בקשה לייצוגית נגד רשות השידור

ביום 27.11.12 הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות השידור בגין גביית אגרת טלוויזיה שלא כדין.

עניינה של בקשה זו היא באגרת טלוויזיה שגובה רשות השידור מרבבות אזרחים, אשר כלל אינם מחזיקים ברשותם מקלט טלוויזיה המחויב על פי החוק באגרה, ורשות השידור בעזות מצח ובהפרה בוטה של החוק גובה מהם אגרה ככל מחזיק טלוויזיה אחר.

המטרה: הפסקת הגבייה הלא חוקית והשבת הכספים
מטרה של בקשה זו היא כפולה: ראשית, לגרום לכך שרשות השידור תחדל מגביית אגרת טלוויזיה שלא כדין מאנשים שאין להם את היכולת לצפות בשידורי טלוויזיה; שנית, להשיב למבקש וליתר חברי הקבוצה את הכספים אשר גבתה שלא כדין.

במה דברים אמורים? בתמצית, בחודש מרץ 2011 הופסקו בארץ השידורים האנלוגיים ושידורי הטלוויזיה עברו למערך שידור דיגיטלי בלבד. המשמעות היא, שללא החזקה הן במסך טלוויזיה והן בממיר לקליטת לשידורי עידן פלוס ו/או ממיר לשידורי לווין/כבלים - אין אפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה, ו"הטלוויזיה" יכולה לשמש כמסך בלבד.

מסתבר, כי ישנם אנשים רבים המחזיקים ברשותם את אותה "טלוויזיה" אשר למעשה אינה משמשת ואינה יכולה לשמש לבדה כמקלט טלוויזיה והיא בעצם מסך ללא יכולת קליטה. אנשים אלו למעשה מחזיקים ברשותם מסך בלבד ואינם יכולים (ואף אינם מעוניינים) לצפות בשידורי הטלוויזיה ומשתמשים בו כמסך בלבד (לצפייה בוידיאו, חיבור למחשב או למכשיר D.V.D וכד').

החלת מבחן פונקציונלי
בהתאם לחוק, החובה לשלם אגרת טלוויזיה חלה על מי שמחזיק מקלט טלוויזיה. באופן פשוט ביותר, מסך לבד איננו מקלט טלוויזיה ועל כן לא חלה על אדם המחזיק מסך, חובה לשלם אגרה.

יתירה מכך, הפסיקה קבעה, כי יש להחיל מבחן פונקציונאלי - ולבחון האם קיים פוטנציאל לקליטת שידורים.
באופן פשוט ביותר יש לקבוע, כי החל ממועד הפסקת השידורים האנלוגיים- ללא ממיר- אין פוטנציאל קליטה - ועל כן אין מקום לחייב אדם שאין ברשותו ממיר, באגרת טלוויזיה שכן אין בחזקתו "מקלט טלוויזיה".

המבקש הוא אדם שנגבתה ממנו האגרה שלא כדין החל ממועד הפסקת השידורים האנלוגיים. רשות השידור פנתה למבקש, ודרשה ממנו לשלם האגרה, בין היתר, עבור תקופה שלאחר הפסקת השידורים האנלוגיים. המבקש הסביר לנציגי הרשות בטלפון ובכתב, כי אין ברשותו ממיר ולכן אין לו פוטנציאל של קליטה, ועל כן אין לדרוש ממנו אגרה החל ממועד הפסקת השידורים האנלוגיים. המבקש אף ציין את פסק דינה של כבוד השופטת חנה פלינר מיום 3.4.12 (קולנוע חדש בע"מ נ' רשות השידור) הקובע, כי כיום מכשיר ללא ממיר, איננו בעל פוטנציאל קליטה המחייב בתשלום אגרה. רשות השידור טענה, כי מדובר בפסיקה של בית המשפט השלום ועל כן פסק הדין לא מהווה תקדים מחייב.

לשאלה כיצד אם כן ניתן שלא לחוב באגרה, רשות השידור טענה (באמצעות פקידה בטלפון) כי יהא על המבקש להזמין לביתו טכנאי מחשבים שיוציא את הטיונר, ויצהיר על כך. הסברים כי כיום (ומאז הפסקת השידורים האנלוגיים) מרכיב הטיונר איננו רלוונטי ליכולת או אי היכולת לקליטת שידורים, לא הועילו. בלית ברירה ועל מנת להימנע מצבירת חוב גדול יותר והליכי גבייה, נאלץ המבקש לשלם את האגרה תחת מחאה.

(ת"צ 51487-11-12 דניאל מה נעים נ' רשות השידור)

לאחר הגשת הבקשה לאישור, הגיעו למשרד הח"מ פניות רבות של אנשים המתארים כי סיפור דומה אירע גם להם: לאנשים רבים אין יכולת לצפות בשידורי הטלוויזיה ובכל זאת רשות השידור גובה מהם את האגרה ובחלק מהמקרים נוקטת באמצעי גבייה לרבות גביית קנסות ושכר טרחת עו"ד, פתיחת תיקי הוצאה לפועל, הטלת עיקולים וכו'. עצוב שרשות ציבורית מרשה לעצמה להתנהל מעל החוק.

*הבקשה לאישור תובענה ייצוגית זו הוגשה ע"י עו"ד אסף פינק ממשרד עו"ד יעקב פינק, המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות. עוה"ד אסף פינק ונועם צוקר מנהלים את פורום תביעות ייצוגיות בפורטל משפטי.