נהיגה בשכרות - העבירה, העונש והזכויות

1. כיצד מוגדרת עבירת נהיגה בשכרות? מתי מתגבשת העבירה?

ההגדרה בפקודת התעבורה היא: מי שנמצא נוהג, כאשר בתוצאת בדיקת נשיפה כמות ריכוז אלכוהול בכמות עול על 240 מק"ג בליטר אחד של אוויר נשוף, נחשב לשיכור. כך גם אם ימצא בדמו של אדם מעל 50 מ"ג אלכוהול ב 100 מ"ל דם.

בשל שולי סטיית המכשיר, כפי שנקבע בפסק דין עוזרי בבית המשפט המחוזי, מוגש אישום רק כשהכמות עולה על 290 מק"ג.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום תעבורה

2. מה ההנחיות כיום לגבי בדיקת הינשוף ואמינותה?

בשורה של פסקי דין, המפורסם מבניהם- פסק דין עוזרי (מחוזי ירושלים) נקבע, כי מכשיר הינשוף הוא אמין.
יש נהלי בדיקה שהם נהלים פנימיים של המשטרה.
בהתאם לכך, ישנה פרוצדורה על פיה מתנהלת בדיקת השכרות. הבדיקה מחייבת המתנה של רבע שעה בה מוודא השוטר כי הנבדק לא אוכל, שותה או מעשן או מכניס משהו לפיו. רק לאחר מכן תתבצע בדיקת הנשיפה. לכל מפעיל ינשוף ישנם כללים להפעלת המכשיר, המחייבים למשל החלפת פיה כל נשיפה.

3. מה העונש הצפוי למי שנוהג בשכרות?

העונש המינימלי בחוק הוא שנתיים פסילה, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי. כאמור, זה המינימום.
לביהמ"ש יש סמכות מוקנית בחוק לרדת מהמינימום בנימוקים מיוחדים שיפורטו בפסק הדין.  נדיר שהשופטים יורדים מהמינימום.

וידאו: עו"ד איתן גורביץ' - מה דינו של נהג המסרב לבדיקת שכרות?

 

4. האם השופטים מחמירים או מקלים בעונשם של נהגים שנתפסו כאשר הם נוהגים בשכרות?

ראשית, יש הצעות לתיקון החוק- ליצור ענישה הדרגתית. עו"ד גולני סבור, שהעונש הקבוע היום בחוק הוא עונש דרקוני. לא הגיוני לפסול רשיונו של נהג ותיק שזו לו המעידה הראשונה למשך שנתיים.
ההצעה לתיקון החוק עדיין לא עברה עדיין קריאה ראשונה. ההצעה קובעת שיהיה מדרג בענישה. עו"ד גולני תומך בהצעה, שכן לדבריו ענישה אוטומטית של שנתיים פסילה עם סמכות מסויגת של בימ"ש היא שרירותית ובלתי מתקבלת על הדעת.

עו"ד גולני מציין, כי לדבריו פסילה למשך שנתיים היא עונש חמור, אך מכיון שמדובר בעונש המינימלי בחוק, אין עילה לקבול כי השופטים בארץ מחמירים כאשר ישנה ענישת מינימום דרקונית עם שיקול דעת מוגבל לשופט. הפיתרון הוא בתיקון החוק.

5. מהן זכויותיו של נהג אשר נתפס בטענה לעבירה של נהיגה בשכרות?

לנהג הנעצר לבדיקה יש זכות להתייעץ עם עו"ד ברגע שהוא מעוכב. שנית, בעניין הבדיקות: בדיקה במכשיר נשיפון- אין חובה בחוק שמייצרת סנקציה למי שלא הסכים להיבדק בדיקת נשיפון. עם זאת, סירוב להיבדק יכול לייצר את החשד המתאים לבדיקת הינשוף.

נשיפון הוא מכשיר כללי שנותן אינדיקציה אם יש או אין אלכוהול בדם, זאת ללא כמות. אם יש אינדיקציה לאלכוהול בדמו של הנהג עוברים לבדיקת הינשוף. בדיקת הינשוף- השוטר חייב להסביר לנאשם את המשמעות של הבדיקה והסנקציות על מי שלא מבצע בדיקת ינשוף: אם הנאשם מסרב אחרי שהוסבר לו משמעות הסירוב רואים אותו בחזקת שיכור! ואין זה משנה אם שתה או לא ואם הכמות היתה גבוהה או לא.

יש אפשרות לערוך בדיקת דם או שתן, והשוטרים רשאים לשלוח את הבדיקות לאיתור אלכוהול. מדובר במקרים שמסיבה כלשהי נראה שהחשוד מכשיל את הבדיקה או שלא מצליחים לבצע בדיקה מסוימת, או כאשר מדובר בנהג שהוא חולה אסטמה וכו'. בדיקות אלו נמצאות בשיקול דעת של המשטרה. כאמור, הכלל הוא כי אם החשוד מסרב להיבדק, אזי הוא בחזקת שיכור.

יש לציין, כי בסוף ההליך של נהלי הבדיקה (לאחר בדיקת ינשוף), מתחקרים את החשוד בנוגע לעבירת השכרות. שואלים אותו שאלות כגון: "כמה שתית?" וכד'. התשובות שנרשמות מפיו מהוות תחליף ל"חקירה באזהרה". על החשוד לדעת, כי הוא נמצא בחקירה, והדף עם התשובות יכול לשמש כראייה לכל דבר ועניין בבימ"ש. אמנם, לא צריך לסרב לענות, אבל חשוב להבין את המשמעות ולהבין כי מדובר בחקירה לכל דבר. אפשר לבקש להתייעץ עם עו"ד לפני שעונים. אם השוטר לא מאפשר לחשוד להתייעץ עם עו"ד, על החשוד לבקש מהשוטר לכתוב בדו"ח שלא אפשרו לו להתייעץ עם עו"ד.

6. מהם סיכויי ההצלחה של נהג שהואשם בעבירה של נהיגה בשכרות במשפט?

סיכויי ההצלחה תלויים בראיות. ישנם נהלי בדיקה. מהנסיון של עו"ד גולני, כשיש פגמים בבדיקה או בפרוצדורה, מנסים לסיים את התיק בהסדר לפיו תהיה ענישה קלה יותר, בהתאם לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בכל ניהול תיק קיים סיכון. על כן עדיף לעיתים למזער נזקים, לסיים הליך בענישה מוסכמת מופחתת, מאשר להסתכן בהרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות ולעמוד מול ענישת מינימום של שנתיים פסילת רשיון.

ברגע שישנם פגמים בראיות שנראים לעין והסיכוי להרשעה מתערער, קיים סיכון לכל צד. במקרים כאלה, המשטרה מוכנה בדרך כלל להפחית את האישום לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
בעבירה זו מינימום פסילה הוא של 3 חודשים בלבד, ואז ניתן ללכת לקראת נאשם ומרחב התמרון לענישה במסגרת הסדר הינו רחב יותר. לכל הסדר או ענישה בכלל יש לשקול נתונים נוספים, כמו: עבר תעבורתי ופלילי, ותק נהיגה, נתונים רלוונטיים לחומר הראיות דוגמת דו"ח המאפיינים שהיה בבדיקה וכו'.  בדרך כלל הענישה נעה בין 3 ל-11 חודשים פסילה.

עוד בנושא:

כל מה שרציתם לדעת על נהיגה בשכרות

בהכנת הכתבה השתתפה עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עורכת אתר משפטי.

עו"ד אביתר גולני מתמחה בתחום דיני התעבורה.