3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
נולדו יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ - פסיקה תקדימית

פסיקת בתי הדין לעבודה נדרשה, בעיקר בעשור האחרון, לשאלת מעמדו של חבר קיבוץ כעובד של קיבוצו. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו בתי הדין על ההלכה לפיה בין החבר לקיבוץ לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אלא שאותם פסק דין עסקו, רובם ככולם, בנסיבות בהם היה מדובר בקיבוץ שיתופי ו"מסורתי".

בפסק דין שניתן לאחרונה (סע (נצ') 9261-03-11 אבי בן אהרון נ' דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 18.04.2013), קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (כב' הנשיאה ורד שפר) כי לאור השינויים המקיפים שחלו באורחות החיים של הקיבוצים המתחדשים, הרי שבכל הנוגע לקיבוצים אלו יש להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין החבר לבין הקיבוץ.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מושבים וקיבוצים

למציאת עו"ד בתחום דיני עבודה באינדקס משפטי

באותו מקרה, התובע, חבר קיבוץ, עבד במשך שנים רבות כמנהל המדגה של הקיבוץ. עד שנת 2001 היה הקיבוץ שיתופי לכל דבר. בשנת 2002 הוחלט על שינוי מהותי באורחות החיים של הקיבוץ ובין השאר הונהג בקיבוץ שכר דיפרנציאלי. במסגרת תהליך השינוי נעשה מכרז לתפקיד מנהל המדגה, והתובע נבחר שוב לתפקיד. בשנת 2011 פיטרה הנהלת הקיבוץ את התובע מתפקידו. התובע הגיש תביעה לקבלת סעדים כספיים בקשר להפסקת עבודתו, כשתחילה נדונה שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לקיבוץ.

שינויים מרחיקי לכת

בית הדין סקר את השינויים שחלו בקיבוץ, ביניהם העובדה כי החבר איננו מופנה עוד לביצוע עבודה במסגרת סידור העבודה הקיבוצי לפי שיקול דעת הקיבוץ, והאחריות למציאת מקום עבודה ולפרנסת בני ביתו מוטלת עליו, העובדה כי הכנסתו הכלכלית של כל החבר נגזרת מרמת הכנסתו, העובדה כי לכל תפקיד בענפי הקיבוץ נקבע שכר בהתאם למהותו והיקפו ומשולמים בגינו זכויות נלוות כחוק, וכן העובדה כי כושר ההתפרנסות של החבר כבר איננו קניינו של הקיבוץ.

בית הדין קבע, כי מדובר בשינויים מרחיקי לכת שלאורם אין עוד מקום לבחון את היחסים בין הקיבוץ לחבר, על רקע חברה שיתופית ושיוויונית, במסגרתה כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. מערכת יחסים זו, שהיה בה כדי לשלול יחסי עובד ומעביד- חדלה להתקיים. משכך, בית הדין קבע כי נשמט הבסיס להחלת ההלכה הפסוקה לפיה אין יחסי עובד ומעביד בין החבר לקיבוץ. בית הדין הוסיף ודחה את טענת הקיבוץ להמשכיות בין עבודת התובע במדגה מכוח היותו חבר הקיבוץ ומשום ששובץ שם במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ – לבין עבודתו שם לאחר השינוי באורחות החיים, תמורת שכר שנקבע והוסכם על ידי שני הצדדים.

נקבע, כי המשכיות זו נקטעה, עם החלת השינוי באורחות החיים, עם מתן ההזדמנות לתובע לבחור היכן יעבוד, עם בחירת התובע במכרז ועם קציבת שכר לתפקידו, שכן אלו סממנים המאפיינים יחסי עובד ומעביד ואשר נעדרו כליל ממערכת היחסים עובר לשינוי.

יחסי עובד-מעביד

הנה כי כן, מסקנתו של בית הדין היא כי עם השינוי באורחות החיים נולדו ונכרתו בין התובע לבין הקיבוץ יחסי עובד מעביד. כאמור, פסיקה זו הינה תקדימית ונכון להיום מדובר בהחלטה יחידה מסוגה.

כמו כן, טרם נשמעה עמדתו של בית הדין הארצי בעניין. יחד עם זאת, על קיבוצים לקחת בחשבון כי ייתכן שפסק הדין הינו רק "סנונית" ראשונה המבשרת את השינוי שיבוא בפסיקת בתי הדין. לפיכך, מוצע לקיבוצים מתחדשים לקבל ייעוץ משפטי שכן עליהם לקחת בחשבון כי במידה שהם ממשיכים שלא להעניק לחברים זכויות ככל עובד, ייתכן שהם חושפים עצמם לתביעות עתידיות בעקבותיהן הם עלולים לשלם סכומים גבוהים באופן רטרואקטיבי.

עוד בנושא:

יחסי עובד מעביד בקיבוץ - מהן האפשרויות?

* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי, ענף הלול וליטיגציה.
** המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.