zap group mishpati logo

הגברת האכיפה בדיני עבודה - החוק החדש

החוק החדש צפוי להגביר את האכיפה של דיני העבודה ולהגן, בין היתר, על לעובדים ומעסיקים בתחום האבטחה, הסעדה והניקיון, הנמנים עם העובדים החלשים ביותר במשק הישראלי

03.12.12
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'
הגברת האכיפה בדיני עבודה - החוק החדש

5,000 ש"ח בשל אי ניהול פנקס חופשה - מי ישלם?
ביום 19.6.12 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. החוק עתיד ליצור מציאות חדשה ולשנות את כללי המשחק בדיני העבודה, ונועד להגביר ולייעל את האכיפה של דיני העבודה.
החוק החדש עלול לחשוף מעסיקים רבים בפני הטלת עיצומים כספיים. כמו כן, החוק מטיל מעתה אחריות ישירה על מזמיני שירותים ביחס לאבטחת זכויתיהם של עובדי קבלן בתחומי ההסעדה, האבטחה והניקיון, ומטיל אחריות אישית על מנהל של רשות ציבורית בגין הפרה של חוקי העבודה ברשות. 

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

היקף העיצום משתנה מהפרה להפרה, "מהקל אל הכבד" ויכול לנוע בין 5,000 ₪ ל- 20,000 ש"ח, ואף לסכום של 35,000 ש"ח, בהתאם לחומרת ההפרה. דוגמא להפרות ניתן למצוא כאשר מעביד לא מנהל פנקס חופשה או פנקס שעות עבודה. הפרה נוספת הינה כאשר מעסיק לא מציג מודעה לפי חוק שכר מינימום או לא משלם שכר מינימום ו/או שעות נוספות. מכל מקום, כאשר מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת, הסכומים עלולים להיות גבוהים יותר.

הפרה, זכות טיעון וזכות ערעור
בשלב הראשון, כאשר נודע למפקח על הפרה של דיני העבודה מצד מעסיק מסוים, הוא ישלח למעביד הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי. לממונה יש שיקול דעת, והוא רשאי לשלוח במקום הודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי, התראה מנהלית לפיה על המעביד להפסיק את ההפרה.

על פי החוק, בשני המקרים יש למעביד זכות טיעון בכתב, תוך 30 יום. כאשר מדובר בהתראה המנהלית, המעביד יכול לבקש לבטל את ההתראה, ולטעון כי הוא לא ביצע את ההפרה או המעשה שביצע אינו מהווה כלל הפרה. כאשר מדובר בכוונת חיוב, הממונה נדרש להחליט אם להטיל על המעביד עיצום כספי והוא רשאי להפחית את סכום העיצום. דבר הטלת העיצום הכספי ופרטים נוספים לגביו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

כך או כך – מומלץ ליישם תמיד את זכות הטיעון. זאת, משום שאם המעביד לא הגיש את טענותיו בתוך 30 יום, יראו בהודעה על כוונת חיוב, כדרישת תשלום. בהמשך, ככל שהממונה מחליט לא לבטל את הדרישה לתשלום עיצום כספי, למעביד יש זכות להגיש ערר (תוך 14 יום) או ערעור (תוך 45 יום) על ההחלטה בפני בית הדין האזורי לעבודה. ועדת הערר או בית הדין רשאים להורות על עיכוב תשלום העיצום הכספי, וכן לבטל דרישת תשלום או להפחית את סכום העיצום הכספי.

מנכ"ל – כבר לא ניתן לעצום את העיניים!
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מטיל מעתה אחריות אישית על מנכ"ל החברה במטרה למנוע הפרות של חוקי העבודה. מצב זה שונה לעומת המצב ששרר בעבר, אז המנכ"ל היה יכול לעצום את העיניים.
מכל מקום, מעתה המנכ"ל חייב לנקוט את כל האמצעים (הסבירים) למניעת הפרה של הוראת חיקוק בידי החברה, וככל שהחברה הפרה הוראת חיקוק, הממונה מטעם משרד התמ"ת רשאי לשלוח למנכ"ל התראה שלפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה. אם בכל זאת לא ננקטו אמצעים, החוק מאפשר להטיל על המנכ"ל עיצום כספי, באופן אישי, בסך אלפי שקלים. למען הסר ספק, החוק החדש אוסר על רכישת פוליסת ביטוח מפני עיצומים כספיים שיוטלו לפי החוק, ונקבע בו כי "התקשרות בחוזה לביטוח כאמור בטלה". 

מעסיקים ועובדי קבלן בתחום האבטחה, הסעדה וניקיון
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מתייחס גם באופן פרטני לעובדים ולמעסיקים בתחום האבטחה, הסעדה והניקיון, הנמנים עם העובדים החלשים ביותר במשק הישראלי.

בעוד העיצומים הכספיים רלוונטים לכלל המעסיקים בישראל, החוק החדש נוקט מאמצים כבירים כדי להגן על זכויותיהם של העובדים החלשים בתחומי האבטחה, הסעדה ובניקיון, במטרה להבטיח את זכויתיהם. החוק החדש מבטל את ההפרדה בין חברות קבלן למזמיני שירותים בתחומי האבטחה, הסעדה והניקיון, ומטיל אחריות על מזמיני שירותים, שכבר לא יוכלו להתעלם מהפגיעה בזכויות העובדים. כך, מזמיני שירותים יהיו מחויבים לנקוט אמצעים סבירים על מנת לפקח על תנאי העסקת עובדי הקבלן, חרף העובדה כי לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. בנוסף, החוק קובע את האפשרות להטיל אחריות אזרחית ופלילית כנגד מזמין שירות, ולא רק כנגד הקבלן המבצע. כמו כן, החוק החדש מאפשר להטיל אחריות פלילית על מזמין שירות שלא פיקח על עבירות שביצע הקבלן.

תפקיד חדש בא לעולם - בודק שכר עבודה מומסך
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה עלול לעורר, באופן טבעי, חשש רב אצל מעסיקים, שמא ימצאו את עצמם כמפרי חוק. לשם כך החוק יצר תפקיד חדש: "בודק שכר עבודה מוסמך", כאשר מי שרוצה להתמנות לתפקיד זה, נדרש לעמוד בתנאים הקבועים בחוק.
עיקר התפקיד הוא לערוך בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, ובאחריות שר התמ"ת וגופים נוספים, לקבוע הוראות לגבי תוכן הבדיקות, התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, אימות מידע אודות ביצוע תשלומים בפועל אופן עריכת הבדיקות, היקף הבדיקות ותדירותן. 

*הכותב הוא מנהל משרד בתחום דיני העבודה.
מאמר זו אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני אצל עורך דין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים