4.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
תאונת דרכים עם נפגעים וללא נפגעים/ ראיון

1. לאחר אירוע תאונתי עם נזק גוף מה כדאי לעשות ו/או מה הדרך הראויה להתחיל ולטפל בבעיה הרפואית ?

לאחר תאונת דרכים, הדבר הבסיסי הוא הטיפול הרפואי והפינוי למוסד רפואי: לבית חולים או למוסד רפואי אחר. מדובר בפינוי עצמי אם זה אפשרי. אם נפגע בתאונה לא מרגיש צורך להגיע למיון, מומלץ לפחות שיגיע לקופ"ח ויתלונן על האירוע ועל המקומות בגופו בהם נפגע.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום תאונות דרכים

2. מה החשיבות של פירוט ומתן הסבר באשר לאופן קרות התאונה?

יש חשיבות אדירה לפרט במקום שאליו מגיעים לקבל טיפול מה היו נסיבות התאונה ועוד יותר- חשוב לפרט את כל האזורים בגוף שבהם נפגעתם, גם אזורים שהם פחות כואבים. זאת, משום שלרוב האנשים יש נטייה להתמקד באזור אחד בלבד, אך לאחר מכן פגיעות רבות, בייחוד הקלאסית צליפת שוט, הן פגיעות שמתעוררת בהמשך, ואז עולות טענות ע"י חברות הביטוח- "בחדר המיון הנפגע לא התלונן", אשר מעוררות קשיים באשר לקשר בין הנזקים שמתגלים במהלך הזמן לבין התאונה עצמה.

כאשר יוצאים מקופ"ח או מחדר המיון חשוב להסתכל על תעודת השחרור ולבדוק כמה נקודות חשובות: יש לוודא שאכן התעודות הללו מפרטות את כל התלונות הרפואיות שהתלוננו עליהן.
כמו-כן, יש לראות מה נרשם בתעודת השחרור (בביה"ח בעיקר) מבחינת נסיבות התאונה. על אדם לציין אם נפגע בתאונת דרכים ששייכת לעבודה או לא. לפעמים רושמים בתעודה: "מחלה/נפילה" ללא קשר לאירוע של תאונת דרכים, ואז נוצרת בעייתיות נוראית מבחינת קבלת פיצוי.

ישנה מדבקה בחדר מיון שעל גביה נכתב הסיווג של התאונה. חשוב להקפיד שנרשם כי זו תאונת דרכים או תאונת דרכים בעבודה. בפועל, נעשות במציאות טעויות רבות בעניין זה, וחברות הביטוח עושות מהטעויות "מטעמים". חב' הביטוח טוענות טענות בנוסח:" האדם נפל בבית, הלך לחדר מיון, התלונן, הלך לעו"ד ושמע שתאונת דרכים היא מקור טוב לפיצוי, ואז הלך לרופא שבוע לאחר מכן ואמר לו שמדובר בתאונת דרכים".
טענות נגדיות כאלו יכולות להימנע ע"י בדיקת סיווג התאונה ( מבחינה טכנית) ובדיקת מכלול הטענות שהנפגע מתלונן עליהן במיון או בקופת החולים.

3. האם תאונות המתרחשות בסמיכות לכלי רכב נחשבות גם הן לתאונות דרכים?

אנשים רבים לא מודעים לכך שירידה מרכב או כניסה לרכב נחשבות כתאונות דרכים לכל דבר ועניין. בדרך כלל תאונות כאלו מתרחשות ביציאה מהרכב. למשל: מגיעים הביתה, חונים, מוציאים את הרג ובשל סיבוך ברצפה- נופלים. האדם נחבל, וחבלה כזו נקראת תאונת דרכים. במקרה שהאדם יגיע לביה"ח, עליו לציין מפורשות שהוא יצא מהרכב, ולא רק שהוא "נפל". חייבים לקשר לרכב, כי ע"פ חוק עליה וירידה מרכב לנסיעה או בסיומה של נסיעה הינה תאונת דרכים.

דוגמא נוספת: אדם נסע  באוטובוס. הנהג עצר בפתאומיות, ואותו נוסע נפל באוטובוס ונחבל. חשוב מאוד שכשהנפגע יגיע למיון, הוא יאמר שנפל כתוצאה מכך שהאוטובוס עצר. חובה לקשר את הנפילה לכלי הרכב כדי שתחשב לתאונת דרכים.  
חשוב לציין, כי אדם שנפגע בתאונת דרכים בנסיעה בתחבורה ציבורית, צריך לפנות לחברת האוטובוסים, לדווח על התאונה ולקבל אישור בכתב על פרטי הנהג, האוטובוס ומקום התרחשות התאונה, שכן חברת הביטוח תדרוש את הפרטים הללו.
 
 
 
 

4. מהם המסמכים או הדברים שנדרש אליהם לאחר קרות אירוע תאונתי?
 
במקרה שהתרחשה תאונת דרכים, יש לצלם את התאונה עצמה, המקום שבו האדם נפגע (נזקי גוף ופח). זאת, כדי שלא יעלו טענות מצד חברת הביטוח לתאונה מזערית או לתאונה שלא היו במסגרתה נזקים. צריך שיהיו מספיק עדויות.

חשוב לגשת למשטרה ולדווח על אירוע תאונה במקרה של נזק גוף. אם אין נזק גוף- אין חובה. עם זאת, לגישת עו"ד כהן, לכל תאונה כמעט יש השלכות של נזקי גוף, ולו קטנים ביותר, ולכן חשוב לגשת למשטרה ולדווח. אחד הנזקים השכיחים הוא צליפת שוט, והסימפטומים יכולים להופיע אחרי מספר ימים או שבועות. לכן, מומלץ ללכת למשטרה בכל מקרה גם אם הפגיעה הגופנית היא מינורית. אם  הנפגע לא רוצה ללכת למיון, כדאי לפחות ללכת לקופת החולים ולדווח על האירוע, כדי שיהיה רישום.
 
בנוסף, יש לבדוק שיש תעודת ביטוח בתוקף.

חשוב לציין, שכשהנפגע הולך למיון, אחד הדברים הבסיסיים שביה"ח דורש כדי שהוא לא יחויב בהוצאות, הוא דו"ח משטרה. גם מד"א הרבה פעמים מבקשים אישור משטרה כדי שהחיוב יישלח ישירות לחב' הביטוח.

באשר למד"א- בעבר החשבונות שולמו ישירות ע"י חברות הביטוח, אך היום מד"א מערים קשיים. עו"ד כהן ממליץ, כי אם אדם מקבל חשבון ממד"א, שישלם ואז ידרוש החזר מחברת הביטוח כדי שמד"א לא יפתח בהליכי גבייה.
חריג אחד- אם התאונה היתה במסגרת העבודה-מ/אל העבודה, אפשר להביא אישור מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי, שהוא ישלם למד"א.

זאת ועוד, אם לאחר תאונה, הנהג הפוגע אומר שהוא מצטער, כדאי לנסות להשיג בכתב את הודייתו. היא עשויה לשמש ראייה חשובה בהמשך.

5. מתי או באיזה שלב כדאי לגשת לייעוץ משפטי ?

עו"ד כהן סבור, כי כדאי לקבל ייעוץ משפטי כמה שיותר מהר לאחר אירוע התאונה. חשוב לכוון את הלקוח/הנפגע ולתמוך בו משלב התאונה ועד שלב הפיצוי לרבות בשלבי הטיפול, ייעוץ רפואי נכון, המכונים הנכונים, הבדיקות והכל כדי לשלול בעיות או אם קיימות לתעד אותן, כדי שהנפגע יוכל לקבל פיצוי בגין התאונה.

6. האם שאלת האשמה או האחריות להתרחשות התאונה רלוונטית לזכאות לקבלת פיצוי בגין התאונה?

פעמים רבות אנשים חוששים לדווח במשטרה על תאונה שבה היו אשמים, כדי שלא יקחו להם את הרשיון, חוששים שלא יקבלו פיצוי, לא הולכים לחדר מיון כדי שהתאונה לא תיכנס לרישומים וכד'.
זו החלטה מוטעית, מכיון שע"פ חוק בישראל עובדים בשיטה של "ללא אשמה": יש ביטוח חובה אשר מחד חייבים לשלם, ומאידך מקבלים פיצוי בגין הנזקים גם אם הנפגעים אשמים או לא בתאונה למעט חריגים בחוק (תאונה באופן מכוון). גם אדם שנרדם על ההגה עדיין זכאי לפיצוי, במידה שנגרם לו נזק גוף.

7. האם יש רלוונטיות לנזק שנגרם לרכב לפיצוי שיינתן לנפגע בתאונה?

אין קורלציה מלאה בין נזק רכוש לפיצוי לאדם. היו מקרים שהנזק היה "טוטאל לוס", והאדם יצא ללא כמעט נזק גופני, או הפוך: נזק מינורי במישור הרכושי , אבל האדם היה בזווית לא נכונה כך שנזק הגוף שנגרם היה גדול.

חשוב להראות לחברות הביטוח שאכן היה נזק, שהרכב נלקח לתיקון,  להמציא דו"ח שמאי אם יש, קבלות בגין תיקון הרכב וכו'. זאת, כדי להראות שהיתה תאונה ותאונה אמיתית. הדבר מקבל משנה תוקף בתאונות אישיות- כשלא היתה מעורבות עם כלי רכב נוספים (התנגשת במעקה ביטחון למשל) שם סוגיית הנזק הרכושי בעלת משמעות גדולה. חשוב לצלם, ולהציג דו"ח שמאי. אם העל הרכב החליט לתקן את הנזק באופן עצמאי, עליו לשמור את הקבלה ולהציגה וגם לצלם את הרכב לפני התיקון כדי להראות שאכן הייתה תאונה שנגרם בה נזק, ושכתוצאה ממנה בעל הרכב נפגע.

8. האם ניתן וכדאי לסיים במהירות את הליכי התביעה כנגד חברת הביטוח בגין התאונה?

כולם רוצים לסיים את ההליכים במהירות כדי לקבל את הכסף מחברת הביטוח, אך לעיתים החיפזון הוא מהשטן. לעיתים הנזקים לא מתגבשים ולפעמים גם לא מתקבלים סמוך לאחר התאונה, ואז קשה לדעת מה גובה הפיצוי שאכן יגיע לנפגע.

לעיתים לאנשים אין כח והם רוצים לסיים בזריזות את ההליכים. הבעייה היא, שבשלבים הראשונים חב' הביטוח מציעה סכומים מאוד נמוכים, ואם לאחר כמה זמן מתגלות בעיות רפואיות, המבוטח לא יוכל לטעון טענות כנגד חברת הביטוח ולקבל פיצוי נוסף. מרגע שמקבלים פיצוי וחותמים לברת הביטוח, אין אפשרות לטעון בהמשך בדבר החמרה במצב.

באשר לשאלה כמה זמן כדאי להמתין, עו"ד כהן סבור, כי צריך לבצע בדיקות מעמיקות כדי לוודא שאין בעיות. הגילוי של אותן בעיות הוא פרוצדורה שלוקחת מספר חודשים.
ההלכה אומרת שבין 10 חודשים לשנה מתגבשת הנכות והיא נעשית קבועה.

כאשר אדם נפגע בתאונה, אפשר לדעת לאחר 3-4 חודשים ולאחר ביצוע בדיקות הדמיה את הכיוון באשר לפיצוי- אפשר לקבל הבנה ראשונית אם נגרם לו נזק משמעותי בר פיצוי.

אח"כ יש המשך טיפולים רפואיים, טיפולי פיזיותרפיה משלימים וכו', אך יחד עם זאת לאחר 3-4 חודשים אפשר לקבל קנה מידה אם התיק יכול להיות תיק של נכות. בהנחה שיש ממצאים, אי אפשר לסיים את התיק מיידית, כי חברת הביטוח וגם הרופאים רוצים לראות מה יקרה בהמשך- האם מדובר בנכות צמיתה או לא צמיתה.
 
עוד בנושא:
 

*עו"ד איל כהן ממשרד כהן קריסי. דוא"ל: eyal@cgkh.co.il.