• תגיות:

בימ"ש השלום בירושלים קבע, כי אדם שמחזיק מקלט טלוויזיה, חייב לשלם אגרת טלוויזיה, גם אם הוא לא מצליח לקלוט במכשיר הטלוויזיה שלו את שידורי רשות השידור.

המבקש הוא אדם, אשר מחזיק בביתו מוניטור שהוא לכאורה מקלט טלוויזיה. מדובר בממיר דיגיטלי, שבאמצעותו אפשר לקלוט שידורים דיגיטליים, אך לא שידורים אנלוגיים, כפי ששידרה רשות השידור עד ה-15 בינואר 2008. על כן, המבקש, אשר מעוניין כי ביהמ"ש יקבע כי הוא פטור מלשלם אגרה וכי יש לבטל את העיקולים שהוטלו ע"י רשות השידור בשל אי תשלום אגרה, לא היה יכול לקלוט באמצעות הציוד שיש בביתו את שידורי רשות השידור עד ה-15 בינואר 2008, אלא רק את שידורי ערוץ 2 וערוץ 10.
המבקש טען, כי  למעשה רק בספטמבר 2008 ילדיו מצאו הוראות לכיול המכשיר באינטרנט ובבית, ועל כן רק ממועד זה התחיל לקלוט בביתו את שידורי רשות השידור.

רשות השידור טענה מנגד, כי אין לפטור את המבקש מתשלום אגרה, שכן  די בעצם ההחזקה במקלט טלוויזיה כדי להקים מקור לחיוב באגרה.

הפטורים מתשלום אגרה הם מפורשים
השופטת אנה שניידר דנה בבקשה, ונדרשה לשאלה: מהו המבחן על פי חוק רשות השידור ותקנות רשות השידור לחיובו של אדם באגרה.
השופטת קבעה, כי הגישה הנכונה היא זו של רשות השידור, שכן מדובר במבחן פורמאלי- די בכך שאדם מחזיק במקלט טלוויזיה, כדי לחייב אותו בתשלום אגרה, ואין זה משנה שהוא לא היה יכול לקלוט את השידורים של רשות השידור.
השופטת הוסיפה, כי נושא הפטורים מאגרה מוסדר בתקנות בצורה מפורשת, והמקרה של חוסר אפשרות לקלוט את שידורי הטלוויזיה של רשות השידור לא כלול בהם.
" אילו התכוון המחוקק לפטור אדם מהאגרה במקרה של חוסר אפשרות לקלוט את שידורי רשות השידור עקב סוג המכשור המצוי בביתו - היה מסדיר נושא זה במפורש בחקיקה", כתבה השופטת בפסק הדין.
בהתאם לכך נדחתה בקשתו של המבקש לפטור מאגרה ולביטול עיקולים.
(ה"פ 670/08 דני מינצר נ' רשות השידור).