5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

באילו מקרים על תוכנית טלוויזיה לפרסם אזהרה בדבר התכנים המוצגים בתוכנית? מהי המידה בה יש לצפות, כי פעולות אשר נראות על המסך הקטן יבוצעו מאוחר יותר בבית ע"י קהל הצופים? מהו הדין לגבי קטינים? כיצד יש להזהירם ובאילו מקרים?

לשאלות אלו ונוספות יידרש בקרוב בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליו הוגש כתב תביעה, כפי שפורסם לאחרונה בתקשורת.
בכתב התביעה מתואר מקרה מצער, עת קטין בן 8,  אשר צפה בניסוי שנערך בערוץ ייעודי לילדים, החליט לחקות את הניסוי בביתו, ללא השגחה. הקטין  ניסה להכניס מקל שיפוד לתוך בלון מבלי שיתפוצץ- כפי שראה זמן קצר לפני כן, וכתוצאה מכך נפגע באופן קשה בעינו מן השיפוד ונותר נכה לצמיתות.

הטענה המרכזית של הורי הקטין היא, כי על תוכנית הטלוויזיה היה להזהיר את הילדים הצופים בה, באופן מפורש, כי אין לערוך את הניסויים המבוצעים בתוכנית בביתם.

טענה מרכזית נוספת, היא אי הגבלת הגיל המותר לצפייה ואי התאמת התוכנית- לגיל בו עולה רמת ההבנה הנוגעת לעריכת ניסויים הנצפים בתוכניות טלוויזיה.

הגנה על קטינים
במדינת ישראל קיימים חוקים ותקנות, אשר באים להגן על קטינים מפני תכנים שאינם מתאימים לגילם בשידורי הטלוויזיה. החוק  מעניק שני כלים עיקריים להגנה זו: ע"י סיווג התוכנית לגיל המתאים תוך הצגת סימן ויזואלי מתאים, וכן בהגבלת זמן השידור של שידורים שהמוצג בהם אינו ראוי לגילאים מסוימים. יחד עם זאת, החוק מכוון בעיקר לתכנים בעלי אופי אלים או  מיני.

האם היה מקום לצפות מראש את התוצאה?
מקרה זה מעט שונה ולכן יש לשאול, האם היה על ערוץ הטלוויזיה לצפות, כי בעקבות הצגת ניסוי כאמור, ללא אזהרה מתאימה, עלול אחד הצופים הקטינים לבצע את הניסוי בביתו, ותוך שימוש בכלי חד ומסוכן להיפגע.
ילדים הם סקרנים, ומפאת גילם- שיקול דעתם וכושר השיפוט שלהם אינו בוגר דיו על מנת להעריך את המסוכנות שקיימת, אם קיימת, בחיקוי מעשים המבוצעים בתכוניות טלוויזיה. במקרה מסוג זה, היה על ערוץ הטלוויזיה לצפות, כי הניסוי המסקרן הינו מושא לחיקוי על ידי הצופים- הקטינים, ולכן שימוש בכלים חדים כגון שיפוד עלולים להוביל לתאונה.

על תוכנית הטלוויזיה היה לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להקטין אפשרות לחיקוי ע"י ילדים, בין אם באזהרה מפורשת כי הצפייה אסורה לילדים מתחת לגיל מסוים או, יתרה מכך- וככל שהתוכנית אכן מיועדת לקטינים, לאסור שימוש בחפצים מסוכנים ובפרט כאלו הנגישים בכל בית.
כך, בין היתר,  יבחן בית המשפט את מצב הדברים בבואו לקבוע את מידת האחריות של ערוץ הטלוויזיה לפגיעת הקטין.

מפאת גילו של הנפגע קיימת חשיבות זניחה עד מבוטלת לשיקול דעתו. יחד עם זאת בהחלט ייתכן וביהמ"ש יידרש, לבקשת הנתבעת, להכריע בנוגע למידת האחריות של הורי הקטין.

בחינת אחריות ההורים
יש לזכור, כי התאונה אירעה בביתו של הקטין, תוך סבירות גבוהה להימצאות של מי מהוריו או מבוגר אחר בבית. לכן יש לבחון, כפי שעשה ביהמ"ש במקרים אחרים בהם נפגעו קטינים, באיזו מידה, אם בכלל, פעלו ההורים כהורים אחראים ונקטו באמצעים סבירים על מנת למנוע את המקרה.

עם זאת, אין ספק, שהעדר אזהרה מצד תוכנית המיועדת לקטינים (ככל שאכן לא היתה כזו- כנטען) בדבר הסיכונים בביצוע ניסוי מסוג זה ע"י קטין, תוך שימוש בכלי חד, יעמוד לרועץ בפני גוף התקשורת ועשוי להביא בסופו של דבר לפיצוי התובעים בגין נזקיהם.