תאונת מסוע - האומנם תאונה "ישראלית" טיפוסית?

משרדנו נקרא לערוך חוות דעת מומחה בנוגע לתאונה "ישראלית" אופיינית. מקרה שהיה כך היה:

נוסע בנתב"ג נאלץ בפתאומיות וברגע האחרון לבטל את נסיעתו, לאחר שכבר מסר את המזוודה בדלפק הכרטוס. עקב כך נשלח סבל לאתר את המזוודה שכבר ירדה במסוע לעבר ריכוז המזוודות, ולהחזירה.

הסבל אכן הצליח לאתר את המזוודה, אך החליט שבמקום לשאת אותה בחזרה לאולם הדלפקים – יהיה פשוט וקל יותר להניח אותה על המסוע, ופשוט להפוך את כיוון הנסיעה של המסוע. הוא לא הסתפק בכך אלא עלה והצטרף בעצמו לנסיעה על המסוע.

הסבל רק שכח פרט אחד קטן: המסוע הארוך המוביל את המזוודות מדלפקי הכרטוס של הנוסעים אל עבר משטח ריכוז המזוודות - כולל גם שינויים בשיפוע, ולכן הוא בנוי משלושה קטעים: קטע ראשון אופקי, אח"כ קטע ירידה בשיפוע למפלס הנמוך יותר, ולבסוף שוב קטע אופקי. קצות קטעי המסועים במעבר מקטע לקטע הבא צמודים מאד זה לזה, על מנת שהמזוודות יעברו בקלות את המרווח ולא יתקעו באמצע המעבר.

הסבל לחץ כאמור על הכפתור ההופך את כיוון הנסיעה של המסוע התחתון, אבל שני הקטעים האחרים המשיכו לנוע בכיוון הקודם, כלומר: הקטע השני והקטע השלישי נעו זה לעומת זה, (כמו במסחטת כביסה של פעם).  כאשר רגליו של הסבל שעמד על המסוע הגיעו לקצה הקטע – הן נלכדו ונמחצו בין שני קטעי המסוע.

אגב, היו במקום שלטים המורים חד משמעית: "אין לעלות על המסוע".

אשם תורם ורשלנות רשות שדות התעופה

אז מי אשם כאן?  אין ספק שהסבל המאלתר והבלתי ממושמע תרם את תרומתו הנכבדה לאירוע. אבל, גם רשות שדות התעופה ומתכנן המסוע לא יצאו נקיים. היה על המתכנן למנוע את האפשרות ששני קטעי המסוע ינועו זה לעומת זה, ולא רק בגלל החשש מ"אלתור ישראלי אופייני". גם אילו היה הסבל נמנע מלעלות על המסוע , ללא ספק היה נגרם נזק למזוודה במפגש בין 2 הקטעים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין ותאונות

בחוות הדעת שהגשנו, הצבענו על האחריות המשותפת של כל הגורמים לעיל.  נמסר למשרדנו, כי לאחר האירוע אכן בוצע שינוי במערכת הפיקוד של המסועים, באופן שימנע את האפשרות לשנות כיוון תנועה של רק קטע בודד.

עוד בנושא:

סקירת פסק דין בנושא אשם תורם

 

*הכותב הוא מהנדס מכונות ומנהל  "שירותי הנדסה משפטית", מופיע כ- 20 שנה כמומחה בבתי המשפט. 

expert.engineering@gmail.com