בקשת החנינה של קצב - האם מוקדמת מדי?

לאחרונה פורסם, כי גב' גילה קצב הגישה לנשיא המדינה, שמעון פרס, בקשת חנינה עבור בעלה, משה קצב, אשר הורשע כזכור בעבירות אינוס ובעבירות מין נוספות. זאת, לאחר שריצה עשרה וחצי חודשים מתוך העונש של 7 שנות מאסר שנגזר עליו בבית המשפט. משפחת קצב טוענת בבקשה, כי משה קצב לא זכה למשפט הוגן.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פיצויים בגין הטרדה/תקיפה מינית

מסר בעייתי לגבי שוויון בפני החוק

ע"פ מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, הגשת בקשת החנינה של משה קצב בשלב זה, כעשרה חודשים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונשו, ומבלי שהוא עבר תהליך כלשהו והוכיח כי הוא ראוי להקלה בעונשו, היא לא רק מוקדמת ומביכה מדי, אלא מעבירה מסר בעייתי, אם תתקבל, לגבי מושג השוויון בפני החוק.

צריך לזכור ששתי ערכאות שונות קבעו שמשה קצב ביצע שורת עבירות מין תוך שימוש לרעה בכוחו וניצול תלות ומרותו ראו בהתנהגותו זו משום שחיתות, מעילה באימון, כוחנות, הטרדות מיניות, מעשים מגונים ואינוס וכי הנסיבות המחמירות נוכח רום מעמדו,  ועשיית המעשים תוך ניצול סמכותו כשר ונשיא כלפי הכפופות לו ונוכח פער הגיל והמעמד שביניהם, רק מעצימות את הפגיעה ובוודאי לא צריכות לשמש כנימוק להקלה בעונשו.

מרכזי הסיוע: קצב אינו ראוי לשחרור מוקדם

לדברי ליאת קליין,  היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע: "עבריין מין, בוודאי כזה שאינו לוקח אחריות למעשיו, אינו ראוי לשחרור מוקדם מבלי שעבר טיפול כלשהו. צריך לזכור שהחוק קובע כי כל החלטה על שחרור מוקדם, שאיננה זכות קנויה, חייבת להביא בחשבון לא רק את השיקול הציבורי, אלא גם להעביר מסר של צדק עבור אותן נשים אמיצות, שנותרו פגועות ומצולקות גם לאחר שהסתיים ההליך הפלילי ולהם, למרבה הצער, אין אפשרות ל"חנינה" מהסבל הרב שנגרם להן."