3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

הגם שמדינת ישראל חרטה על דגלה את עיקרון החופש והשוויון במגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נראה שבכל הנוגע לחוק הקיים בתחום המשפחה, שכחנו את הזכות הבסיסית לחירות.

הדין הנוהג בכל הקשור לענייני גירושין ונישואין של בני זוג יהודים הינו הדין האישי, שהוא הדין העברי שעל פיו גירושין מחייבים רצון והסכמה. פועל יוצא מכך הוא, שאשה החפצה להתגרש מבעלה מכל סיבה שהיא והאיש מתנגד לכך, תצטרך לעבור גיהינום בכדי לקבל את גיטה.

יודגש, כי בניגוד לתפיסה המקובלת כי תופעת ה"עגינות" הינה נחלת נשים בלבד, חשוב לציין כי תופעת מסורבי גט רחבה באותה המידה אצל גברים ונשים.

ברוב מדינות המערב הדין שונה לחלוטין, כך לדוגמה במדינת ניו יורק. די בכך שבני הזוג אינם חיים יחדיו יותר משנה כדי שנתון זה לכשלעצמו יהא עילת גירושין אם צד אחד יחפוץ בכך.
רק במדינת ישראל עניין זה תלוי בהסכמת בן/בת הזוג, וכך בטקס הנישואין, האיש/אישה לא בהכרח " כובלים" עצמם לבן/בת הזוג בעבותות אהבה כי אם ב"כבלי ברזל".

מערכת של "סחטנות"

עקב כך נוצרת לעיתים קרובות מערכת כואבת של "סחטנות". בהתאם לכך, בעל יכול לומר לאשתו: "את רוצה גט? ותרי על הבית הילדים"!!וכד'. באותו אופן האישה תוכל "לסחוט" את בעלה הבא לדרוש את "חירותו", ולומר לו: "אתה רוצה גט? ותר על הבית, שלם לי את כתובתי!" וכד'.

בבית הדין הרבני הדרך לחיוב בגט והגעה לגט המיוחל בהעדר הסכמה היא קשה ופתלתלה. צריך להוכיח עילת גירושין כגון בגידה או התנהגות לא נאותה. הוכחת עילה הינה קשה ומורכבת.
גם כשמוכחת עילה ובית הדין מחייב את בן/בת הזוג לתת גט, אזי במקרים רבים האיש/אישה המחויבים בזים להחלטת בית הדין ועומדים בסירובם.

בית הדין מוסמך להטיל סנקציות

בשל כך לבית הדין ניתנה האפשרות על פי סמכותו בדין להטיל סנקציות, קרי: צעדי ענישה, וזאת כדי לאלץ את בן /בת הזוג לתת/לקבל גט.
רשימת הסנקציות אשר בית הדין מוסמך להטיל הינה רחבה, וכוללת, בין היתר, שלילת רישיון נהיגה, עיקול חשבונות בנק, צו עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר בפועל.

לדאבונו של כותב שורות אלו, בית הדין ממעט להשתמש בסמכותו זו, והדרך קשה וארוכה עד לקבלת הסנקציות המיוחלות.

בנקודה זו יש לציין, כי עד כה שמענו על הטלת סנקציות בעיקר כנגד גברים מסרבי גט ופחות כנגד נשים סרבניות.

אולם, לאחרונה הוציא בית הדין הרבני בירושלים פסק דין אמיץ, בו קבע כי אישה סרבנית גט תיכנס לכלא בשל סרבנותה. בפסק הדין נקבע, כי אין הבדל בין אישה סרבנית לגבר סרבן.
על פסק דין זה הוגשה עתירה לבג"ץ בגין פגיעה בזכות החירות.
כמו-כן נשמעה זעקתם של ארגוני נשים שונים בשל העונש הכבד שבית הדין הטיל על האישה.

סנקציות זהות לסרבנים ולסרבניות?

לכותב שורות אלו נראה תמוה, כי קולם של אותם ארגונים לא נשמע כאשר סנקציה זהה הוטלה על גבר.
לאור האמור, הכותב מקווה, כי העתירה לבג"ץ תידחה, וכי בית הדין ישתמש יותר בסמכותו זו כלפי נשים כמו כלפי גברים.

חשוב שנזכור, כי גבר או אישה המסרבים לתת או לקבל גט תוך התעלמות מרצון בן/בת זוגם גוזרים למעשה עונש מאסר על בן הזוג.

על כך אין לסלוח, ויש להעניש בחומרה כל אדם- גבר או אישה המתנהלים בדרך כזו.
מן הראוי הוא, שיצא הקול, כי מדינת ישראל של המאה ה- 21 לא תסבול עגינות מכל סוג שהוא, ותעשה הכל בכדי למגר תופעה זו מהשורש.