4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
מעצר (מיותר) לצרכי חקירה פלילית

 אחד ההיבטים שלא זוכים לתשומת לב ציבורית כלל הוא ההיבט של מעצרים "מיותרים" רבים.  התיאור ידוע - החקירה הפלילית הסתיימה, או שאינה דורשת כלל מעצר, אלא לכל היותר קביעת ערבות מתאימה, לעיתים מעצר בית קצר, או הרחקה ממקום מסוים- הכל לצורך הסרת חשש להליך הפלילי שיוכל להימשך גם שהחשוד משוחרר. אולם, בפועל החשוד עצור ו"מבלה" בבית המעצר.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום פלילי

תיקים פליליים רבים מאוד - בהם היה מעצר לצרכי חקירה - ולא פעם גם הארכת מעצר לצורכי חקירה - יסגרו בעילה של "אין עניין לציבור". השאלה העולה: אם הציבור אינו מתעניין בתיק הפלילי מדוע החקירה הפלילית במשטרה דורשת מעצר?
ראוי לציין, כי נערכה בדיקה של המעצרים שהתקיימו בשנת 2011 בארץ, והמסקנה עגומה: כ- 9000 עצורים ש"בילו" לילה בבית המעצר היו יכולים להשתחרר בתחנת המשטרה  לכל היותר.

הליך המעצר

האדם נחקר ונעצר - מתקיים שימוע בפני קצין משטרה האם להמשיך במעצר או לשחרר ובאילו תנאים.
כאן חייבם לציין,  כי למרות החובה בחוק, יש תחנות משטרה שאינן מקיימות את החובה במלואה ,והשימוע בתחנה הוא הרבה יותר הודעה על מעצר – הרבה יותר מאשר הפעלת שיקול דעת בנושא היכולת לשחרר את הנחקר, ובחינה של ערבויות מתאימות.
כך, שבסופו של יום, החשוד נשלח למעצר.

המטרה המוצהרת היא הבאה של החשוד תוך 24 שעות בפני שופט מעצרים – הארכת מעצר.
בבוקר הדיון המשטרה מבצעת "הערכה מחדש" של הנסיבות כולן, והאם לעלות עם התיק להארכת מעצר בפני שופט מעצרים. שיקולי עומס של התחנה הם שיקול מרכזי בתיקים קטנים.
בשעה זאת יחליטו במשטרה מה הם רוצים לבקש מבית המשפט: האם מעצר? כמה זמן? האם שחרור בתנאים? מהם התנאים? ואולי בכלל אפשר להסתפק בתנאים בתחנה?

בשלב זה מתנהל משא ומתן עם הסנגור הפלילי ששכר החשוד - הפעם לא מול קצין תורן, אלא יחד עם מפקד החקירה – זהו השימוע האמתי של החשוד.
ערבים באים לתחנה, תנאים נחתמים, החשוד משוחרר, אבל בפועל  הוא שהה לילה שלם במעצר.

ההגעה לבית המשפט

החלק השני של התיקים שבהם אין הסכמה לשחרור בתחנה או יש דרישה להעלות בפני שופט:
בחלק גדול ביותר מהמקרים המשטרה מבקשת ערבות עצמית וכן ערב צד ג' לצרכי שחרור ואולי גם הפקדה כספית כלשהי, כלומר: יש הסכמה לשחרור כאמור בסמכות קצין משטרה.
זה המקום לציין- בהסכמה מראש על התנאים.
בהתעלם מכך שגם אם הם יעתרו למעצר – יש סיכוי לשחרר את החשוד.

בשנת 2010 תוקן החוק, ונקבע שקצין משטרה יכול להוביל לשחרור בתנאים מסוימים יחד עם הטלת הערבויות כספיות לקיומם.
בשנת 2012 נבנה המנגנון של הפקדה כספית (בנק הדואר, או העברה בנקאית בנט) במידה שיש צורך בהפקדה.

מעצר לצרכי סטטיסטיקה?

השאלה היא : מדוע מעלים עצורים בפני שופט כאשר המטרה היא שחרור שבסמכות קצין משטרה?
התשובה הגיעה משופטי מעצרים: "מתוך ריבוי הבקשות האמורות נראה כי יחידות המשטרה סבורות שבהגשתן הן מביאות לידי ביטוי את פעילותן. ..... ואולם הדין אינו מכיר במעצר לצורכי סטטיסטיקה. מעצרים מיותרים אינם יכולים להוות קנה מידה כלשהו לפעילות יחידות המשטרה השונות באכיפת הדין הפלילי
(כבוד השופט אבינור).

כך יצא המרצע מהשק. התחנה רוצה עצורים כדי  לשפר סטטיסטיקות על עבודה ופעילות.
עולה השאלה  מדוע במשטרת ישראל אין פיקוח אמיתי? מדוע אין בדיקה של כמות המעצרים שמובילים לתיקים שיסגרו בהמשך?
בשלב זה, שאלות אלו נשארות פתוחות.