ביהמ"ש הכריז על קטינה בת 3.5 כבת אימוץ ביחס להוריה

ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה נענה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, והכריז על קטינה כבת 3.5 שנים, השוהה בבית משפחה אומנת כמעט מאז לידתה, כבת אימוץ ביחס לשני הוריה- אם ישראלית רווקה ואב עובד זר פיליפיני, כאשר ביחס לאמה האימוץ יהיה סגור, וביחס לאביה האימוץ יהיה פתוח, והוא יוכל לפגוש אותה 3-4 פעמים בשנה. זאת , בשל טובתה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה

הקטינה היא בת לרווקה ישראלית כבת 44 הסובלת מקשיים תפקודיים, גרה בקיבוץ בצפון הארץ ומתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי. לאם בת נוספת מקשר מזדמן עם חייל או"ם המגודלת ע"י הסבים. הקטינה שהתה עם אמה יום אחד בלבד ולמחרת התגלו אצלה סימני מצוקה, והיא הובהלה לבית החולים. לאחר שחרורה היא הועברה לבית משפחת אומנה, אצלה היא שוהה מאז היותה בת 9 ימים ועד היום, כ-3 וחצי שנים.

אביה, עובד זר פיליפיני, כבן 38, אשר הגיע לארץ כעובד סיעודי לקשישים בשנת 2005, ומאז הוא שוהה בארץ כחוק. אחד מאחיו הגר בפיליפינים נשוי וחשוך ילדים. שירותי הרווחה החליטו לא ליידע את האב אודות הולדת בתו ולא ביררו עמו האם ברצונו לגדל את הילדה, אלא מסרו אותה "אוטומטית" למשפחה האומנת הנ"ל. הקטינה לא שהתה עמו אפילו יום אחד.

ב"כ האב טען, כי שירותי הרווחה התייחסו אל האב כ"אב שקוף"- לא התייחסו לקיומו, לא שאלו לדעתו ולא טרחו לחפש אותו או לשאול עליו. משנודע לו, כי בתו גדלה אצל משפחה אומנת המיועדת לאמצה, הוא ביקש כי אחיו, המתגורר בפיליפינים, יגדל אותה עד אשר ישוב לארץ מולדתו.

אימוץ סגור ביחס לאם
השופטת אספרנצה אלון קבעה, כי ביחס לאם הוכחו עילות האימוץ, וכי הראיות אודות הנתק הממושך שבינה לבין הקטינה, ובחירתה שלא להתייצב ו/או להשתתף בהליך מלמדים כי היא איבדה כל עניין בקטינה. בנסיבות אלו, אין מנוס אלא להכריז על הקטינה כבת אימוץ ביחס אליה באימוץ סגור.

באשר לאב ציינה השופטת אלון, כי "הההכרעה קשה ובצידה חיבוטי נפש", שכן הליך המנתק ילד מהוריו הביולוגיים, ומזהותו המולדת הוא הליך משמעותי הקורע גוף ונפש. מטעם זה, לשירותי הרווחה תפקיד מעשי וערכי מהדרגה הראשונה ופעולתם צריכה להיות סבירה. השופטת ציינה, כי לצערה נוכחה לדעת כי בתיק זה פעולת שירותי הרווחה לא היתה סבירה והיא התעלמה מזכויות האב הביולוגי, לא נתנה מענה נכון לטובתה של הקטינה ולאינטרס הציבורי הכללי.

לא נעשה על ידי שירותי הרווחה כל נסיון, ולו הקלוש ביותר לקבל מהאם במהלך ההריון, ו/או לאחר הלידה פרטים נוספים אודות האב. לא נעשה כל נסיון לדלות פרטים מהאם טרם מסירת הקטינה למשפחת אומנה (ולא מדובר באם סרבנית, אלא באם שהניחה שהאב אינו מעוניין בקשר), ולא נעשה כל ניסיון לברר עם האב האם הוא מעוניין לגדל את בתו וזאת טרם מסירתה למשפחת אומנה, בכל השנים שהקטינה שהתה אצל משפחת האומנה, טרם הגשת הבקשה וסמוך להגשת הבקשה.

השופטת קבעה, כי מצופה היה ואך סביר כי ייעשה נסיון לאתר את האב ולברר עמו האם ברצונו וביכולתו לגדל את בתו וזאת טרם מסירת הילדה למשפחת אומנה.

זכות האב לא אמורה ליפול מזכות האם
השופטת אלון הבהירה, כי זכותו של האב אינה נופלת ואינה אמורה ליפול מזכות האם. זכותו לגדל את ילדו מבטאת את הקשר הטבעי שבין הורים לילדים, הוא "קשר הדם" שביניהם וכי שירותי הרווחה לא היו אמורים להפלות בין האם לבין האב.

יחד עם האמור, קבעה השופטת כי אין מתקנים עוול ביצירת עוול חדש ולאחר שבחנה הורות הלכה למעשה אל מול קול הדם, שאלת המסוגלות ההורית של האב וטובת הקטינה – מצאה, לאחר לבטים, כי יש להכריז על הקטינה כבת אימוץ גם ביחס לאביה.

השופטת הבהירה, כי החוק קובע עילות אימוץ עת הורה הפקיר את ילדו או נמנע, ללא סיבה סבירה, לקיים עימו קשר אישי או לקיים חובותיו לילד במשך שישה חודשים רצופים.

בענייננו, האב ידע על הריונה של האם וידע את תאריך הלידה הצפוי והוא הניח כנראה כי הקיבוץ ו/או משפחת האם דואגים לקטינה והניתוק מהאם והקטינה נבע בשל חששות מפני משפחתה. גם במצב דברים זה, סברה השופטת שהיה עליו לגלות עניין בקטינה והוא לא עשה כן, וגם אם חשש מפני משפחת האם אין בכך כדי להצדיק התעלמות מתמשכת מן הקטינה לאורך תקופה של כמעט שנתיים, במהלכן לא עשה כל נסיון ליצור קשר עם הקטינה ואפילו לברר מה עלה בגורלה.

יתר על כן ,ציינה השופטת, כי האב הביע את רצונו כי הקטינה תגודל ע"י אחיו בפיליפינים,  כלומר הוא לא מבקש להגשים את זכותו לגדל את בתו ולחנכה אלא שאחיו יעשה זאת בשמו.

ביחס לאב- אימוץ פתוח
השופטת אלון הדגישה, כי כיום קטינה נמצאת בבית משפחה חמה ותומכת המספקת לה את צרכיה ומהווה עבורה בסיס קבוע ויציב לו היא כה זקוקה להתפתחותה התקינה. הוצאתה ממסגרת זו תגרום לה נזק שלא יהיה ניתן לתיקון. משכך הכריזה עליה השופטת כבת אימוץ גם  ביחס לאביה אם כי בעניינו הוא יהיה אימוץ פתוח, באופן שהאב ייפגש עם בתו 3-4 פעמים בשנה.
השופטת סברה, כי אימוץ פתוח יש בו ברכה וטובה לקטינה - היא תדע ותכיר את זהות אביה, דבר שיפחית ממנה את תחושת הנטישה עמה תתמודד בחייה הבוגרים. 

(אמ"ץ  21271-11-09 היועץ המשפטי לממשלה נ' אם ישראלית רווקה)