3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הולדה בעוולה? על לידת ילד בעל מוגבלות רפואית

אם ילד נולד עם מוגבלות כלשהי ונטען לגביו כי הגורמים הרפואיים יכולים היו לאבחן את המום במהלך ההריון (או בייעוץ גנטי אף לפני ההריון), לידע את ההורים באשר למוגבלות הצפויה לו ולאפשר להם לבצע הפלה או למנוע מלכתחילה את ההריון, הרי שההתנהגות הרשלנית של הגורמים הרפואיים יכולה להצמיח עילה של הילוד המכונה "חיים בעוולה" - כלומר חיים עם מום כתוצאה מההתנהגות הרשלנית. עילת התביעה של ההורים מכונה "הולדה בעוולה".

רוצים לשאול שאלה רלוונטית ולקבל תשובת מומחה?  היכנסו לפורום רשלנות רפואית בהריון ולידה

בפסק דין זייצוב נקבע על דעת חמשת שופטי ההרכב כי עומדת להורים עילה של הולדה בעוולה. לגבי שאלת קיומה של עילת החיים בעוולה של הילוד נחלקו השופטים. היו מהשופטים שקבעו כי הנזק שנגרם לקטין אינו בעצם גרימת החיים, אלא בגרימת חיים פגומים והיו שסברו כי יש להכיר בעילת התביעה של הילד רק במקרים חמורים ביותר בהם ניתן לקבוע שטוב היה לו לאדם לולא נולד, או - מנקודת מבטו של הילד - "טוב מותי מחיי".
במשך שנות דור (למעלה מ 25- שנה), ובהעדר הלכה מחייבת המכריעה בין שתי גישות אלה, יושמה "הלכת זייצוב" באופן בלתי אחיד על-ידי בתי המשפט השונים.

בית המשפט העליון התכנס לאחרונה (ע'א 1326/07 , ליאור המר נ' פרופ' עמית) בהרכב מורחב של שבעה שופטים לדון במספר ערעורים הנוגעים לעילת הולדה בעוולה וזאת על מנת להכריע בשאלות העקרוניות הנגזרות מסוגיה זו.

בפסק דין המר נקבעו הקביעות המהותיות הבאות:
הלכת זייצוב, אשר הכירה בעוולת הילדים - החיים בעוולה - תבוטל וזאת בעיקר נוכח הקושי הערכי לקבוע כי חיים במוגבלות יכולים להיחשב בעיני הילוד עצמו כנזק, ומאחר ומבחינה נורמטיבית אין זה ראוי כי בית משפט יקבע כי מוטב לו לאדם כלשהו הלוקה במוגבלות, לולא היה בא לעולם.

תחת העילה לילד תעמוד עילה להורים בגין הולדה בעוולה. עילה זו אינה מעוררת את הקשיים המוסריים שבתביעת הילד ומשמעותה כי עקב התרשלות נמנעה מההורים האפשרות לבחור שלא לגדל ילד בעל מוגבלות - על כל הקשיים והמשאבים הכרוכים בכך - באמצעות ביצוע הפלה חוקית.

קשר סיבתי :

על הניזוק להוכיח קשר סיבתי שבין התרשלות הרופא (או הצוות הרפואי) ובין הימנעות ההורים מביצוע הפלה. בית המשפט קבע בפסק הדין כמבחן עיקרי כי על ההורים להוכיח שוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקתו, לו היה העניין מובא לפניה.

שיעור הנזק וחישוב הפיצויים :

עילת ההורים הורחבה וההורים יהיו זכאים להוצאות העודפות הכרוכות בגידול הילד, המשקפות את צרכיו המיוחדים בשל מוגבלותו, כגון הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, דיור, ניידות וכד'. כמו כן, נקבע כי ההורים יהיו זכאים גם לפיצוי בגין הוצאות הקיום הרגילות של הילד לאחר שהגיע לבגרות, במקרה ויכולת השתכרותו נפגעה. ההורים יהיו זכאים בנוסף לפיצוי בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל) וכן לפיצוי של ממש בגין פגיעה באוטונומיה - פגיעה בזכות ההורים לקבוע כיצד לנהוג בקשר להריון.

עוד בנושא:

המדריך השלם על רשלנות רפואית בהריון ולידה


* עו"הד נועם שיפמן ויוסי גוטגליק, תחומי עיסוק המשרד: רשלנות רפואית ונזיקין.

* דוא"ל: gutshif@zahav.net.il