ביה"ד: עובדת במשרת אמון זכאית לזכות הטיעון

מה דינה של עובדת המשמשת ב"משרת אמון" כמנהלת לשכת סגן שר, כשחילופי גברי במשרדה מתרחשים לאחר בחירות, בדיוק בזמן שהיא שוהה בחופשת לידה? עד כמה מחויבת המדינה כמעסיקתה של העובדת, בנסיבות שכאלה, בחיובים על פי חוק עבודת נשים בהקפדה על זכות הטיעון, ובכלל, בהתנהלות לפי אמות מידה מקובלות של תום לב? שאלות אלו ואחרות נדונו בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור של עובדת אשר עבדה כמנהלת לשכת סגן שר החוץ מגלי ווהבה במשרת אמון.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכויות נשים

קיום זכות הטיעון
בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב סגן הנשיאה  יגאל פליטמן, השופטות רונית רוזנפלד ולאה גליקסמן, נקבע כי אף שהעובדת הועסקה במשרת אמון, על מאפייניה המיוחדים, המדינה מחויבת על פי החוק להמשיך ולהעסיק את העובדת לאחר חופשת הלידה למשך תקופה בת 60 ימים לפחות. כמו כן נקבע, כי בעובדה שהעובדת מועסקת במשרת אמון אין כדי לפטור את המדינה  מהקפדה על קיום זכות הטיעון, ומהתנהלות לפי אמות מידה מקובלות של תום לב. בנסיבות המקרה הפרה המדינה חובותיה כלפי העובדת, תוך פגיעה בכבודה, כאדם וכאישה עובדת שזה עתה ילדה. על כן נפסק למערערת פיצוי כספי , כולל בשל עגמת הנפש שנגרמה לה.

העובדת הועסקה "במשרת אמון" כמנהלת לשכת סגן שר החוץ מגלי ווהבה במשך שנה, בהתאם לפרק 02.5 לתקשי"ר, עד שיצאה לחופשת לידה לרגל לידת בנה. על פי המפורט בחוזה העסקתה, תקופת ההעסקה היא מיום תחילתה בפועל ועד לסיום כהונת הממונה עליה. לפי החוזה, רשאית הממשלה להעסיק את העובדת במשרת אמון גם תחת הממונה הבא.

במהלך חופשת הלידה מונה מר דני איילון לתפקיד סגן שר החוץ. מי שהייתה בשעתו אחראית מטעם סגן השר החדש על גיוס עובדים, סיכמה עם העובדת במהלך חופשת הלידה, כי תשמש כמנהלת לשכה של סגן השר החדש. העובדת סייעה במהלך חופשתה להיערכות הלשכה החדשה, אלא שעוד לפני שהסתיימה חופשת הלידה הודיעה האחראית לעובדת כי לא תשמש מנהלת הלשכה. במקביל, ומבלי שהודע על כך לאחראית ולעובדת, פעל משרד החוץ לסיים את העסקתה של העובדת. בקשת המשרד מהממונה על חוק עבודת נשים להתיר פיטוריה נדחתה. נוכח חששה כי תפוטר, לא שבה העובדת לעבודה מיד בסמוך לתום חופשת הלידה, כי אם מאוחר יותר. כשחזרה, לא שולבה במשרתה הקודמת, לא התאפשר לה לפגוש את סגן השר, וזמן קצר לאחר מכן, לאחר 60 ימים מתום חופשת הלידה פוטרה על אתר, מבלי שניתנה לה אפשרות להשמיע טענותיה בעניין.  

הזדמנות אמיתית לשילוב בעבודה
בית הדין הארצי קבע כאמור, כי על אף שהועסקה במשרת אמון, חובה על המדינה, לאפשר חזרת העובדת מחופשת הלידה לעבודה, תוך מתן הזדמנות אמיתית לשילובה בעבודה. כמו כן הובהר, כי המדינה אינה פטורה ממתן זכות טיעון לעובדת או לעובד, שהועסקו במשרת אמון, שמבקשים לסיים העסקתם על רקע סיום כהונתו של נבחר.

נקבע, כי ענן של אי חוקיות וחוסר תום לב אפף את התנהלות המשרד כלפי העובדת. עקב כך נפסק לה פיצוי כספי בשיעור כולל של כ- 77,000 ₪. כמו כן נפסק לה סך של 35,000 שח בגין הוצאותיה בשתי הערכאות.  

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסקדין

 (עע 44309-05-11 שירי להב – מדינת ישראל)