3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
שיקולים זרים - איסור הפליה בעבודה

מדי פעם, כמעט כל אחד מאיתנו נתקל במקרים שבהם הרשות השלטונית (ראש העירייה, שרים, פקידים בכירים, מנהלים במגזר הציבורי, מנכ"לים של משרדים ממשלתיים וכו') פועלת בצורה לא ראויה- מחליטה החלטה כלשהי שפוגעת בנו כאזרחים. מה עושים במקרה כזה? האם ביהמ"ש יתערב לטובתנו?

בעיקרון, ביהמ"ש לא שם את שיקול הדעת שלו במקום זה של הרשות המנהלית. ואולם, ישנן עילות מסוימות, שבמידה שהן מתקיימות, ביהמ"ש יוכל להתערב. מדובר במקרים שבהם הרשות פעלה תוך חריגה מסמכות, שקלה שיקולים זרים, נקטה הפליה, נהגה בחוסר תום-לב, בשרירות הדעת, באי סבירות וכד'.

למציאת עו"ד בתחום דיני עבודה באינדקס משפטי

אחד הכללים הידועים הוא, שעל רשות שלטונית לשקול את החלטתה בצורה סבירה ולא שרירותית, תוך לקיחה בחשבון של עקרונות הצדק הטבעי והשוויון, וכל זאת בשקיפות מלאה מול האזרחים ותוך מתן אפשרות למי שנפגע להשמיע את טענותיו. במקרה שהרשות נהגה בניגוד לכך, בג"ץ יוכל להתערב.

ע"פ החוק, בג"ץ יכול להתערב בכל מקרה שנראה לו שדרוש לעשות כן לצורך השלטת הצדק במדינה, ובתנאי שהעניין לא נמצא בסמכות בימ"ש אחר.

עילות להתערבות

בין העילות שמאפשרות לביהמ"ש להתערב בשיקול הדעת של הרשות, נמצאת העילה של הפליה וחוסר שוויון. הרשות חייבת להחיל את עיקרון השוויון על כל האזרחים, ובמקרה שתישמע טענת הפליה, ביהמ"ש יבחן האם אכן הרשות נקטה הפליה והאם ההפליה הייתה מוצדקת בנסיבות העניין.

ההפליה יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר הרשות אוכפת חוק באופן לא שוויוני כך שהיא מפלה על רקע דת, גזע, מוצא או מין. זוהי הפליה פסולה, וביהמ"ש לא יקבל אותה ולא יכשיר את מעשה הרשות. עם זאת, ישנם מקרים אחרים בהם שאלת ההפליה נתונה לפרשנות.

ביהמ"ש: העירייה לא שקלה שיקולים זרים

יש לדעת, כי לא כל מקרה, שעל פניו ולצד הנפגע נראה לא תקין, הוא באמת כזה, והרשות שקלה שיקולים זרים ונקטה הפליה. כך, למשל, ביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים, דחה בקיץ האחרון עתירה של קטינים נגד עיריית נס ציונה ומשרד החינוך, אשר הוגשה באמצעות הוריהם בעניין שיבוצם בבי"ס בנס-ציונה. העירייה החליטה כי 8 ילדים, ביניהם העותרים, ילמדו בבי"ס שמרוחק כ-500 מטרים מביה"ס הקרוב לשכונת מגורי הילדים. העותרים טענו, כי השיבוץ עלול לגרום לבידוד חברתי ולקשיי קליטה, וכי החלטת העירייה חרגה ממתחם הסבירות, והיא לוקה בשיקולים זרים.

השופט עוזי פוגלמן דחה את העתירה, וקבע כי העותרים לא הוכיחו, כי יש עילה להורות לעיריית נס ציונה לשנות את הרישום לקראת שנת הלימודים. במקרה הנדון, בשל עודף תלמידים בבי"ס אחד, הרשות הייתה מוסמכת להורות על שיבוצם של העותרים בבי"ס אחר.

עוד נקבע, כי העותרים לא הוכיחו כי העירייה נהגה בהפליה או כי היא שקלה שיקולים זרים. עיקרון הרצף החינוכי הוא שיקול לגיטימי בתוך המדיניות החינוכית, המהווה בנסיבות העניין שיקול ראוי לאבחנה בין תלמידים שונים.

(עתמ 1886/09 כהן שקד נ' עירית נס ציונה – מחלקת החינוך).

• ב"כ העותרים: עו"ד אלעד כהן
• ב"כ המשיבות: עו"ד ש' מנדלמן, עו"ד ת' לזרוב