4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
זכויות זוגות חד-מיניים בישראל

עד שנת 1988 מדינת ישראל השאירה על כנה "ירושה" שקיבלה מהחקיקה המנדטורית – סעיף בחוק העונשין האוסר על משכב זכר.

"כל אדם: 1. השוכב עם אדם שלא כדרך הטבע, או 2. השוכב עם בהמה, או 3. המרשה לזכר לשכב עמו (או עמה) שלא כדרך הטבע, יואשם בפשע ויהא צפוי לעשר שנות מאסר”.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זוגות חד מיניים

בשנת 1988 תוקן חוק העונשין תשל"ז-1977, ואיתו בוטל האיסור על משכב זכר. אמנם, כפי שעולה מלשון החוק המילה איסור משכב זכר לא נכתבה, אך פרשנות החוק ל"אדם השוכב שלא כדרך הטבע", הייתה למשכב זכר.
בהקשר זה יצוין, כי בשנות ה- 50 בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (דאז) השופט חיים כהן, המשטרה נמנעה מאכיפת האיסור כנגד בוגרים שקיימו יחסי מין בהסכמה. דא עקא, האיסור בחוק היה כלי שהשתמשו בו במקרים שבהם הופעלה אלימות או במקרים של יחסי מין עם קטינים.

השינויים, מאז ועד היום

מה השתנה ביחס המדינה כלפי זכויותיהם של קהילת הלהט"ב (להלן:"הקהילה"), מאז שנות ה- 50 בכלל ובפרט מאז סוף שנות ה-80, המועד שבו בוטל האיסור על משכב זכר?
כיום ניתן לומר ללא כל סייג, כי המועד בו בוטל האיסור על משכב זכר נתן את יריית הפתיחה למירוץ אחר השגת שיוויון מלא לקהילת הלהט"ב.

בשנת 1992 תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, כך שהתיקון לחוק אסר על הפלייה במקום עבודה בשל נטייה מינית. לראשונה, במדינת ישראל תוקן חוק אשר עסק בהפלייה על רקע נטייה מינית.

בג"ץ דנילוביץ

הישג זה הוביל בשנת 1994 לפס"ד משמעותי וחשוב בקהילה , בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ ובית הדין הארצי לעבודה. בג"ץ דנילוביץ, הוא הפס"ד הראשון של בית המשפט העליון, אשר יושב בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק, העוסק בהפליה על רקע נטייה מינית, ובו נקבע כי מעבידים אינם רשאים להפלות, במתן הטבות לעובדיהם, בין בני זוג ממין שונה לבני זוג מאותו המין.

כאמור, בשנת 1988 בוטל האיסור על משכב זכר, והחוק בישראל קבע את גיל ההסכמה למשכב זכר על 18 שנה, וזאת בשונה מגיל ההסכמה לקיום יחסי מין בין גבר ואשה אשר עומד על גיל 16 שנה. רק בשנת 2000  הושווה גיל ההסכמה למשכב זכר לגיל 16.

הסכמי ממון לבני זוג חד-מיניים

תחילת המילניום הביאה עימה שינויים מבורכים בקהילה, כך למשל הסכמי ממון/חיים משותפים בין בני זוג לאותו מין.
ס' 2 לחוק יחסי ממון התשל"ג-1973 מאפשר לביהמ"ש לאשר הסכמים בין בני זוג נשואים בלבד, דא עקא, שזוגות מאותו המין אינם יכולים להינשא זל"ז בארץ ומשכך אין באפשרותם לאשר הסכם ממון בהתאם להוראות חוק יחסי ממון.

לעומתו, ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995, מאפשר לאשר הסכמים בין בני זוג אשר אינם נשואים זל"ז ומתנהגים כידב"צ (ידועים בציבור).

לראשונה בתחילות שנות ה- 2000 אישר ביהמ"ש לענייני משפחה הסכם ממון/חיים משותפים שנערך בין שתי נשים לסביות ונתן לו תוקף של פס"ד.
בשנת 2004 פירש בית המשפט המחוזי בנצרת בעא 003245/03, את ס' 55 לחוק הירושה, וקבע כי המונח " איש ואשה" מתייחס גם לזוג מאותו המין. פירוש זה אפשר לגבר לרשת את עזבונו של בן זוגו המנוח, אשר עימו חי במשך עשרות שנים.

רישום במרשם האוכלוסין

אומנם מדינת ישראל טרם עשתה את הצעד האמיץ בהכרה בנישואין בין בני זוג מאותו המין, אבל בשנת 2006 ניתן בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, אשר חייב את משרד הפנים לרשום במרשם האוכלוסין כנשואים כל זוג אשר נישא בנישואין אזרחיים, גם אם אותו זוג הוא זוג מאותו המין (באותו מקרה פנו מספר זוגות גברים שנישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בקנדה).

אימוץ אצל זוגות חד-מיניים

עוד באותה השנה אישר בג"ץ את אימוצן החוקי של טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת.

 בעקבות פס"ד ירוס-חקק הוציא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז(דאז) הודעה כדלקמן:
 "ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל."
לאחר כשנתיים אישר ביהמ"ש לענייני משפחה לגבר לאמץ את ילדו של בן זוגו אשר נולד בהליך פונדקאות בהודו.

זאת ועוד, משרד הפנים רתם אף הוא מעצמו ואישר נוהל ידועים בציבור גם לגבי זוגות מאותו המין, אשר מאפשר איחוד משפחות בין בני זוג מאותו המין.
כמו-כן, המונח "בן זוג" פורש גם לבני זוג מאותו המין לצורך קבלת קצבת שארים.

עיריית ת"א - צעד אחד קדימה

לציין, כי עיריית ת"א הלכה צעד אחד קדימה ומעניקה כיום לזוגות חד מיניים את אותן זכויות אשר יש לבני זוג נשואים, בכל אשר קשור למתקניה של העיר.

מדינת ישראל - מקום טוב ביחס לשאר המדינות

אין כל ספק, כי מאז הקמתה של מדינת ישראל, היא מתקדמת בצעדי ענק לשיוויון זכויות בקהילה הלהט"ב.
דא עקא, טרם אושרו נישואים חד מיניים וטרם אושר הליך של פונדקאות, אך בראייה רחבה ובהשוואה כלפי יתר מדינות העולם, מדינת ישראל נמצאת במקום טוב בהענקת זכויות לקהילה.

ישראל היא אחת המדינות אשר מעניקה אפשרות לבן זוג לאמץ את ילדו של בן זוגו, כמו כן, נוהל ידועים בציבור במשרד הפנים הוא נוהל ייחודי ואשר לא ניתן למצוא אותו במדינות זרות רבות. (לדוגמה: בארה"ב טרם אישרו נוהל שכזה).

אין כל ספק שהצעד הבא אשר מתבקש ממדינת ישראל הוא מתן אפשרות לקהילה להקים משפחה, להינשא זל"ז ואף להביא ילדים לעולם, הן בדרך של פונדקאות והן בדרך של אימוץ ארצי.