4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
עבירות מחשב - ראיון עם עו"ד עמי נחמני

1. מהן עבירות המחשב השכיחות ביותר?

יש מגוון רב של עבירות מחשב, כגון: פדופיליה, גניבת מידע, סחר בסמים- המחשב משמש כלי לעבירות אלו. במקום בדואר או בשיח בארבע בעיניים, מתבצעות עבירות סמים גם דרך המחשב. בנוסף, עבירות "פישינג"-טכניקה לגניבת חומרים שאינם  מיועדים לפרסום- מעבירים לצד השני גירוי כלשהו ומשדלים אותו ללחוץ על אנטר או על אישור כזה או אחר.

סוג נוסף של עבירות מחשב מתקיים בחדירה למחשבים, אם ברשתות סגורות ומאובטחות לכאורה (לכאורה, משום שטרם הומצאה הרשת שלא ניתן לחדור אליה) ואם למחשבים בודדים ורשתות ביתיות -  סוג יותר שכיח וחמור

עבירה נוספת וחמורה לא פחות מתרחשת בריגול התעשייתי וכמובן בגניבת אינפורמציה  מסווגת וייחודית לפירמות / חברות .  מי מאתנו לא נתקל באינטרנט בבאנרים  קופצים לעניין ההימורים ברשת וכן ישנה שיטה נפוצה להלבנת הון באמצעות האינטרנט, עבירות בכרטיסי אשראי ועוד.

לסיכום נושא זה : עולם האינטרנט תופס יותר ויותר מקום מרכזי בחיינו, רוב בני האדם משכילים לנצלו לאפיקים חיוביים המועילים לחברה, אולם לצערנו ישנם אלה העושים בו שימוש לרעה – כל זה ועדיין לא הוזכרו מלחמת הסייבר / המרחב הקיברנטי,  שבימים הללו ממש,  מעסיק את המעצמות הגדולות בעולם ובניהם גם את ישראל.

2. האקרים/ קראקרים וחקיקה- מה קובע החוק בנושא, אם בכלל?

אנשים נוטים לבלבל בין ההאקר לבין הקראקר: ישנו הבדל מהותי בין השניים. המושג האקר איננו מושג שלילי כפי שנוטים לחשוב, אלא חיובי – זהו למעשה מומחה תוכנה שמשתמש בידיעותיו לבחינת יציבות התוכנה ועוצמת עמידותה בפני הקראקר – שהוא האדם שפורץ למחשבים ללא רשות כדי לדלות חומרים, לשנות פעולתם התקינה ולגרום לנזק. פעולתו היא מחוץ לחוק. הקראקרים הם למעשה אנשי תוכנה  מתוחכמים ומקצוענים מהמדרגה  הראשונה, שמנצלים את התחכום והידע העצום שלהם בעולם המחשבים לביצוע עבירות פליליות כדי לגרום נזק לאנשים אחרים, דבר שתכניתן סביר לא היה עושה.

בעיקרון, הנושא של ההאקרים מכוסה במסגרת עבירות מחשב. בעבר הייתה תופעה שלא כוסתה בדין הפלילי- תופעת "השוק השחור"- גניבת סיסמאות במחשב של כרטיסי אשראי וגישה לאתרים. אולם, לאחר תיקון מס' 6 לחוק המחשבים העניין תוקן.

בעבר, הקראקרים הצליחו לגנוב או לפרוץ לסיסמאות של מחשבים, והם נהגו למכור אותן ל"שוק הפתוח". הם הציעו אותן למכירה בכל מיני פורומים או בלוגים/ברשת.

באשר לפיצוח תוכנות של חברות שמשקיעות הון עצום- הקראקרים מצליחים לפענח את הקודים שעוטפים את כתיבת שורות הקוד ובכך למעשה הם מפצחים הקוד ומציעים אותו למכירה אם למרבה במחיר ואם בחינם בהפצה ברשת.  כך, למשל, תוכנת אופיס עם רישיון – ששווה כמה מאות שקלים , הקראקרים פורצים / מפענחים את שורות הקוד ומוכרים או מפיצים את הקוד בחינם- זו פגיעה קשה ועבירה על החוק.  קשה עד בלתי אפשרי לעלות על הקראקרים, שכן הם מאוד מתוחכמים. האקר יכול לשבת בר"ג, או באיזה אי שכוח אל  אי שם ולבצע ממקום זה עבירות בזהות בדויה. ניתן לומר כמעט בוודאות, כי רוב מבצעי עבירות המחשב בעולם אינם נתפסים ומובאים לדין.

3. מהי מסגרת האחריות בגין הפצה בלתי מורשית של חומר המוגן בזכויות יוצרים?

לאחרונה, המחוקק מעניק חיזוק והגנה על זכויות יוצרים.  המחוקק משתדל להחיל מדיניות שרואה בזכות היוצרים ערך בעל חשיבות רבה. בפסיקה נקבע (השופט ריבלין בביהמ"ש העליון) , כי: "לגזול קניין רוחני זו פעולה לא פחות מסוכנת ואף יותר מגזלה של קניין מוחשי".

מקרה של גניבת זכויות יוצרים, אשר נדון בפסיקה- אתר הפיץ בשידור ישיר (בסטרימר)  משחקי כדורגל שהליגה האנגלית שידרה. האתר קלט את משחקי הכדורגל ושידר אותם בסטרימר- בשידור ישיר, מבלי שהוא יגבה על כך כסף. אנשים נכנסו לאתר וצפו במשחקי הכדורגל בחינם. בית המשפט התייחס לכך באמרו, כי במשחקים אלה הושקעה  עריכה, הפקה  והאתר מצדו העלה לסטרימר והפיץ לחלל האוויר. זו עבירה.

ביהמ"ש העליון התייחס לכך, וקבע כי: "אמנם משחקי הכדורגל כשלעצמם אינם כשרים להיות מושא לזכות יוצרים, אלא שזכות היוצרים עשויה לחול על האופן המסוים בו אירוע הספורט מתועד ונערך. הבימוי והעריכה עולים לכדי יצירה מקורית אשר זוכה להגנה של זכויות יוצרים", ועל כן קבע השופט ריבלין בע"א 9183/09, כי מפעיל האתר אחראי על הפרת זכויות יוצרים של הליגה האנגלית ביצירה מוגנת.

ביהמ"ש הורה לבעלי האתר לחדול מהעניין. הליגה האנגלית גם ביקשה לקבל את הפרטים של האתר שהיה אחראי על הפצת המשחקים, כדי לתבוע ולקבל פיצויים. במקרה זה  ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה של הליגה האנגלית, וקבע שהפרטים של האתר לא ייחשפו. כלומר- אי אפשר לתבוע את בעלי האתר.

כל שאושר הוא, הוראה לאתר לחדול משידור המשחקים. בית המשפט סמך החלטה זו על כך שעדיין חסרה חקיקה בתחום זה ומשום כך פרטי האתר לא יימסרו לליגה האנגלית.

4. מה חשוב לדעת על תביעות בגין לשון הרע באינטרנט?

כשמדובר בלשון הרע, אשר גורמת לפגיעה בשמו הטוב של אדם, במידה שניתן להוכיח כי שמו הטוב של האדם נפגע כתוצאה מהחשיפה, אזי קיימת עילה להגשת תביעה נזיקית ועתירה לפיצויים.

כשדנים במהות לשון הרע, הרי שכאן ניצבות הזכויות זו מול זו – מצד אחד הזכות לשמו הטוב של האדם: רופא, עו"ד או כל אדם באשר הוא. זכות זו מעוגנת במספר חוקים: חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד האדם, ומנגד הזכות החוקתית לחופש הביטוי. הדבר החשוב ביותר שנדון בתביעת לשון הרע הוא תום ליבו של הפוגע. האם האדם שפגע פגע בתום לב או במזיד, אולם די בכך שהתובע מוכיח כי הדברים נכתבו ואכן פגעו בשמו הטוב כדי להקים עילה לתביעה משפטית.

חשוב לציין, כי אנשים לא תמיד מודעים לזכויות שלהם, ופעמים רבות בהן אנשים נפגעים מפרסום באינטרנט, הם כלל לא מגיעים לשערי בית המשפט ותובעים. מי שמגיע לביהמ"ש הוא מי שלרוב נגרם לו לנזק בלתי הפיך או שמדובר בפגיעה בבעלי מקצוע מכובדים כמו: רופאים, עורכי דין וכו'.  האנשים הפרטיים "הרגילים" שיושבים ומתקשרים באתרים ברשתות האינטרנט אינם מודעים לזכויותיהם, שכן אין להם פנאי או משאבים להתעסק בהגשת תביעות ולהילחם או לתבוע את זכויותיהם.

5. האם עו"ד חוטאים בעבירות שונות כשהם מפרסמים את עצמם/משתתפים בדיונים בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות?

באופן כללי ניתן לומר בצער רב, כי חלק קטן ומסוים מעו"ד חוטאים בעניין הזה, (בעיקר הצעירים שבהם שעדיין מחפשים את הנתיב / התוואי שבמקצוע ) והמגבלות של כללי האתיקה, לטעמו של עו"ד נחמני, מהוות למעשה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. היא מגבילה את עורכי הדין במסע השיווק ויוצרת תחרות לא הוגנת בין עורכי הדין לבין גורמים שונים שפועלים בנתח השוק הזה, שהסיגו ומסיגים הגבול לעיסוק במקצוע. "הקרב" על הלקוח אינו הוגן.

כך למשל, גב' לבנת פורן  פועלת בנמרצות באמצעות פרסום אגרסיבי בכל כלי תקשורת זמין שיש היום בשוק ועושה זאת בדרך שלכאורה חוקית - זו התמודדות על פלח שוק מאוד משמעותי בעולם הביטוחי/ הנזיקי , שבעבר היה במובהק נחלתו של  עו"ד לדיני הנזיקין,  אך כיום  לא עוד. משום כך, כפי שהוזכר לעיל , חלק קטן מעורכי הדין, מחפש דרכים שונות ומשונות ולעיתים על הגבול שבין החוקי והאתי , כדי לא להישאר "מחוץ למגרש".

כך קורה, שאותם עו"ד, לפעמים סבורים או מניחים, כי אף אחד לא יבדוק את התוכן שהם מעלים לאינטרנט, מתוך הנחה כי המערכת איננה מסוגלת לבקר, לבחון או לנטר  כל אתר או כל תוכן שעולה לאוויר. אך אם בכל זאת הדבר נחקר או מתגלה, תמיד ניתן לטעון: "לא ידעתי / לא שמעתי".

במציאות הבלתי אפשרית הזו פועלים עו"ד ולכן לעניות דעת עו"ד נחמני, חלקם אף מוכן לקחת את הסיכון, שכן המערכת לא מסוגלת להקיף את כל אתרי האינטרנט ועורכי הדין, במגוון העצום והבלתי נדלה של אוקיאנוס המידע שקיים ברשת / במדיה.


* משרד עו"ד נחמני-רז, עוסקים בעבירות מחשב ואינטרנט, דיני נזיקין ודיני צבא ובטחון.