3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

השבוע פורסם בתקשורת, כי בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת לוחמי השייטת, תוך כדי שהוא קובע, שלא הוכח קשר סיבתי בין החומרים הרעילים שנמצאו במי נחל הקישון, לבין המחלות מהם סובלים הלוחמים.

מדובר בתביעה של כ- 70 לוחמים, אשר חלו, לטענתם, כתוצאה מחומרים מזיקים שנמצאו בנחל הקישון, להם נחשפו במהלך צלילות שביצעו בנחל, במהלך שירותם הצבאי. התביעה הוגשה נגד מפעלים אשר הזרימו שפכים לקישון, וביניהם חיפה כימיקלים, בתי הזיקוק, וכן רשויות נוספות כגון איגוד ערים חיפה, ועיריית חיפה כגורם מפקח.

לאחר שנים בהם ידוע על הזיהום בנחל הקישון, ולאחר היכרות, דרך התקשורת, עם לוחמי השייטת החולים ואלו שנפטרו, רבים בציבור קיבלו את פסק הדין בהפתעה. האם אכן מדובר בהפתעה?

קשר סיבתי
צמד המילים אשר נעשה בו שימוש בקשר לתביעה זו, ודומותיה, הינו "קשר סיבתי". על תובע בתביעת נזיקין להוכיח קשר סיבתי בין המעשה הרשלני לבין נזקיו. ובמקרה של לוחמי השייטת, המעשים הרשלניים הינם הזרמת שפכים רעילים לנחל הקישון, ונדרש להוכיח קשר סיבתי בין החומרים לבין המחלות מהם סובלים התובעים.
לא קיימת דרך אחת פשוטה וחד משמעית להוכחת קשר סיבתי. למעשה, בתביעות אשר עוסקות במחלות שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומרים מזיקים, אי אפשר "להוכיח" קשר סיבתי. ניתן להביא ראיות, מהן יסיק בית המשפט כי מתקיים קשר סיבתי.

מחקרים וסטטיסטיקה
אחת הדרכים הינה באמצעות מחקרים אמפיריים, מהארץ ומהעולם, אשר מוכיחים כי בקרב אוכלוסיה אשר נחשפה לחומר מסוים, עלתה השכיחות למחלה מסוימת, בהשוואה לקבוצת ביקורת אשר לא נחשפה לחומר.
דרך נוספת הינה באמצעות סטטיסטיקה של קבוצת התובעים עצמה. הבאת ראיות אשר ישכנעו את בית המשפט, כי התובעים נחשפו לחומר מסוים, וכי קיימת אצלם שכיחות גבוהה יותר למחלה מסוימת, מאשר בקרב יתר האוכלוסייה.

דרך נוספת אשר תתמוך בכל אחת מהאפשרויות שהוזכרו, הינה הצגת מחקרים אשר מראים כי החומר אשר התובעים נחשפו לו, אכן ידוע או הוכח כמסרטן או גורם למחלות מסוימות, על ידי ארגוני בריאות, רשויות מדינה וכיו"ב.

בסיכום - התביעה נדחתה
בפסק דינו אשר דוחה את תביעת לוחמי השייטת, מפרט השופט ד"ר עדי זרנקין מספר אמירות חשובות, אשר לאחר עיון בהן, ניתן להבין מדוע הגיע בית המשפט למסקנה שיש לדחות את התביעה.
בית המשפט קובע, כי לא הובאה בפניו כל ראיה, שהתחלואה בקרב החיילים שנחשפו למי הקישון, גבוהה מזו שקיימת באוכלוסיה הכללית. אם אלו אכן הנתונים, אין להתפלא על דחיית התביעה. בית המשפט מוסיף וקובע,  כי גם לא הובאה בפניו ראיה, שאנשים אשר נחשפו לחומרים אשר הוכח שקיימים בנחל הקישון, חולים יותר מאשר אנשים שלא נחשפו לחומרים אלה.

אמירה מעניינת נוספת של בית המשפט הינה, כי התובעים לא עשו הבחנה ולא יצרו קשר ישיר בין כל אחד מהחומרים שנטען כי היו במי נחל הקישון, אל מול מחלה ספציפית ממנה סובל כל אחד מהם, וכי הטענה היתה בגין מכלול החמרים מול מכלול המחלות.

ולסיום, עיון בפסק הדין מעלה כי לא כל 70 התובעים הינם לוחמי שייטת. חלקם לוחמי שייטת, חלקם שירתו ביחידות אחרות בחיל הים וחלקם ביחידות אחרות בצה"ל, כאשר כל לוחם נחשף במידה אחרת לחומרים בנחל הקישון.

כאמור, תביעות בגין חשיפה לחומרים רעילים הינן תביעות מורכבות, בהן קיים קושי גדול להוכיח את הקשר הסיבתי בין החומרים הרעילים לבין הנזק הגופני לתובע, ויש לעיין בראיות אשר עמדו בפני בית המשפט המחוזי, בטרם מועלית ביקורת על פסק הדין.

* עו"ד ארז שניאורסון מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין, מצוות המומחים של משפטי.