• תגיות:

מזה זמן רב קובלת לשכת עורכי הדין על פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות בראשות לבנת פורן, המהווה, לטענתה, הסגת גבול למקצוע עריכת הדין. בהתאם לכך, הלשכה אף הגישה בעניין זה תביעה לבית המשפט המחוזי.

בפסק דינו הדרמטי של ביהמ"ש המחוזי אשר ניתן ביום 3.4.12, מפי כב' השופט יוסף שפירא, קיבל בית המשפט את עמדת לשכת עורכי הדין, דחה את טענת המרכז למימוש זכויות כי הוא רק מסייע במילוי טכני של הטפסים הנדרשים - סיוע אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי-, ואסר בצו על המרכז למימוש זכויות מלפנות למוסד לביטוח לאומי, לחברות הביטוח, למשרד הביטחון ולרשויות המס. כן נאסר על המרכז להמשיך לפרסם עצמו כמסייע לזכאים במימוש זכויות רפואיות, פרט לסיוע טכני במילוי טפסים.

ייעוץ, הדרכה והכוונה – האם מותר?
המרכז למימוש זכויות הוקם על מנת לסייע לנפגע שבריאותו נפגעה לממש את זכויותיו, אך בפועל, במסגרת אותו סיוע, נתן המרכז גם ייעוץ, הדרכה והכוונה בדבר הזכויות המגיעות לנפגע, סייע בהכנת מכתבי דרישה, תביעות וערעורים, ייצג את הנפגעים אל מול המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים, מס הכנסה וחברות הביטוח, לרבות בפוליסות סיעוד ואי כושר, ייעץ באשר לסיכויי התביעה ובאיזה הליך לנקוט וכיו"ב.

פעולות אלו, טענה לשכת עורכי הדין, בתביעה שהוגשה על ידה, הינן פעולות משפטיות המהוות הסגת גבול למקצוע עריכת הדין ועבירה על האיסורים הקבועים בחוק לשכת עורכי הדין.

ביהמ"ש: פעולות ייחודיות לעו"ד
בפסק דינו קבע בית המשפט, כי הטיפול בנושאים משפטיים אלה יוחד בחוק לעורכי הדין, ולא בכדי, הדבר נועד בכדי להגן על לקוחות מפני ייצוג לא ראוי על ידי גורמים אשר לא הוכשרו לכך.

המרכז מציג עצמו כבעל ידע מקצועי וניסיון בטיפול במימוש זכויות רפואיות, כאשר בפועל הינו עסק כלכלי אשר עובדיו הינם אנשי מכירות בהכשרתם ופועלים מטעמו ללא הכשרה מתאימה. גם הייעוץ, ההכוונה וההדרכה הניתנים על ידי המרכז עולים לכדי ייעוץ משפטי אשר אינו מתמצה בסיוע טכני במילוי טפסים, כטענתו.

הטלת איסורים על המרכז למימוש זכויות
משכך, קבע בית המשפט כי המרכז למימוש זכויות מנוע מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון, וכן מנוע מלפנות ולחברות הביטוח בשם לקוחותיהם, ולפקיד השומה במס הכנסה, אלא באמצעות יועץ מס. בית המשפט אף הוציא צו האוסר על המרכז מלפנות לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, למס הכנסה ולחברות הביטוח במכתבים בעלי אופי משפטי, לרבות במילוי טפסים "טכניים" של הגופים השונים.

"חדירה לתחומי המקצוע למי שאינו עורך דין עלולה להעמיד את כלל הציבור במצב שבו לא תעמודנה לזכותו ההגנות שהחקיקה מעמידה לרשותו, וכי אכיפה של חובות אמון וזהירות תוכל להבטיח את ההגנה הראויה על הציבור הרחב הזקוק לשמירת זכויותיו וייצוג הגון. חובות אלה אינן חלות על הנתבעים, מכוח חוק, ואין דרך לאכוף אותן ובכך קיים חשש ממשי לפגיעה בציבור נרחב", נכתב בפסק הדין.

המרכז: פסק הדין פוגע בחופש העיסוק והבחירה
המרכז למימוש זכויות מסר בתגובה לפסק הדין, כי הוא פועל בזירה הרפואית בלבד ואינו פועל כלל בזירה המשפטית, ומטרתו הינה סיוע לאנשים שמרגישים נרמסים ע"י הבירוקרטיה, באמצעות רופאים מומחים ואנשי מקצוע מטעמם.
פסק הדין אינו מצביע על פגיעה בלקוחות ואינו אלא ניסיון של לשכת עורכי הדין לנכס לעצמה באופן בלעדי גם את הזירה הרפואית. לשיטתם, פסק הדין פוגע בערכי היסוד של חופש העיסוק ובחופש הבחירה של האזרח ולכן בכוונתם להגיש ערעור על פסק הדין.

נפגעת? פנה לעו"ד
המסקנה העולה מפסק הדין היא, כי מוטב לו לאדם אשר בריאותו נפגעה מכל סיבה שהיא,  בתחלואה טבעית ו/או עקב תאונה, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד אשר הוכשר לכך.

פניה לעורך דין בעניין זה פותחת בפני הנפגע גם אופציה נוספת של פנייה לבית המשפט, אופציה אשר לא הייתה פתוחה בפניו אילו פנה אל המרכז למימוש זכויות רפואיות, שכן הייעוץ שהתקבל מהמרכז הינו פנייה אוטומטית אל הגוף המוסמך, ולא הועלתה כלל בפני הנפגע האפשרות לבחור במסלול של תביעה משפטית, בה לא פעם ייתכן שהפיצוי שיפסק לו יהיה גבוה הרבה יותר.