גירושין בישראל

שיעור המתגרשים בישראל מצוי במגמת עלייה עם השנים. מנתונים המתפרסמים חדשות לבקרים מתגלה תמונה לפיה כל זוג שלישי מוצא עצמו בצד העצוב יותר של מדרגות הרבנות. אומנם הדבר נובע לרוב מהמתרחש בדלת אמותיו של כל זוג וזוג, אולם גם לדיני הגירושין בישראל יש "תרומה" לכך במקרים מסוימים, וזאת בין היתר כתוצאה מ"מירוץ הסמכויות" – תופעה ייחודית למדינתנו.

רוצים לשאול שאלה בנושא זה? היכנסו לפורום בית דין רבני

מרוץ סמכויות

המדובר למעשה בכך שבישראל ישנה סמכות מקבילה לדון בענייני רכוש, משמורת ומזונות, הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים – כאשר באופן פשטני ניתן לומר שהערכאה אשר לה תהיה הסמכות לדון בכל הנ"ל, היא הערכאה בה הגיש קודם מי מבני הזוג את ההליכים. סוג של מירוץ – כך ממש.

התוצאה, שהסמכות המקבילה לדון בכל אחד מהנושאים הכרוכים לתביעת גירושין (רכוש, מזונות, אחזקת ילדים וכדומה) מובילה לכך שכל אחד מבני הזוג "רץ" לערכאה שתיטיב עמו במטרה להתחיל ראשון את ההליכים, ומרגע שקנתה אחת הערכאות סמכות בעניין שנתבע, נמנעת הערכאה האחרת מלדון באותו עניין, וזאת חרף הסמכות המקבילה נתונה לה.

דין תורה

בנפרד מהנושאים הרכושיים, ענייני המשמורת והמזונות, הרי שהגירושין בין בני זוג יהודים ייעשו על פי דין תורה בלבד. לאחר מתן פסק דין או קבלת הסכם גירושין מאושר יתבצע טקס התרת הנישואין בבית הדין, שבמהלכו מוודאים הדיינים עם בני הזוג, כי הגירושין ניתנים מרצון חופשי, ללא כפייה המופעלת כלפי מי מהם, ובמעמד זה מתבטלת מחויבות הבעל כלפי אשתו.

כמובן, שאל מול דרך הייסורים הארוכה המלווה הליכי גירושין רבים, הדרך הקצרה והיעילה ביותר לסיים הליכים אלו, תהא בדרך ההסכמה וההבנה המשותפת, אשר תוביל לחתימת הסכם גירושין סופי המסדיר את כלל המחלוקות התלויות ועומדות בין הצדדים.

ראיון וידאו: עו"ד עדיאל ברוך על חלוקת רכוש בגירושין

 

הסכם גירושין

הסכם הגירושין הוא למעשה חוזה בו מסדירים בני הזוג בצורה מפורשת את כלל הסוגיות שנובעות מפירוק ברית הנישואין - לעניין ילדים (משמורת והסדרי ראייה), רכוש, מזונות (מזונות אישה ומזונות ילדים) ואקט הגירושין עצמו (לרבות גורל ההתחייבות על פי הכתובה). הסכם מעין זה חייב להיחתם מרצון ולמנות בפרוטרוט את כלל ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג. לאחר שהושג הסכם מעין זה, לא די בחתימתו, אלא יש לאשרו בפני שופט בית המשפט לענייני משפחה (ניתן גם בפני דייני בתי הדין הרבניים) ורק לאחר אישור זה מקבל ההסכם תוקף מחייב.

הליך גישור

חשוב לציין בהקשר של הליכי גירושין, כי בשנים האחרונות הליך הגישור נעשה רווח כדרך טובה ומומלצת להגיע לכדי הסכם גירושין. מטרת הליך הגישור הינה לסייע לצדדים, באמצעות מגשר ניטראלי, להגיע לפתרון הסכסוך על ידי הסכמה בעצמם – תוך שהם שולטים בתוצאות ההליך ותוך שמונחות בפניהם אפשרויות רבות (כולל יצירתיות) להשגת פתרון זה.

יובהר, שהמגשר בהליך הגישור מחוסר סמכות להכריע במחלוקות כשופט בבית המשפט או כדיין בבית הדין הרבני. הגישור מתקיים באופן בו אין כפייה על מי מהצדדים להסכים לפתרון או לדרך מסוימת, וזאת מתוך מחשבה שעדיף לאפשר לצדדים להגיע לפתרון בעצמם או בעזרת המגשר.
הליך הגישור הוא זול יחסית (בוודאי לעומת מימון הליכים משפטיים), חשאי וחסוי, ואינו כפוף לכללי סדר הדין ודיני הראיות. גישור עשוי לעזור לבני הזוג למצוא פתרון שיאפשר להם לשמור על קשר טוב בהמשך (עובדה חשובה ביותר בהתחשב בעובדה שבני הזוג המתגרשים צריכים להמשיך ולשמש יחדיו כהורים לילדיהם המשותפים).

מנגד חשוב להבהיר שלא תמיד הליך הגישור צולח, בפרט בסכסוכים קשים וקרע עמוק בין בני הזוג. כמו כן, חשוב להיות ערניים לכך שכל צד רשאי בכל עת לפרוש מהליך הגישור ולפנות לביהמ"ש ובשל "מרוץ הסמכויות" חשוב לבדוק שההליך אינו מנוהל לשם משיכת זמן או  הטעיית הצד השני ועריכת מניפולציה במטרה להקדימו ולפנות לערכאת השיפוט המועדפת עליו.

לסיכום, הליכי הגירושין הם סבוכים, רוויי אסטרטגיה, אינטרסים וטקטיקה, ובכל מקרה רצוי להיוועץ היטב בטרם נקיטת פעולות וצעדים כלשהם.

* עו"ד אור גל-און -דיני משפחה ירושות ועיזבונות. גל-און קפל שמואלי, משרד עורכי דין