2.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

ביום 1/7/12 ביוזמתם של חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ויריב לוין (ליכוד), הועלתה לדיון בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שמטרתה לאסור על מעביד לבקש ממועמד לעבודה לוותר על סודיות רפואית או למסור פרטים אודות מצבו הבריאותי או עברו הרפואי. ע"פ ההצעה, דרישה כזו תיחשב לאפליה פסולה בקבלה לעבודה.

עברו ומצבו הרפואי של כל אדם מוגנים תחת הזכות לפרטיות, שעוגנה כזכות חוקתית במסגרת חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. למרות זאת, נדרשים מועמדים רבים לעבודה למחול על זכותם לפרטיות, ולחתום על ויתור סודיות רפואית כחלק מהליך הקבלה לעבודה. בנסיבות אלו ברור לכל, כי אין בחירה של ממש בידי מועמד לעבודה,  וכי חתימתו על  כתב ויתור סודיות נעשית בלית ברירה, שהרי אם יבחר אחרת – יחבל בסיכויי קבלתו לעבודה.

איזון בין זכות המועמד לזכות המעביד
מטרתה של הצעת החוק הנה לאזן בין זכותו של מועמד לעבודה לפרטיות ולשוויון, לבין הזכות של המעביד לאתר מועמדים כשירים לביצוע התפקיד.

עם זאת, בנסיבות מיוחדות מעביד יהא רשאי לבקש ממועמד שהתקבל לעבודה כתב ויתור סודיות רפואית לשם העברתו לרופא תעסוקתי, ואליו בלבד, בתנאים שבהם התפקיד דורש נתונים בריאותיים מיוחדים.

הרופא התעסוקתי יחווה דעתו רק לעניין כשירותו של המועמד לתפקיד לפי המאפיינים שפירט המעביד ולא ימסור כל מידע אודות מצבו הבריאותי או עברו הרפואי של המועמד. הרופא התעסוקתי יכול לזמן את המועמד לעבודה לבדיקה רפואית לפי שיקול דעתו המקצועי. במידה שירצה לקבוע כי אינו כשיר לעבודה עליו לזמן אותו להתייצב בפניו ולהשמיע את דברו.

חוות הדעת של הרופא התעסוקתי תועבר למועמד לא יאוחר ממועד העברתה למעביד, והמעביד הוא שיישא בהוצאות בעבורה.

יצויין, כי ההסתדרות הרפואית (הר"י) הביעה תמיכה בהצעת החוק ופרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, כתב מכתב לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, בו הביע עמדה חד משמעית כי מצבו הבריאותי של המועמד לעבודה ייעשה במקרה הצורך אך ורק בפני הרופא התעסוקתי, וכי ההסכמה לחשיפת פרטים תתייחס רק לנתונים רלוונטים למטרה, לזמן מוגבל בלבד ולגורם ספציפי.

בסיכום ניתן לומר, כי הצעת החוק תבטיח, כי הזכות לפרטיות ולסודיות רפואית תהיה מוגנת ולא תינזק באופן שאינו מידתי ואינו הולם את כללי האתיקה ואת רוח החוק. 

* הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ולביטוח לאומי