3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הליך הגישור לאן?

האם הברק וההתלהבות מתהליך הגישור עדיין קיימים והוא נוכח וקיים או שאיבדנו אותו בדרך וכיום רק מדברים עליו?
האינדיקציות לכך שהגישור נמצא בנסיגה ושהמדינה כבר לא תומכת בגישור מאומתות באמצעות העובדות הבאות:
המרכז הארצי לגישור, שהיה יחידה עצמאית במשרד המשפטים ושימש גוף מכונן מדיניות, איבד מעוצמתו במשך השנים עד שהפסיק לפעול לחלוטין, ועובדיו המקצועיים פוטרו או סופחו להנהלת בתי המשפט.
תקנות "רשימת המגשרים" (בשמן הפופולרי) בוטלו בשנת 2008 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן. למעשה, עד עצם היום הזה אין תקנות רלבנטיות והלקונה גדולה. יתרה מכך, גם דוח הועדה המייעצת לבית המשפט לענייני גישור - ועדת גדות, איבד ממשמעותו החשובה עד אז.

העדר מסגרת משפטית נאותה היווה פרצה, וכיום מגשרים מרשים לעצמם להתהדר בתואר "מגשר מוסמך" - דבר שאין לו אחיזה.

המדינה - חרף הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 1999 , המעודדות להעדיף הליכי גישור - מסרבת באופן כמעט גורף להשתתף בהליכי גישור. ההנחיות אינן מוכרות דיין וגם אם יש הסכמה להשתתף בגישור, התעריף המאושר על ידי המדינה נמוך משמעותית מהתעריפים הנהוגים בשוק, באופן שמקשה למצוא מגשרים מקצועיים.

המדינה לא מעודדת גישור

עדות נוספת לכך שהמדינה לא מעודדת את הגישור, ניתן למצוא בביטול יחידות מנ"ת (מחלקת ניתוב תיקים) במערכת בתי המשפט, יחידות אשר מצד אחד ניתבו תיקים לגישור חיצוני על ידי מגשרים שהיו רשומים ברשימת המגשרים, ומצד שני, עורכי הדין בהן קיימו גישור פנימי.
אפילו קורסי הגישור שהועברו בזמנו במסגרת המכון להשתלמות שופטים פחתו באופן דרסטי על פני התקופה. הקורסים האמורים היו אמורים להעניק לשופטים הזדמנויות להכיר על בוריו את נושא הגישור ולהבין לעומק את התאמת התיקים להפניה לגישור.

נדבך נוסף לזילות של המדינה בנושא הגישור המקצועי ניתן לראות במינוי מגשרים בסכסוכים ציבוריים גדולים, רובם בתחום יחסי העבודה, אשר אינם עומדים בתנאי הסף, וספק אם עברו הכשרה מסודרת או עומדים ביתר דרישות התקנות שבוטלו, למרות היותם מוכשרים בתחומם.

במקביל, ניתן לראות האטה בפיתוח המקצועי של תחום הגישור. כך למשל, מספרם של קורסי הגישור פחת, ובהתאמה פחת גם מספרן של תוכניות ההכשרה והפרקטיקום. מערכת בתי המשפט הפסיקה לשתף פעולה, מה שבא לידי ביטוי בהיקפים של התיקים שהיא נוהגת להקצות להשתלמות של מגשרים בתחילת דרכם המקצועית.

חרף מאמצים רבים, תהליכי הסמכה אשר התחילו לפני למעלה מעשור, לא הושלמו ולמעשה עד היום, אין תהליך הסמכה מאושר. מקובל לחשוב כי דיסציפלינה מקצועית מתבססת כאשר חבריה מפתחים כללי אתיקה המשמשים מורי דרך עבורם, ומגבירים את אמון הציבור והלקוחות בהם. למעלה מעשור עבר, וגם עתה אין כללי אתיקה מחייבים או מומלצים.

גם עולמות הידע והספרות המקצועית לא מספיק מפותחים: אין מספיק ספרות ישראלית ואין די כתבי עת מקצועיים. הענף, המקובל מאוד בארה"ב, של למידה נמשכת אינו מפותח ולכן מגשרים רבים אינם עוסקים באופן מתמיד בשמירת כשירות ולימוד מתמשך. הדבר נובע, בין היתר, מכך שמגשרים רבים עדיין אינם עוסקים בגישור כתחום עיסוק עיקרי ומרכזי, אלא עוסקים בו במינון כזה או אחר לצד עיסוקים אחרים.

בשנים האחרונות פחת מספר הכנסים והשתלמויות, וגם באלה שהתקיימו היתה נוכחות יחסית דלה - ובעיקר של שוחרי הגישור על פני מגשרים בפועל.

על אופטימיות ועל גישור

מנגד, ועל אף עובדות אלה, מסתבר שיש לא מעט מגשרים אופטימיים.
מגשרים אלה טוענים כי לא רק שהגישור עדיין פה, אלא שמעולם לא היה מצבו טוב כל כך.

מגשרים אלה מייחסים את האופטימיות למספר סיבות:
פריחת האקדמיה – במרבית המוסדות האקדמיים בישראל הוקמו תוכניות לתארים מתקדמים בגישור, ישוב סכסוכים ומשא ומתן. אין ספק כי אקדמיזציה של תחום משפרת את מקצועיות העוסקים בו.

הפיילוט של פרוייקט המהו"ת – פרוייקט המתנהל כנסיון במספר בתי משפט ומחייב בעלי דין בקטגוריות התיקים שנבחרו להגיע לישיבה מקדמית לצורך מידע, היכרות ותיאום.
מסתבר, לשמחת רבים, כי הפיילוט זוכה להישגים מרשימים: כ- 25% הצלחה מתוך סך כל התיקים שהופנו
לגישור, עובדה העשויה להפחית במשך השנים גם את העומס בבתי המשפט. הישג זה משמעותי, במיוחד לנוכח העובדה שעלותו של הפרויקט למערכת בתי המשפט נמוכה מאד. הפרויקט מנוהל באופן מקצועי ומלווה במערך השתלמויות, מדידה, הערכה ומשוב, לטובת התחום כולו ובעלי הדין המעורבים. כתוצאה מהפרויקט, לא מעט מגשרים הפכו את הגישור לעיסוקם המרכזי ומקור פרנסתם העיקרי (דבר אשר עד אז היה חלקם של מתי מעט).

לדעת הכותב, אחד הדברים המשמעותיים שקרו בתחום הגישור הוא הפריחה של הגישור הקהילתי. בשנים האחרונות צמחו עשרות מרכזי גישור בקהילה, קמה התאחדות חזקה ומשתפת פעולה ובמרכזים רבים מתקיימים שיתופי פעולה מרתקים בין המרכז לגופים אחרים בקהילה (לוד כדוגמא).
מגשרים, ברובם מתנדבים, תורמים לקהילה בה הם חברים.

כוחות השוק פועלים אף הם ומסייעים למגשרים להתארגן מחדש ולבסס מוסדות חדשים או לחדש מוסדות קודמים. גם לשכת עורכי הדין על גופיה השונים, ממלאת באופן חלקי את הלאקונות שנוצרו. קורסי הגישור וקורסי הפרקטיקום שהלשכה מקימת מלאים לעייפה (כן, כן, זו אותה לשכה שחבריה התנגדו בעבר בצורות שונות לגישור ו/או להכשרה בגישור). תיקים רבים מופנים לעורכי דין מגשרים באמצעות המוסד לגישור.

הצלחה בגישור תלויה בשילוב כוחות של שלושה גורמים: המדינה על זרועותיה השונות - במיוחד משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט; לשכת עורכי הדין (שמאז הבחירות עדיין לא תפעלה את פורום יישוב הסכסוכים); וציבור המגשרים. שילוב הכוחות, שיפור המקצועיות, שיפור השיח של המגשרים בינם לבין עצמם והימנעות מפוליטיזציה של התחום מחד ומשפטיזציה שלו מאידך - כל אלה יביאו לפריצת הדרך הבאה.


*עו"ד נוי ארז, מומחה לגישור ואתיקה של גישור.
מייסד (בשותפות) גישורים אי. די. אר בע"מ.