3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

בהכרעת דין דרמטית שניתנה השבוע זוכה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מעבירות המרמה שיוחסו לו במשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשות הידועות כראשונטורס וטלנסקי.
אולמרט הורשע בעבירה קלה יחסית של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

כתב האישום - ולמולו זיכוי ממרבית העבירות
כתב האישום ייחס לאולמרט עבירות מרמה בשנים 2002-2006  במהלך כהונתו כראש עריית ירושלים וכשר וממלא מקום ראש הממשלה. יחד עם אולמרט עמדה לדין שולה זקן שהייתה ראש לשכתו.

להגשת כתב האישום קדמה באופן חריג בקשה של הפרקליטות לגביית עדות מוקדמת של העד משה טלנסקי. בעקבות שמיעת עדותו, הודיע אולמרט בספטמבר 2008 על התפטרותו מראשות הממשלה. המשפט שנקבע בפני הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים בראשות הנשיאה מוסיה ארד והשופטים יעקב צבן ומשה סובל, נמשך מעל לשנתיים, במשך 157 ישיבות, ונשמעו בו 102 עדים.

כתב האישום נגד אולמרט כלל שלושה אישומים, הנחלקים לארבע פרשיות. בסופו של המשפט, בהכרעת דין שניתנה פה אחד על ידי שלושת השופטים וכוללת מעל ל-740 עמודים, זוכה אולמרט משלוש מהפרשיות והורשע באחת מהן בעבירה של הפרת אמונים.

באישום הראשון, "פרשת ראשונטורס", יוחסו לאולמרט עבירות מרמה שעניינן הצגת מצגי שווא לארגונים יהודיים בעולם, שבפניהם זומן להופיע, ולנציגי המדינה, אשר בגינם שילמו כביכול סכומי כסף עודפים עבור כרטיסי טיסה שנצברו עבורו בחשבון פרטי, במשרד הנסיעות ראשונטורס, אשר שימש אותו ואת בני משפחתו לשדרוג טיסות ולמימון טיסות פרטיות. בית המשפט זיכה את אולמרט מאישום זה בקובעו כי נותר ספק סביר בדבר אשמתו.

באישום השני, פרשת טלנסקי ומרכז ההשקעות, יוחס לאולמרט עבירות מרמה שעניינן קבלת סכומי כסף גדולים, חלקם במעטפות וחלקם במזומן, ממשה טלנסקי ואחרים, אותם הסתיר כביכול ב"קופה סודית" בעזרת חברו עו"ד אורי מסר. נטען, כי אולמרט פעל לטובת עסקיו הפרטיים של טלנסקי מול גורמים עסקיים. בפרשת מרכז ההשקעות יוחס לאולמרט כך שפעל לטובת לקוחות של עו"ד מסר, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים בין תפקידיו הממלכתיים לבין מחויבותו האישית כלפי חברו הקרוב מסר.

בית המשפט זיכה את אולמרט גם מהעבירות שיוחסו לו בפרשת טלנסקי אך הרשיעו בהפרת אמונים שיוחסה לו בפרשת מרכז ההשקעות.

כן זוכה אולמרט באישום השלישי בו יוחסה לו מרמה בגין הצגת מצגי שווא למבקר המדינה לגבי נסיבות קבלת כספים מד"ר יוסף אלמליח וכן לגבי אוסף עטים שברשותו.

בית המשפט זיכה את שולה זקן מעבירות האזנות סתר שלא כדין שיוחסו לה לשיחותיו הטלפוניות של אולמרט ומעבירות בפרשת טלנסקי. הוחלט להרשיעה בעבירות קבלת דבר במרמה והפרת אמונים הקשורות לפרשת ראשונטורס.

במאמר זה נעמוד על עיקרי הכרעת הדין.

פרשת ראשונטורס – לא הוכחה שיטת מרמה מכוונת
בית המשפט קבע, כי בניגוד לנטען בכתב האישום, לא הוכחה שיטת מרמה משותפת ומתואמת בין אולמרט וזקן לבין משרד הנסיעות. עוד קבע בית המשפט, כי: "הראיות שהובאו בפנינו אינן מוכיחות – מעל לספק סביר – כי הנאשמים פעלו בשיטת מרמה מכוונת להפקת כספים עודפים" עבור אולמרט. עם זאת בית המשפט קבע, כי: "בנסיבות מורכבות שבהן היו מספר גופים שנשאו במימון הנסיעה, נגבו מאותם גופים כספים עודפים שלא כדין". בית המשפט קבע, כי בלשכתו של אולמרט לא היו נהלים או הנחיות ברורות באשר לטיפול בנסיבות והתעוררו בכך קשיים.

נפסק, כי לא הוכח מעבר לספר סביר כי אולמרט היה מודע לגביית כספים עודפים ולשימוש שנעשה בהם. בית המשפט ציין, כי עדותו של אולמרט בפניו הייתה עקבית ותאמה את דבריו בחקירה, כי ניכר בתחילת דבריו שהיה נסער ונרגש ובהמשך התרגשותו פחתה ועדותו נמסרה באופן שוטף ומתוך שכנוע עצמי רב.

שתיקתה של שולה זקן במשפט שימשה לחובתה
מאידך, בית המשפט קבע, כי הוכח שזקן ידעה על הצגת מצג שווא לארגונים, והורתה לגבות כספים עודפים בעקבות מצג שווא זה. נקבע כי זקן ידעה על השימוש שנעשה בכספים למימון נסיעות ציבוריות. בית המשפט ציין, כי התוצאה לפיה בעל המשרה הרמה מזוכה ואילו הכפופה לו מורשעת מעוררת לכאורה תמיהה, אולם זו התוצאה המשפטית המתחייבת מהראיות, ואין להתעלם מהחיזוק לראיות אלה בהחלטתה של זקן לא להעיד ולא לתת כל הסבר לראיות מפלילות שהוצגו נגדה במשפט.
בית המשפט ציין כי זקן הייתה אשת סודות של אולמרט, בעלת כוח ועוצמה רבים בזכותו, רצתה בכל מאודה בטובתו ושלטה ביד רמה בכל הנעשה בלשכתו, עצמאית ופעלה באופן עצמאי, נטלה הלוואה בבנק בשמו כדי לפרוע חוב שלו, חתמה על שיקים במקומו, האזינה לשיחותיו הטלפוניות ועוד.

עדותו של טלנסקי שנויה במחלוקת
בפרשת טלנסקי בית המשפט נדרש לשאלת מהימנותו של העד טלנסקי, בציינו כי מדובר בעד שנוי במחלוקת. בית המשפט קבע, כי חלק מהדברים שאמר הוכחו כנכונים אולם אחרים אינם נכונים ואף כוזבים. חלק מהדברים מוטעים, מבולבלים ולעתים מונעים מחששות, אינטרסים, שכחה והתחכמות. בית המשפט קבע כי יש קושי לא מבוטל לסמוך על עדותו.

בית המשפט ציין כי התנהלותו של אולמרט ששלח מכתבי המלצה "יוצרי קשר" עבור טלנסקי שתרם לו כספים לאורך שנים, תוך שימוש בנייר מכתבים רשמי של משרד התמ"ת הייתה התנהגות פסולה שהעמידה את אולמרט במצב של ניגוד עניינים, אך לא כזו המגיעה לכדי הפרת הערך המוגן בעבירת הפרת האמונים, ולא הוכחה פגיעה ממשית וחמורה בעוצמה המפסיקה לחציית הגבול מהמישור האתי והמשמעתי למישור הפלילי.

באשר לקבלת הכספים, בית המשפט קבע כי בתקופה בה כיהן אולמרט כשר התמ"ת החזיק עבורו עו"ד מסר בנאמנות סכומי כסף שהגיעו ללמעלה מ-300,000 דולר, בכספת במשרדו של מסר ולאחר מכן בכספת בבנק לאומי. החזקת הכסף בדרך זו היתה על פי בקשת אולמרט וזקן ובידיעתם. לקופה נכנסו ויצאו סכומי כסף בסדרי גודל של עשרות אלפי דולרים שאין ראיה ברורה לגבי מקורם, אם כי מסר הבין כי חלק מהכספים מקורו בטלנסקי. בית המשפט קבע, כי אין ראיה בכתב כי נעשה שימוש פוליטי בכספים אך אין גם ראיה שנעשה בהם שימוש פרטי ובמצב דברים זה אין לקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי כי מדובר בכספים פרטיים של אולמרט, להבדיל מכספים שהוגבלו על ידי תורמיהם לשימושים פוליטיים בלבד.

תוצאות הזיכוי - הסקת מסקנות מהדחתו של ראש ממשלה מכהן
הזיכוי הוא מכה קשה מבחינת הפרקליטות במיוחד לנוכח העובדה הברורה, כי העדת טלנסקי עוד בטרם הגשת כתב האישום וההליך בעקבותיו הובילו להתפטרותו של ראש ממשלה מכהן. זו תוצאה שיש לה כמובן מטבע הדברים השלכות ציבוריות ופוליטיות מרחיקות לכת.

מה שהוצג כפרשה שתרעיד את אמות הסיפים מסתיימת לפחות בערכאה הדיונית בקביעות שאינן בלתי מבוטלות לגבי ניגודי עניינים, אולם כאלה המצויות במישור האתי או המשמעתי או ברף הפלילי הנמוך.
בוודאי שהן אינן בנות השוואה לעבירות המרמה החמורות שיוחסו לאולמרט ואשר בגינן אולץ לפרוש מתפקידו כראש ממשלה והוקע בציבור במשך מעל לשנתיים. יוזכר, כי בימים אלה מתנהל כנגדו כידוע משפט נוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת הולילנד, אשר ימים יגיעו כיצד יסתיים.

אין לדעת עדיין אם יוגש ערעור, אולם כבר בעקבות הזיכוי יש הקוראים לבדק בית מעמיק בפרקליטות ואף להסקת מסקנות אישיות מצדו של פרקליט המדינה אשר הוביל תיק זה ובכלל זה ניהל בעצמו בצעד בלתי שגרתי את חקירתו של טלנסקי בעדות המוקדמת.
בפרקליטות נטען, כי אין בזיכוי כדי ללמד על שיקול שגוי בהעמדה לדין.

תוצאות המשפט בוודאי עוד יהדהדו בספירה הציבורית והתקשורתית. הן מצדיקות קידום המהלכים ליצירת מנגנוני פיקוח ובקרה נוספים על הפרקליטות, בדגש לקבלת ההחלטה להעמיד לדין פלילי. זאת, במיוחד במקרים בהם לעצם ההחלטה השלכות ציבוריות ופוליטיות כה מרחיקות לכת.