על מרוץ הסמכויות בין ביה"ד הרבני וביה"ד לענייני משפחה - ראיון עם עו"ד אליאס עובד

1. מהו מרוץ הסמכויות? כיצד הוא משפיע על הבעל מחד ועל האשה מאידך?

 מכיון שבדיני משפחה דנות שתי ערכאות בארץ, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, ולשתי הערכאות יש סמכות מקבילה בנושאים מסוימים, קיים העניין של מרוץ סמכויות. הכלל הידוע הוא, כי מי מבני הזוג שמקדים את האחר, כופה על בן הזוג השני את ההתדיינות בערכאה אליה פנה קודם.

המרוץ משפיע בכך שכל אחד מבני הזוג מנסה להקדים את השני ולפנות לאותה ערכאה שהוא חושב שתהיה טובה יותר עבורו. יש לא מעט עו"ד שסבורים שערכאה כזו טובה לאחד והשנייה טובה לאחר, שכן ישנה גישה רווחת בעיקר בקרב הציבור, לפיה בית הדין הרבני הוא ערכאה שטובה ונוחה לגבר וביהמ"ש למשפחה היא ערכאה שטובה לאשה.

רוצים לשאול את המומחים שלנו שאלה בנושא? היכנסו לפורום בית דין רבני

למציאת עו"ד משפחה באינדקס משפטי

2. האם כאשר אחד מהצדדים תופס סמכות, גורלו של הצד השני נחרץ? האם אפשר לערער על ההחלטה כי דיון יתנהל בבית הדין הרבני או בביהמ"ש למשפחה?

 

בהחלט ניתן לערער על ההחלטה. אם אחד הצדדים מקדים את השני זה עדיין לא סוף פסוק, ואפשר לנסות לערער ולהעביר את הדיון לערכאה אחרת. אבל, כדאי ומומלץ לשאול- האם יש צורך להעביר את הדין לערכאה אחרת? האם נכון לומר שהערכאה אליה פנה בן הזוג היא פחות נוחה? לא תמיד כך הם פני הדברים. לפעמים אנשים נלחצים לשווא מפני שבן הזוג הקדים, אך הלחץ הוא פסיכולוגי בלבד, שכן מבחינה משפטית טהורה אין שום הצדקה ללחץ.

הסיבה שאין שום טעם להילחץ מכך שבן הזוג הקדים היא יחסית פשוטה: נושא מזונות הילדים שהוא בדרך כלל תופס מקום נרחב בסכסוך הוא נושא שניתן להגיש לגביו תביעה עצמאית. כך למשל, גם אם הגבר הקדים את האשה והגיש תביעה לבית הדין הרבני, האשה יכולה לפנות לבימ"ש למשפחה בתביעה עצמאית של הקטינים, ואז אין שום משמעות בעניין הזה של מזונות הילדים לכך שהגבר הקדים ופנה לבית הדין הרבני.

3. האם כאשר בני הזוג פונים להליך של גישור עדיין מרחפת מעל סכנת מרוץ הסמכויות?

 

יש פסיקה בכל מיני כיוונים. באופן עקרוני יכול להיות שעדיין יש חשש שמי מבני הזוג, במקביל להליך הגישור, יפנה לאחת הערכאות. במקרים כאלה יכול בן הזוג השני לנסות ולומר שההקדמה הזו לא כנה ולכן לנסות לבטל אותה. במהלך הליך הגישור, ייתכן שניתן להחתים את הצדדים על התחייבות לפיה אף אחד מהם לא יפנה לערכאה משפטית, אולם עו"ד עובד סבור שאין זה נכון לעשות זאת.

לב ליבו של הליך הגישור הוא הוולונטריות שבו וידוע שכל צד יכול בכל רגע נתון לומר שאינו מוכן להמשיך ולפנות לערכאות. לא בטוח שהתחייבות כזו תעמוד במבחן בימ"ש ולא ראוי להחתים בני זוג על הסכם ביניים שקובע, כי כל עוד ההליך נמשך אין לפנות לבימ"ש. לדעת עו"ד עובד, צריך ליצור בין בני הזוג את האמון שהם הולכים לדרך נכונה, והוא שיגרום לכך שאף אחד לא יקדים את השני. עם זאת, במהלך הליך הגישור, העננה עדיין מרחפת.

4. האם  הדעה הרווחת, כי לבעל כדאי להקדים את האשה ולהגיש את התביעה לבית הדין הרבני ואילו לאשה כדאי להגיש את התביעה לבית המשפט למשפחה, נכונה?

 

הדעה הרווחת הזו "רווחת יותר מידי" ולא בצדק. ראשית, לגבי נושא מזונות הילדים: אין משמעות לכך שהבעל מקדים את האשה (ראו לעיל). שנית, בנושאים אחרים שבהם יש משמעות להקדמה, בכלל לא בטוח שהפסיקות בשתי הערכאות תהינה שונות, ובטח שהן לא תהינה שונות באופן שמוטב לגבר לפנות לרבני, למשל: בעניין מזונות אשה. מדובר בנושא שמי שמקדים כופה את הערכאה על הצד השני, ואם הגבר פנה לבית הדין הרבני, האשה לא יכולה לפנות בנושא זה לבימ"ש משפחה.

הדעה הרווחת אומרת, כי בתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק מזונות בשיעורים נמוכים יותר מביהמ"ש למשפחה. עם זאת, למיטב נסיונו של עו"ד עובד לא כך הם פני הדברים! בבימ"ש למשפחה, בחלק ניכר מהמקרים יושבות שופטות פמיניסטיות שדוגלות בשוויון, ושופטות אלו דווקא לעיתים קרובות לא פוסקות מזונות אשה מהטעם שהאשה עובדת או יכולה לצאת לעבוד ולפרנס את עצמה.

לעומת זאת, בבית הדין הרבני הגישה שמרנית יותר, לפיה תפקידו של הגבר לצאת ולפרנס והאשה היא עקרת בית. שם מקבלים בשוויון נפש אשה שלא עובדת ויפסקו לה מזונות. מכל זה עולה, שהגבר שפנה לבית הדין הרבני כדי שיפסקו לאשתו מזונות נמוכים, לא יוצא כשידו על העליונה, שכן אילו היה פונה לבית המשפט למשפחה, ייתכן שלא היו פוסקים לאשה מזונות בכלל.

ישנם אף פסקי דין שקובעים,  כי אשה שתמיד עבדה ובשל הליך הגירושין חדלה, ניתן שלא לפסוק לה מזונות ולהסתמך על פוטנציאל השתכרות. לדברי עו"ד עובד, בתי המשפט למשפחה לא אוהבים לפסוק מזונות אשה, שכן הם מנציחים את הסכסוך. הם משולמים עד למתן הגט, ותשלום מזונות אשה מאריך את אי מתן הגט, שכן אשה שמקבלת מזונות אשה יודעת שעדיף לה לא להתגרש כי אחרי הגט היא לא תקבל מזונות אלו.

בתי המשפט לא אוהבים הנצחת הסכסוך ומחפשים דרכים שונות כדי לא לפסוק לאשה מזונות אשה. זאת, בעוד שבתי הדין הרבניים חושבים שהאשה "חלשה יותר וכנועה", ולכן הנטייה היא לכיוון של פסיקת מזונות.

עו"ד עובד מוסיף, כי חשוב לציין שאם שתי הערכאות יגיעו למסקנה שיש לפסוק מזונות אשה, סביר שבביהמ"ש למשפחה השיעור יהיה גבוה יותר. אך, כאמור, יש משוכה גדולה שצריך לעבור שהיא הזכאות עצמה. משוכה זו, לדעת עו"ד עובד, לעיתים גבוהה יותר בביהמ"ש למשפחה.

נושא אחזקת הילדים- עו"ד עובד סבור שהפסיקות לרוב דומות במיוחד ביחס לאנשים חילוניים. הוא לא רואה שהאשה צריכה להילחץ אם בעלה הקדים אותה בנושא משמורת הילדים ועתר לרבני. עו"ד עובד צופה שהפסיקות תהינה זהות ע"פ רוב. גם כששני בני הזוג דתיים עו"ד עובד לא רואה משמעות רבה להקדמה של מי מבני הזוג. עשוי להיות הבדל רק אצל בני זוג כשאחד דתי והשני לא, שכן אז אולי תהיה משמעות לבן הזוג הדתי להקדים ולנסות לכפות חינוך דתי לילדים באמצעות פנייה לרבני. ועם זאת, מדובר במקרים מאוד מעטים. עוד יש לציין, כי כיום בתי הדין הרבניים נאורים ומתקדמים יחסית ויודעים שאם אדם החליט לנהוג כחילוני הוא ינהג כחילוני, ולעיתים עדיף לילד אשר מקבל חינוך חילוני, ללמוד במערכת חינוך חילונית מאשר לבלבל אותו.

 

5. באילו מקרים בית המשפט יקבע כי מדובר ב"מחטף", ויורה על העברת הדיון לערכאה אחרת?

 

אם רואים שהגבר הקדים את האשה בתביעת גירושין לבית הדין הרבני והתביעה אינה כנה, בית הדין יורה על העברת הדיון.

כדי שגבר יקדים את האשה הוא צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ואליה לכרוך בכנות את נושא משמורת הילדים, מזונות האשה וחלוקת הרכוש. אם בית הדין הרבני או בימ"ש יתרשמו שתביעת הגירושין לא כנה או שכריכת נושאי המזונות וחלוקת הרכוש או אחזקת הילדים אינם כנים, ניתן לקבוע שהסמכות מסורה לבית המשפט למשפחה. למשל: כשהבעל לא ממש רוצה להתגרש, והגיש תביעה רק משום החשש שהאשה תקדים אותו. במקרה כזה, אין משמעות להקדמה שלו, והסמכות תהיה לביהמ"ש למשפחה.

• עו"ד עובד עוסק בדיני משפחה ומגשר בענייני משפחה.