zap group mishpati logo

הסכם עד המדינה בפרשת ה"בר-נוער"- ביקורת

המדינה הזדרזה לחתום על הסכם, אשר לא משקף את התמונה במלואה. כך יוצא, שעברין מרכזי מקבל עונש מזערי

מאת: עו"ד מוטי אדטומוטי אדטו עו"ד פלילי
17.06.13
תאריך עדכון: 04.03.24
3 דק'
הסכם עד המדינה בפרשת ה"בר-נוער"- ביקורת

אם יש הסכם שמשאיר את הלב כבד  - זהו הסכם עד מדינה בפרשת ה"בר-נוער". עבריין מהותי חומק מעונש, והאחרים שיחד איתו ביצעו את העבירה הפלילית יוצאים עם עונש כבד.

פקודת הראיות מגדירה מהו עד מדינה: "שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שנתנה לו או הובטחה לו טובת הנאה".
בסיומו של הסדר עד מדינה - עבריין מרכזי יוצא עם עונש קל, או ללא כל עונש – הכל בזכות הסכמתו להפליל אחרים שהיו יחד איתו בביצוע העבירה הפלילית.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי

הסיבות של העבריין לחתום על ההסכם  ברורות לכל - הוא מקבל חסינות, כך שמראש עדותו בעיתית וזקוקה לתמיכה - לחיזוק מסוג "סיוע", שהיא התמיכה החזקה ביותר שנדרש לעדות.

פקודת הראיות קובעת, כי: "בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה: ואולם אם היה השותף עד מדינה – טעונה עדותו סיוע".

בהתאם לכך אנו רואים, שיש מראש חשד בעדי מדינה, כי לצורך קבלת ההטבה יעידו במנותק מהאמת, כך שברור שהבסיס לכל הסכם עד מדינה הוא אחד – אמת!

מה נדרש מאדם לצורך הסכם עד מדינה?
הפרט הדרוש הוא אחד – גילוי מלא של האמת.
לא פעם נערכות בדיקות פוליגרף לבחינת הפרטים.
כאן, במקרה זה, לוקחים אדם שביצע מעשים בהם פעל כעבריין מרכזי –אם הוא אנס ופגע באחרים – הוא האנס שם -  ומביטים במעשים באופן כוללני אל מול האירועים של הרצח - כך הופכים את האירועים של הטבח בילדים/נערים כחלק מהאירוע של אונס הקטינים.
מדובר בשני מעשים שבאופן מחשבתי חייבים להיות מעשים נפרדים.

כל זה היה יכול להיות "סביר", אילו היה מתקיים דבר אחד מראש: בירור מלא לגבי הנפגעים בבר נוער מקרב הילדים/נערים. זאת, לפני החתימה על הסכם עד המדינה. לא מדובר בנפגעים כתוצאה ממעשי הרצח והטבח, אלא בנפגעים ממעשי האונס.

העדר גילוי מלא
האומנם יתכן שהפרשה שבמסגרתה נפגעו מינית נערים/ילדים על ידי נציג המקום לא תחקר בשמו של הסכם "עד מדינה"? האם ייתכן שההסכם יהיה כזה שלא יחשוף את מלוא האמת בנוגע למעשים המיניים במקום?

בפרשת בר בנוער הרושם הוא שאין "גילוי מלא", אלא יש ויתור מלא מצד המדינה על העמדתו לדין של מנהל ה"בר-נוער" כל זאת שעה שלא ברור כלל כמה מתלוננים בכלל צפויים כנגדו, ולא פחות חשוב- בגין אילו עבירות פליליות.
נוסף על כך, אם הבסיס לכל הסכם כאמור הוא גילוי מלא – כאן מתברר שההודאה של מנהל ה"בר-נוער" היא הודאה חלקית מאוד – כך שלעולם לא נדע כחברה מה התנהל שם בדיוק.
ניתן לומר, כי במקרה זה התשובה היא פשוטה- המשטרה מציבה את פענוח הפרשיה מעל לכול אירוע אחר.

סיכום:
הסכם שמטרתו לפטור אדם מהעמדה לדין חייב להיות הסכם שבנוי על חשיפת האמת מראש. לפי הפרסומים, במקרה של ה"בר-נוער", כאן האמת מוחבאת תחת הסכם עד המדינה.
זאת ועוד, לא היה מתרחש שום אסון אילו המדינה הייתה מתחילה את הפרשיה מההתחלה ומציגה את מלוא הראיות כנגד מנהל ה"ברבנוער" – ורק אז – לאחר קבלת מלוא התמונה- הייתה שוקלת הסכם.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים