4.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
היזק ע"י כלב - האחריות, ההגנות והפיצוי

בימים האחרונים פורסם בתקשורת, כי כלב תקף נערה ואביה על חוף הים באשדוד. זו לא פעם ראשונה שמקרה כזה מדווח ומעורר עניין.
בשנת 1992 תוקנה פקודת הנזיקין, ונקבע כי במקרים בהם הותקף אדם ע"י כלב ונגרמו לו נזקי גוף חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב כדרך קבע לפצות את הניזוק.

פקודת הנזיקין קובעת באופן ברור, כי אין זה משנה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים –  במידה שנגרם נזק על הבעלים של הכלב לפצות את הניזוק.

עם זאת חשוב להדגיש, כי הוראת פקודת הנזיקין אינה חלה במקרים בהם: (1) היתה התגרות של הניזוק בכלב, (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו, (3) במקרה של הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

בשנת 2002 נחקק החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002, ושם נקבע בין היתר כי המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חציריו אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו ובאמצעות רצועה.

בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ה-2005 נקבע כי אורך הרצועה באמצעותה מוחזק כלב מחוץ לחצרים לא יעלה על 5 מטרים ובלבד שאורכה וטיבה יאפשרו למי שמחזיק בכלב לשלוט בו, בכל רגע, ולמנוע מהכלב להשתחרר ממנה או לפגוע באחרים. כן נקבע בתקנות כי בעליו של כלב שמוחזק בחצר, יציב בכל כניסה לחצר כאמור, במקום גלוי שלט שבו כתוב "זהירות כלב"; גודל כל אות בשלט לא יפחת מ-5 סנטימטרים.

העדפת האינטרס של עוברי אורח
המחוקק העדיף אם כן את האינטרס של עוברי-אורח תמימים על האינטרס של בעלי כלבים, אך מצד שני נתן הגנות לבעלים של הכלבים במקרים של "עושי-צרות" המתגרים בכלבים, של תוקפים ומסיגי-גבול.

כוונת המחוקק היתה אם כן כי כאשר אדם מחליט להחזיק בכלב עליו להפנים את הסיכון הכרוך בכך לרבות על ידי עשיית ביטוח הולם.

חוקי עזר עירוניים
במועצות השונות הותקנו חוקי עזר עירוניים בנוגע לפיקוח על כלבים. כך למשל, על פי חוק עזר לאשקלון (פיקוח על כלבים וחתולים), תשנ"ח-1998, החזקת כלב בתחום העירייה מחייבת קבלת רישיון מאת רופא ווטרינר הממונה על ידי העירייה אשר רשאי לסרב לתתו או לבטלו בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק העזר. כמו כן, סעיף 6 לחוק העזר מורה כי בעל כלב ימנע מכלבו לצאת מחוץ לתחום ביתו אלא אם הוא מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, הוא מובל ברצועה ופיו חסום בזמם שאינו מאפשר לכלב לנשוך, כאשר סעיף 14(א) לחוק העזר מסמיך את נציגי העירייה להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום על מנת לברר האם קוימו הוראות חוק העזר ולעשות מעשה הדרוש לביצוע הוראותיו.

בהתאם לפסיקות של בתי המשפט השונים, מוצדק לראות במי שהביא לחזקתו כלב כמי שנושא באחריות חמורה להיזק העלול להיגרם בעטיו של הכלב.

זאת ועוד. סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 קובע, כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי, כראיה לכאורה לאמור בהם. בהתאם לסעיף 42ג' לפקודת הראיות, נתבע אינו רשאי לסתור את תוכנו של פסק הדין הפלילי או של ראיה שכבר הוגשה או נשמעה במסגרת ההליך הפלילי, אלא ברשות ביהמ"ש וכאשר אין המורשע סותר את הראיה, הופכת הראיה מ"ראיה לכאורה" ל"ראיה כמעט מכרעת".

דוגמאות מהפסיקה
ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק לתובע אשר ננשך בעת שהגיש מים לכלב של מעסיקו, לאחר שריחם עליו, פיצוי בסך של 292,732 ₪ ובתוספת שכ"ד עו"ד בשיעור 20% מן הפיצוי וכן הוצאות משפט בגין 10% נכות שנותרה לתובע בידו.
(ת"א 47229-06 טישנקו איגור נ' בלומנפלד שלום ואח'- פסק דין מיום 14.4.11.)

ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק לתובע אשר ננשך ע"י כלב אשר קפץ מעל גדר פיצוי בסך של 194,252 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 40,000₪ והוצאות משפט בגין 10% נכות.
(ת"א (ת"א) 163576-09‏ ‏מוטי גולדמן נ' חולון מוטורס בע"מ, פסק דין מיום 8.1.13).

ביהמ"ש השלום בראשון לציון פסק לתובעת קשישה אשר נעה לאיטה ברחוב וכלבה צעירה ושובבה קפצה עליה ולו לצורך משחק וכתוצאה מכך נפלה ארצה, פיצוי בסך של כ-70,000 ₪ ושכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
(ת"א (ראשל"צ) 15857-06-10 סולטנה קמרי נ' איתן קציר פסק דין מיום 4.4.13).

עו"ד דותן לינדנברג מנהל את פורום מחלות מקצוע באתר משפטי.

לדף הפייסבוק

 לאתר של עו"ד דותן לינדנברג