פונדקאות בישראל - מסגרת החוק, ההליך והצדדים

חוק הפונדקאות חוקק בישראל ב- 1996. מדובר בחוק כללי המתייחס לעקרונות שעל פיהם תהליך הפונדקאות צריך להתנהל.

משחוקק החוק מונתה ועדה הכפופה למשרד הבריאות, שתפקידה היה לקבוע נהלי עבודה. הועדה החלה את ישיבותיה רק לאחר חצי שנה מיום שהחוק נכנס לתוקף, ולקח זמן רב עד שתוקנו תקנות שאפשרו את ישום החוק בפועל.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פונדקאות

בתחילה התקנות התייחסו לדרך הגשת המסמכים לוועדה. מאוחר יותר החלה הועדה לרדת לפרטים והתייחסה גם לשאלה מה יכללו האבחונים הנערכים לצדדים, מה יהיו הקריטריונים לאישור המועמדים, ומה יכלול חוזה ההתקשרות, תוך פירוט סיטואציות שונות שעשויות להתרחש במהלך פונדקאות.

עבודת הועדה היתה בתחילה בתהליך של ניסוי וטעייה. כמו כן חברי הועדה שהם אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, המשפטים, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית, בדקו מקרים דומים בעולם והשוו אותם למצב הפונדקאות בישראל.

לעיתים החלטות הועדה היו זהירות מידי כמו כל גוף בראשית דרכו.

נהלי עבודה של הועדה

 בשנים האחרונות הועדה קבעה נהלי עבודה  שהגדירו בצורה ברורה יותר את דרישות החוק ובהדרגה החלק הביורוקרטי של התהליך הפך למובן וישומי יותר.

מטרות נהלי הועדה נחלקות לשני חלקים עיקריים:

הראשון - יצירת קריטריונים לאישור פונדקאית ולאישור הורים מיועדים (קריטריונים פסיכולוגים ורפואיים). מטרת הקריטריונים היא בניית כלי לניבוי הצלחת התהליך בקרב הורים מיועדים והאם הנושאת.

השני -  יצירת איזון בהסכם המשפטי בין הצדדים במטרה להגן על הצדדים במהלך התהליך.
הועדה בתוקף תפקידה אינה אוכפת את התנהלות הצדדים לאחר מתן האישור על ידה.
על אף שקיים חוזה ברור עדיין מדובר בתהליך רגשי ארוך שאינו מוכר לצדדים.

התמודדות הצדדים בתהליך הפונדקאות

ההתמודדות של הצדדים בתהליך הפונדקאות תלויה בשני מרכיבים משמעותיים:

הראשון-אישיות הצדדים והיכולת שלהם לנהל קשר לאורך זמן תוך התמודדות עם מצבים משתנים.
השני-אופן התרחשות התהליך מבחינה רפואית בעיקר המשפיע על התגובות הרגשיות של הצדדים למצב ואחד כלפי השני.

הצדדים המגיעים להליך הפונדקאות מקבלים את ההחלטה ממקום רציונלי, אך התהליך הרגשי מתרחש לאורך כל התהליך ועד הלידה.

מערכת היחסים שנבנית בין זוג לפונדקאית אינה מוכרת לצדדים ממערכות יחסים קודמות, ולכן הם לא יכולים לצפות כיצד יהיה נכון עבורם להתנהג ואיזה התנהלות של יחסים תסייע בהשגת המטרה.
לעיתים ההתלות בחוזה כפתרון לחוסר הודאות היא נדבך אחד בלבד, אך היכולת לניהול מערכת יחסים היא הנדבך החשוב יותר.

ליווי של אנשי מקצוע

ליווי של אנשי מקצוע שבהכשרתם הם עובדים סוציאלים או פסיכולוגים יכול לסייע לצדדים במספר מישורים:

הראשון- התייחסות לגורמים אישיותיים שונים במטרה להתאים פונדקאית להורים מיועדים, כך שהתהליך מבחינתם יהיה מוצלח גם ברמה החוויתית.

השני - ניתוח הצרכים והציפיות המודעים והבלתי מודעים שכל צד מגיע עמם לתהליך.

השלישי - החוויות הרגשיות הקודמות שאיתם מגיעים הצדדים לתהליך, כמו: אובדנים ורמת עיבודם, ניהול מערכות יחסים קודמות, היכולת להיפרד, עיבוד כעסים, תלות מול עצמאות, צורך בשליטה מול חוסר שליטה.

הרביעי -  מיפוי מבנה המערכות המשפחתיות מהם הגיעו הצדדים, דבר המנבא את רמת התמיכה לה יזכו הצדדים בתהליך.

החמישי - הגדרת הגבולות בתוך מערכת היחסים בין ההורים המיועדים לבין האם הנושאת. בחינת הגבולות בתוך המערכת הזוגית תוך התייחסות לקבל אורח חיים שונה ותפיסות עולם נוספות.

התערבות מקצועית מתאימה

ישנן מספר אפשרויות להתעבות מקצועית. ההתערבויות המקובלות הינן במספר רמות : פרטנית, זוגית, וקבוצתית.


במרבית הזמן מדובר בתמיכה, עידוד והכוונה. התערבות מקובלת נוספת היא התערבות בשעת משבר שיעילה מאוד במצבי משבר כמו שמירת הריון או קושי להשיג הריון בטיפולים חוזרים וכו'. התערבות זו הינה מקובלת מאוד בעולם הטיפולי ומראה שיפור די מהיר בתגובות הרגשיות.

ההתערבות הזוגית מאפשרת לכל אחד מבני הזוג להביע את רגשותיו באופן גלוי ולמצוא את מקומו בתוך התהליך ובקשר עם הפונדקאית
ההתערבות הקבוצתית מאפשרת לחלוק חוויות משותפות עם הורים מיועדים /פונדקאיות נוספים ובכך לקבל לגיטימציה לתחושות שהצדדים חשים.

לאתר "פונדקאות בישראל המרכז להורות"