על עובדים ישראלים. בטענה זו התעלמו המעסיקים הלכה למעשה מפרסומים רבים אשר נעשו בעיתונות בדבר הצורך במתן זכויות מלא לעובדים הזרים לרבות הסכמים קיבוציים אשר חלים עליהם צווי הרחבה. כתבות בדבר פשיטות משטרת ההגירה על המעסיקים פורסמו בעיתונות בתדירות גבוה תוך הדגשת הנושא.

עובדים זרים והפרשות פנסיוניות

בראשית שנת 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אשר קובע כי: "כל עובד כהגדרתו להלן, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו להלן, אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, יהיה זכאי להיות מבוטח עפ"י צו זה, ולבחור, בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב שלהלן בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, שאושרה ע"י הממונה, בה יהיה מבוטח...".

עוד קובע צו ההרחבה, כי שיעור הפרשות המעסיק מהשכר יגדל באופן הדרגתי עם השנים עד לשנת 2013.
צו ההרחבה כולל אם כן גם את ציבור העובדים הזרים. קרן פנסיה הינה תוכנית חיסכון לשנים ארוכות אשר נצברת על ידי הפקדות חודשיות של המעסיק ושל העובד. הסכום המצטבר של ההפקדות בתוספת ריבית אמור לשמש את העובד הישראלי בעת פרישתו מעבודתו ויציאתו לפנסיה. כמו כן ההפרשות הפנסיוניות מקנות הטבות מס לעובד הישראלי.

ביחס להפרשות פנסיוניות לעובדים זרים, הובא לא אחת בפסיקה וכן בתקנות חוק עובדים זרים, כי יש להפריש כספים השווים להפרשות פנסיוניות, אך עם זאת אין מדיניות או תקנות ברורות אשר לפיהם יש לפעול בכל הנוגע להפרשות פנסיוניות לעובדים זרים.

האם נכון הדבר גם לגבי עובדים זרים אשר עליהם חלה ההגבלה של תקופת עבודה בישראל של לא יותר מ – 5 שנים ושלושה חודשים?

לכאורה הנושא נראה פשוט וישים, אולם מעלה את השאלות הנוספות ומורכבות לא פחות: מהו המיסוי על הסכומים המופקדים בחשבון הפנסיה של עובדים זרים? האם הסכום המופקד יהווה כחלק מהכנסה של המעסיק? איך מצהירים על הסכומים המופקדים? מה גובה המס על הסכום הסופי בעת המשיכה? האם קיימות הטבות מס על הפקדות אלו כמו על הפקדות לקרנות פנסיה רגילות?

חקיקה - מדוע שר הפנים מתמהמה?

אף על חלוף הזמן הרב מחקיקת החוק, טרם נקבעו תקנות והנחיות ברורות ליישום הסעיף לעיל בחוק העובדים הזרים.
לאחר זמן רב בו לא הותקנו תקנות ברורות ביחס להתנהלות בכל הקשור בהפרשות פנסיוניות עבור עובדים זרים, ניסה המוסד לביטוח לאומי ליישם את דרישות החוק, והוציא איגרות בנושא. לציין, כי אין זה תפקידו של המוסד לביטוח לאומי ליישם את דרישות החוק או לקבוע תקנות לדרישות אלו, ופסיקה שיצאה בנושא קבעה, כי תוכן האיגרות בטל.

ראוי אם כן, כי שר הפנים יקדם בדחיפות את הטיפול בהסדרת אופן הפקדת הכספים עבור העובדים הזרים לחשבון הפנסיה.

בניסיון לקדם את התקנת התקנות בנושא הפרשות פנסיוניות לעובדים זרים, נקבע בהחלטת הממשלה מינואר 2010 כי יש להטיל על שר הפנים, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להתקין תקנות לפי סעיף 1 יא לחוק עובדים זרים, שלפיהן תוטל חובה על חברות נותני השירותי סיעוד אשר מעסיקות עובדים בענף הסיעוד להעביר את הסכומים שמועברים אליהן ע"י המוסד לביטוח לאומי לטובת תשלומי פיצוי פיטורין ופנסיה, לחשבון בנק נפרד כמשמעותו בסעיף 1 יא לחוק עובדים זרים.

סכום זה יינתן לעובד הזר במועד יציאתו מהארץ. כיום, אי הסדרת הפיקדון חושפת את המעסיקים בין היתר לתביעות מצד העובדים לתשלום פיצויים והפרשות שכר כדין. מהות השינוי היא שבכל הענפים בהם מותרת העסקת עובדים זרים תהיה חובה להפקיד פיקדון חודשי הכולל את תשלומי הפיטורים והפנסיה של העובד הזר. הפרשות סוציאליות עבור העובדים הזרים מגנות על המעסיק מפני תביעות מצד העובדים הזרים כמו כן מעודדות את העובד הזר לעזוב את ישראל בסיום תקופת העסקתו לפי היתר.

מסקנה - יש להתקין בהקדם תקנות

מן האמור עולה, כי כיום אין מדיניות ברורה בנוגע להפרשות פנסיוניות לעובדים זרים. העדר תקנות ברורות ביחס להפרשות אלו סותר את המדיניות המתגבשת ביחס להחמרה נגד המעסיקים אשר לא עומדים בדרישות החוק להעסקה חוקית של עובדים זרים, יוצרת בלבול רב בקרב המעסיק הישראלי ביחס להתנהלותו במתן תנאים סוציאליים לעובדים הזרים המועסקים ולא נותנת לעובדים הזרים אשר תוקף היתר העסקתם בארץ נגמר כל תמריץ לעזוב את ישראל במועד. על כן ראוי, כי השר הממונה יקבל החלטה ויתקין תקנות אשר יבארו את אופן הפרשת כספים לקרן פנסיה לטובת העובדים והמומחים הזרים.

* המאמר נכתב בסיוע גברת אנה ניני יהודה המשמשת כמרכזת פעילות המחלקה הישראלית.

** משרד עו"ד קן-תור & עכו מתמקד בתחום ה-Corporate Relocation.