ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר את דינה של האם מבית שמש, שהורשעה במספר עבירות רב של תקיפה בנסיבות מחמירות (עשרים וחמש עבירות לפחות, ובן זוגה הורשע בעשר עבירות לפחות) ושלוש עבירות של התעללות בקטין, וקבע כי היא תישלח לכלא ל-4 שנות מאסר בפועל. בעלה של הנאשמת נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל.

השופטת נאוה בן-אור כתבה בגזר הדין, כי במהלך ניהול המשפט נפרשה בפניה תמונה קשה ביותר, של התנהלות פוגענית שיטתית של האם כלפי ילדיה. התנהלות זו הייתה מלווה בפאסיביות מודעת של האב, שנמנע מלהפסיק את התנהגות האם, ולעיתים אף סייע לה באופן אקטיבי. "המדובר במעשי אלימות פיזיים ובהתעללות נפשית גם יחד", קבעה השופטת.

שגרת עונשים קשה
השופטת ציינה, שמדובר בבית שהתנהל תוך שגרת עונשים קשה, יומיומית וכואבת, גם מהבחינה הפיזית וגם מהבחינה הרגשית. העונשים כללו טפטוף מים על הילדים כדי להעירם בבוקר, מכות בידיים ובחגורה, במקלות ובכבל חשמל. עונשים אחרים כללו גזירת שיער לבנות, כך שנוצרו בראשן קרחות חלקיות, השחתה חוזרת ונשנית של ציוד ספורט של אחד הבנים ועוד. כמו-כן נמנעה מהילדים יציאה מן הבית ולעיתים נמנעה מהם כניסה אל הבית, ובשל כך נאלצו לבלות לילות שלמים במחסן.

השופטת קבעה, כי שיקולי גמול, המביאים בחשבון את מעשי ההתעללות הקשים והממושכים, קוראים להטלת עונש מאסר ממושך- וודאי כלפי האם, אך גם כלפי האב, אשר התעלם באופן מוחלט מהפגיעה האכזרית והמתמשכת בילדיו. עם זאת, יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים, כמו מצבה הקשה של האם בכלא, בעיותיה הבריאותיות והפרעת האישיות החמורה ממנה היא סובלת.
בסיכום, ביהמ"ש קבע, כי שיקולי גמול מחייבים מתן ביטוי להוקעה ולסלידה שבמעשיהם של הנאשמים על דרך של מאסר בפועל. עם זאת, יש להבחין בין האם, שהתעללה במהלך שנים ארוכות בילדיה באופן אקטיבי, לבין האב שחטא בעיקר במחדל קשה וממושך. בהתאם לכך, נגזר על האם עונש מאסר של 4 שנים בפועל, כאמור, ועל האב עונש מאסר בפועל של חצי שנה. (פ 152/08 מדינת ישראל נ' פלונית).

• ב"כ המאשימה: עו"ד דן בהט
• ב"כ הנאשמים:  עו"ד גיל דחוח, עו"ד יאיר נהוראי